עריכת הדף "פני משה/סוטה/ד/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|לא}} להשקותה אמרו.''' דהא בעינן והביא האיש את אשתו ובעלה נמי לכשיבא אינו יכול להשקותה בקיניי זה דבעינן וקינא והביא:

'''{{עוגן1|אף}} להשקותה.''' דלא בעינן וקינא והביא ואין הל' כרבי יוסי:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|בני}} ישראל וקינא.''' כתיב דבר אל בני ישראל וגו' וקינא ומכאן מרבינן דב"ד מקנין לה אם אין בעלה דהציווי הוא אל כל ישראל ובבבלי יליף לה מאיש איש:

'''{{עוגן1|וישקינה}}.''' ויהא הקינוי על פי ב"ד קינוי להשקותה:

'''{{עוגן1|גזירת}} הכתוב הוא.''' גבי השקאה והביא וגו' ובעלה לכשיבא נמי אין משקה דבעינן וקינא והביא כדפירשתי במתני' וכן אמרי' בבבלי:

'''{{עוגן1|ולא}} יקנא לה.''' הב"ד ומאי חזית דמרבית לקינוי:

'''{{עוגן1|התורה}} אמרה וקינא כו'.''' כלומר כמו דמצינו להלן בריש פירקין דמרבינן ארוסה לקינוי מאת אשתו אפילו מקצת אשתו ומדחזינן דרבתה התורה אצל הקינוי מרבינן נמי הכא לקינוי ב"ד:

'''{{עוגן1|ביאת}} פסולין מנין שהיא פוסלת.''' מן הכהונה:

'''{{עוגן1|מה}} אנן קיימין.''' כלו' מהיכא ילפת לה שאר פסולין:

'''{{עוגן1|אם}} כאשת איש.''' ומינה ילפת לה:

'''{{עוגן1|חמורה}} היא.''' לא מצינן למילף מיניה לשאר פוסלין דחמורה היא דבכרת:

'''{{עוגן1|אם}} כאלמנה לכ"ג.''' אם מינה ילפת לשאר פסולין:

'''{{עוגן1|כבר}} כתיב והביא וגו'.''' כלומר דשאני אלמנה לכ"ג דלאו אשתו כלל מיקרי כדאשכחן דממעטינן לענין השקאה מוהביא האיש את אשתו דאינה ראויה לקיימה:

'''{{עוגן1|הצד}} השוה שבהן.''' כלו' דילפינן ממה דמצינו הצד השוה שבהן דהרי זרען פסול דמא"א ממזר הוא ומאלמנה לכ"ג חלל כדכתיב ולא יחלל זרעו אף כל שזרעי פסול ביאתו פוסלת מן הכהונה:

'''{{עוגן1|ואילו}} הן כו'.''' מפורש ביבמות שם:

'''{{עוגן1|כל}} שזרעו פסול.''' לאפוקי מצרי ואדומי שני:

'''{{עוגן1|כל}} שאת מותר בבתו כו'.''' ולאפוקי גר עמוני ומואבי דמותר בבתו אין ביאתו פוסלת מן הכהונה ולר' יוסי פוסל דמקצת זרעו פסול הוא וכמפורש שם:

{{מרכז|'''<big>סליק פירקא בס"ד</big>'''}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>