עריכת הדף "פני משה/כלאים/ה/ד"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|הנוטע}} ירק בכרם אי מקיים.''' עד שהוסיף במאתים:

'''{{עוגן1|הרי}} זה מקדש ארבעים וחמש פנים.''' בסתם כרם קאמר לפי שסתם כרם היא נטוע על ד' ד' אמות בין שורה לשורה והקידוש שמקדש היא בעיגול כדקאמר בגמ' דמיירי שהירק הוא זרוע כנגד האמצעית כלומר אצל הגפן האמצעית שבשורה האמצעית והוא שתהא האמצעי עגולה ירק כלומר שסביב סביב הגפן האמצעי זרוע היא הירק בעיגול והלכך מקדש ג"כ בעיגול סביב עד ט"ז אמה לכל רוח כדתנן בסיפא דמתני' שזה הכלל הוא לעולם כשהירק הוא בעיגול מקדש סביב לו ט"ז אמה עגולות והעיגול הזה הוא מחזיק ל"ב על ל"ב אמה ובמרחק המרובע של ל"ב על ל"ב נטועים בו ט' שורות של ט' ט' גפנים וביניהן ח' מרחקים של ארבע ארבע אמות אבל כאן שהקידוש הוא בעיגול ולא במרובע ונמצא שכל ד' שורות החיצונות של המרובע הן חוץ לעיגול והיה נשאר בתוך העיגול ז' שורות על ז' שורות שהן מ"ט גפנים אלא שאם נחשיב הריבוע של הז' על ז' שורות וביניהן הן ששה מרחקים של ד"א ועולה הריבוע כ"ד על כ"ד אמות ואלכסונו הוא עודף תרי חומשי על כל אמה כפי חשבון האמצעי דכל אמתא ברבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא א"כ יהיה האלכסון של המרובע הזה ל"ג אמות וג' חומשין ונמצא שתראה בצורה אשר תעשה כמו שאמרנו ויהו הגפנים מארבע הזויות של מרובע הזה חוץ להעיגול שאין העיגול מחזיק אלא ל"ב על ל"ב ואז תמצא שבתוך העיגול ממש מקודשים הן מ"ה גפנים ולא יותר:

'''{{עוגן1|אימתי}} בזמן שהן נטועות ארבע על ארבע.''' כלומר על מטע ד' ד' אמות בין השורות שאז החשבון מ"ה גפנים מכוון כמו שאמרנו או על חמש חמש ואע"ג דכשהן נטועות על חמש חמש בין השורות א"כ המרחקים שבין הז' שורו' והן ששה מחזיקות השטח של ל' על ל' אמה וכשתמדוד ט"ז אמה לכל רוח מהגפן האמצעית בעיגול תמצא שבעיגול הזה שהוא ל"ב על ל"ב לא יפלו בתוכו כי אם ל"ז גפנים והאחרות הן חוץ להעיגול אפ"ה מתקדשות הן מ"ה גפנים משום דאיכא למימר דגזרו חכמים בכה"ג מפני מראית העין דבין מטע על ד' ד' ובין מטע על ה' ה' טעו אינשי דלא ניכר ההבדל כל כך ואם אתה אומר שאין לאסור במטע על ה' ה' כ"א ל"ז גפנים אתו למיטעי ולומר דבסתם כרם שהוא על ד' ד' ג"כ אין מתקדש בו כ"א ל"ז גפנים לפיכך אמרו חכמים שגם במטע על ה' ה' שמתקדש בו מ"ה גפנים:

'''{{עוגן1|אבל}} היו נטועות על שש שש.''' דכבר ניכר ההבדל הרבה וכ"ש בשבע שבע דכולי האי לא אתו למיטעי העמידו חכמים על הדין ואמרו דמקדש הוא ט"ז אמה לכל רוח כמה שיכילו הגפנים בחשבון זה עגולות ולא מרובעות משום שהירק הוא בעיגול סביב גפן האמצעי לכך הוא מקדש בעיגול כמו שאמרנו ובמטע על ח' ח' לא מצי למיתני דבכה"ג אפי' בין השורות מותר להביא זרע לשם כדתנן בסוף פרק דלעיל ר"מ ור"ש אומרים אף הנוטע את כרמו על שמנה אמות מותר ואיפסקא לעיל הלכתא כוותייהו וטעמא דמקדש הכרם עד ט"ז אמה לכל רוח משום דאשכחן הכי נמי בקרחת הכרם דתופס האיסור עד ט"ז אמה לכל צד אלא דלא דמיא לגמרי לקרחת הכרם דהתם הדין היא שאוסר ואינו מקדש כ"א עד ד"א סמוך להגפנים ומשום דהמקום קרחה הוא ואין בו גפנים אבל הכא כיון דאיכא גפנים בכל מרחק הזה מקדש הוא עד ט"ז אמה לכל רוח:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|והוא}} שזרע כנגד האמצעית וכו' עד הדא הוא דתנינן הרי הוא מקדש מ"ה גפנים.''' זה כבר מבואר הוא במתני' ממה שנתפרשה על פי זה:

'''{{עוגן1|אימתי}} בזמן שהן נטועות וכו' הדא מסייעא לר' זעירא דר' זעירא אמר שמנה וכו'.''' כצ"ל. ותיבת דר' אלעזר טעות הדפוס היא אגב שיטפא דלקמן כלומר דר' זעירא הוא דאמר בפרק דלעיל בהלכה ח' דשמנה אמות שאמרו בבין השורות שמותר להביא זרע לשם צריך שיהיו שמנה חוץ ממקום הגפנים כדפרישית שם והכא נמי מוכח מהאי מתני' דהחשבון המרחקים הן חוץ ממקום הגפנים דאלו אתה חושב מרחקים דמתני' עם מקום הגפנים תמצא דכשאני אומר שמקדש הירק שבגפן האמצעית את כל העיגול ט"ז אמה לכל רוח שיהיו גם הגפנים שבצדדי העיגול מבחוץ ג"כ מובלעי' בתוך העיגול וא"כ יהיו מתקדשין יותר ויותר ממ"ה גפנים וזה מובן הוא אם תראה בצורה שהיא עשויה במרובע ט' שורות על ט' שורות והעיגול בתוך המרובע יש בשטח שלו ז' שורות על ז' שורות וכשאתה חושב המרחקים של ד' ד' עם מקום הגפנים תראה שיכילו החשבון של ט"ז אמה לכל רוח מגפן האמצעית עד חוץ מהגפנים שבשורות החיצונות של המרובע ויכללו גם הגפנים שבצדדי העיגול מבחוץ בתוך החשבון אלא ודאי כל המרחקים נחשבין חוץ ממקום הגפנים ואז תמצא החשבון מכוון ממ"ה גפנים לא פחות ולא יותר כמפורש במתני' והיינו דקאמר דמסייע לר' זעירא דשיעורי מרחקים שאמרו חכמים הן חוץ ממקום הגפנים ונולד לנו קולא מזה בדינא דמתני' וא"כ מכ"ש שנאמר כן להחמיר דשמנה שאמרו בין השורות שמותר להביא זרע לשם היינו דוקא אם יש שמונה חוץ ממקום הגפנים:

'''{{עוגן1|היו}} נטועות על שש שש וכו'.''' דאמרינן דמקדש ט"ז אמה לכל רוח והדא מסייעא לר' אלעזר דאמר לעיל בפ"ד שם על הא דאמר ר' זעירא לעיל מניה דאנא קיימנתה דאשכחן דלפעמים החמירו חוצה מהכרם יותר מתוכו וכדפרישית שם דהיינו לב"ש דסברי גבי מחול הכרם דבין הכרם לגדר שהוא חוץ להכרם דאוסר עד ט"ז אמה ותוכו בין השורות הוא בשמנה אמות וה"ה לב"ה כן דחוצה לו י"ב אמה במחול הכרם ותוכו בח' אמות אלא דלישנא דר"ז התם אליבא דב"ש דמחמירי טפי הוא דנקט כדפרישנא התם ועלה קאמר ר' אלעזר שם דאף דמצינו לענין האיסור דלפעמים חוצה לו חמיר יותר מתוכו היינו לכתחילה לענין להביא זרע לשם אבל לענין קידוש אם הביא זרע לשם לעולם חמיר תוכו מחוצה לו דאלו תוכו בין השורות מקדש היא מד' אמות ועד שמנה אף בדיעבד ואלו חוצה לו בין הכרם לגדר אוסר הוא לכתחילה להביא זרע לשם מח' ועד ט"ז כלומר אפי' מח' ויותר ועד ט"ז אסור הוא אבל אינו מקדש הזרע כ"א עד ד"א סמוך להגפנים והיינו דקאמר הכא דמתני' מסייעא ליה לר"א דדוקא תוכו הוא דמקדש עד ט"ז אמה לכל רוח כדמיירי דינא דהמתני' דאיכא גפנים בכל הכרם ומשום הכי קתני במתני' מקדש עד ט"ז אמה אבל בחוצה לו והוא בין הכרם לגדר אינו מקדש כ"א אוסר הוא לכתחילה להביא זרע עד ט"ז אמה והיינו נמי דקתני התם לא יביא זרע לשם ולא קתני מקדש וזהו דמסייע ליה לרבי אלעזר:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>