עריכת הדף "פני משה/כלאים/ג/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|היתה}} שדהו זרוע בצלים.''' וה"ה לשאר מינין ירק אלא שהמנהג היה אצלם לנטוע דלועים בשדה בצלים:

'''{{עוגן1|עוקר}} שתי שורות ונוטע שורה אחת.''' שיעור השורה אין פחות מד' אמות רוחב. וכשהוא עוקר שתי שורות של בצלים שהן ח' אמות ונוטע שורה אחת של דלועין באמצען והשורה ד' אמות נמצא שנשתיירו ב' אמות בורות מכאן וב' אמות בורות מכאן:

'''{{עוגן1|ומניח}} קמת בצלים במקום שתי שורות.''' שהן ח' אמות רוחב וחוזר ועוקר הבצלים שבצדן שתי שורות ונוטע שורה אחת של דלועין באמצען ונמצא בין שורה של דלועין הא' לבין קמת הבצלים שתי אמות בורות וקמת הבצלים היא ח' אמות ועוד ב' אמות בורות שבין קמת הבצלים לבין שורה השניה של דילועין הרי י"ב אמות בין שור' אחת של דלועין לשור' האחרת של דילועין וכן לעולם דפחות מכאן מתערבין העלין של דילועין משורה זו לשורה דילועין האחרת ונראה כערבוב ואוסרין את הבצלים שביניהם:

'''{{עוגן1|ר"ע}} אומר עוקר ב' שורות.''' של בצלים ונוטע שתי שורות של דלועין ובהפסק תלם בין הבצלים והדלועין סגי לר"ע ומניח קמת בצלים וכו' משום דס"ל לר"ע דבין שורה של דילועין לשורה האחר' של דילועין בהפסק שמונה אמות סגי והן השתי שורות של קמת הבצלים שמניחן:

'''{{עוגן1|וחכמים}} אומרים וכו'.''' חכמים נמי כר' ישמעאל סבירא להו בזה שצריך הפסק בין שורה דלועין זו לבין חברתה י"ב אמה אלא דהא איכא בינייהו דלר' ישמעאל צריך הפסק ב' אמות בורות בין שורה של דילועין לבין קמת בצלים וחכמים ס"ל דא"צ כ"א הפסק תלם ביניהן בלבד אבל י"ב אמות בין שורה של דילועין זו לשורה האחרת הוא דצריך מטעמא דפרישית בדרבי ישמעאל והלכה כחכמים:

'''{{עוגן1|כהנא}} אמר דברי ר' ישמעאל פעמים שש עשרה וכו'.''' כלומר דרב כהנא מפרש דלדברי ר' ישמעאל דאמר עוקר שתי שורות וכו' לא דקסבר דאותן שורה שורה של דלועין שהוא נוטע לעולם באמצע המקום של קרחת השתי שורות של הבצלים שעקרן וא"כ לעולם יהיו י"ב אמות בין שורה של דלועין זו לשורה של דלועין האחרת וכדפרישית במתני' דלא אמר ר' ישמעאל שיהא זה דבר קצוב לשיעשה ההפסק ביניהן אלא שלפעמים הוא כך ולפעמים הוא כך ודברי ר' ישמעאל מתפרשין הן לפי הענין ההרחק שצריך בכל חלוקה וחלוקה כדנקיט ואזיל לקמיה:

'''{{עוגן1|בשעה}} שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה.''' והכי פירושא דהאי מילתא אם בא ליטע אותן השורות של הדלועין אחת בקצה השדה מכאן ושורה האחרת מקצה מכאן וקמת הבצלים מה שמניח יהיה באמצע בין השורות של דילועין וזהו כל העבודה מבפנים שצריך ליתן כדי עבודה לשורה זו וכדי עבודה לשורה זו והכל מבפנים מפני הבצלים שביניהם בכגון זה ס"ל דצריך לכל הפחות שש עשרה אמות בין שורה דילועין לחבירתה שלא יאסרו הבצלים שביניהם ובכי האי גוונא מפרשינן לדברי ר' ישמעאל במתני' הכי עוקר שתי שורות של בצלים בקצה השדה שהן שמונה אמות וכוטע שורה אחת של דילועין באותן ד' אמות של שורה הראשונה של בצלים שעקרה שהן בקצה השדה ונמצא שיש כאן ד' אמות בורות של שורה השניה של בצלים שעקרה ואח"כ מניח קמת בצלים במקום שתי שורות והן שמונה אמות וחוזר ועוקר שתי שורות של בצלים ונוטע שורה אחת של דלועים ג"כ בקצה האחרת בשורה שניה של בצלים שעקרה ונמצא שבין שורה של דלועין זו לשורה אחרת שש עשרה אמה ולא בא רבי ישמעאל לומר דדוקא הוא בכשיעור הזה דהרי אם השדה של בצלים ארוכה הרבה יהיה בין שיעור דלועין האחת לחברתה יותר ויותר משש עשרה אמה לפי גודל השדה והדלועין הן נטועים בקצה מכאן ומכאן אלא דה"ק דלכל הפחות הוא שיראה שיהיה בין שורה דילועין לחבירתה י"ו אמה אם כל העבודה הוא מבפנים ובגוונא דאמרן והיינו דקאמר פעמים שש עשרה:

'''{{עוגן1|מקצתה}} בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה.''' ואם אינו נוטע שתי השורות של דלועין מקצה מכאן ומקצה מכאן אלא שורה אחת בקצה השדה ושורה האחרת בתוך השדה והיינו מקצתה וכו' שמקצת השדה בצלים מניח מבפנים בין שתי השורות והעבודה שצריך ליתן להדלועין הוא מבפנים ומקצת השדה בצלים היא מבחוץ לשורה השניה של דלועין שהיא בתוך השדה אז ההרחק בין שתי השורות שתים עשרה אמות ומפרשינן בכה"ג לדברי רבי ישמעאל עוקר ב' שורות וכו' שבכגון זה הוא נוטע השורה של דלועין באמצע השמונה אמות של שתי שורות בצלים שעקרן ויהיו בין שורה דלועין זו לזו י"ב אמות כדפרישית במתני' וטעמא מפני שאין כל עבודה מבפנים די בהרחק י"ב אמות ביניהם:

'''{{עוגן1|כולה}} מבחוץ שמונה.''' כלומר ואם לא נטען להשתי שורות של דילועין אלא בקצה השדה האחת סמוכות זו לזו בהאי ודאי א"צ כ"א שיעור עבודה אחת בין הדלועין לבין הבצלים שמניח בשדה והיא שמונה אמות שהרי כל השדה שמניח הוא מבחוץ ועבודה של הדלועין היא לצד אחד שמבחוץ ובהא לא איירי ר' ישמעאל במתני' אלא דממילא שמעינן דבכגון זה די בהרחק שמונה אמות מהדלועין להבצלים ויעקור הבצלים שבקצה השדה ויעשה שיהא ההרחק בכשיעור שמונה אמות בין שורות הדלועין שיטע שם לבין קמת הבצלים שמניח כך הן מתפרשין דברי רב כהנא אליבא דרבי ישמעאל:

'''{{עוגן1|שמואל}} אמר.''' דלא היא אלא דלעולם הוא שתים עשרה לר' ישמעאל ותני כן בתוספתא בפ"ב דדבר קוצב הוא השיעור לדברי שניהן לר' ישמעאל לעולם שתים עשרה ואפי' אם רוצה ליטע השורות של דלועין אחת מזה ואחת מזה א"צ כ"א שתים עשרה ביניהן ולר"ע לעולם שמונה וכדפרישית לתרוייהו במתני':

'''{{עוגן1|הא}} ר' ישמעאל וכו'.''' לדברי חכמים הוא דפריך הא ר' ישמעאל נמי ס"ל שתים עשרה ומה ביניהן וקאמר סמיכה איכא בינייהו אם מותר לסמוך הדלועין להבצלים בלי הרחק שורות כ"א בהפסק תלם לבד ביניהן דע"ד דר' ישמעאל אסור לסמוך וצריך שתי אמות בורות ביניהן ורבנן אמרי דמותר לסמוך וכדפרישית במתני':
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>