עריכת הדף "פני משה/ברכות/א/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''<big>מתני'</big> {{עוגן1|מזכירין}} יציאת מצרים בלילות.''' פרשת ציצית אומרים אותה בק"ש של ערבית ואע"פ שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה אומרים אותה מפני יציאת מצרים שבה:

'''{{עוגן1|כבן}} שבעים שנה.''' הייתי נראה זקן ולא זקן ממש אלא שהלבינו שערותיו יום שמינו אותו נשיא כדי שיראה זקן וראוי לנשיאות ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה:

'''{{עוגן1|ולא}} זכיתי.''' לא נצחתי לחכמים:

'''<big>גמ'</big> {{עוגן1|אע"פ}} שנכנס לגדולה.''' שמינוהו לנשיא כדאמרינן לקמן פרק תפלת השחר:

'''{{עוגן1|האריך}} ימים.''' שאמר הריני כבן שבעים שנה:

'''{{עוגן1|הדא}} אמרה שהגדולה מקצרת ימים.''' כדאמרי' אוי לרבנות שמקברת את בעליה ולהכי קאמר הריני כבן שבעים דאם שזכיתי לגדולה עם כל זה הארכתי ימים:

'''{{עוגן1|תמן}}.''' בבבל אמרין לא יתחיל פ' ויאמר בלילה אבל אם התחיל גומר ורבנן דהכא אמרין מתחיל ואינו גומר ואינהו מפרשי להמתני' דקתני מזכירין יציאת מצרים בלילות כדרב דאחר שהתחיל בתחילת הפרשה אומר מודים אנחנו לך שהוצאתנו ממצרים וכו' כדמסיק:

'''{{עוגן1|מתני'}} פליגא על רבנן דתמן ויאמר אינו נוהג אלא ביום.''' כדתנן לקמן בפ"ב וקשיא לרבנן דתמן דס"ל דגומר כל הפרשה ומשני דה"ק כל פ' ויאמר אינו נוהג אלא ביום שהרי בהתחלתה כתובה מצות ציצית ואינה נוהגת בלילה ולפיכך אינהו דאמרי לא יתחיל אבל אם כבר התחיל ואמר ועשו להם ציצית גומרה משום יציאת מצרים שבה:

'''{{עוגן1|חמיתון}}.''' ראה אותן נוהגין לכתחילה להתחיל ולגמור ותאמר הש"ס ולא שמיע דתמן אמרין לא יתחיל וכלומר דלא כדשמעינן לעיל דרבנן דתמן ס"ל דלא יתחיל לכתחילה:

'''{{עוגן1|היך}} הוה אבוך נהוג עביד.''' משום דר' זעירא עלה מבבל לא"י ולפיכך שאלו אם היה נוהג כאן כרבנן דהכא או כמנהגו בתחילה כרבנן דתמן:

'''{{עוגן1|מסתברא}} דר' יוסה.''' כמו שאמר ר' יוסה מפני שר' זעירא היה נוהג להיות מחמיר על עצמו כמו דאינון מחמירין בבבל והיה מתנהג כוותייהו:

'''{{עוגן1|צריך}} להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב.''' מפני שיש בה הודאה על החסד שעשה עם אבותיכו ועמנו:

'''{{עוגן1|מלכות}}.''' מלכותו ואמונתו לעד קיימת ומלכנו מלך אבותינו. צריך להזכיר את כולן. ככולהו תנאי וצריך ג"כ לומר צור ישראל וגואלו כדי לסמוך גאולה לתפילה:

אם לא הזכיר תורה בברכת הארץ על המזון:

'''{{עוגן1|שנייא}} היא.''' התם דקמסדרו לשבחיה דרחמנא מה דהוה מעיקרא שעד שהוא אברם בחרת בו ושמת שמו אברהם:

'''{{עוגן1|ודכוותה}}.''' נימא נמי הקורא לשרה שרי עובר בעשה:

'''{{עוגן1|הוא}}.''' בלבד נצטווה עליה דכתיב לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה אבל גביה כתיב ולא יקרא עוד שמך אברם לא יקרא כלל:

'''{{עוגן1|שני}}.''' שם השני ישראל ניתוסף לו להיות לשם העיקר ושם הראשון יעקב לא נעקר ממנו:

'''{{עוגן1|עד}} כאן בצדיקים.''' הוא דמצינו שנקראו בשמם עד שלא נולדו אבל ברשעים זורו רשעים מרחם ולא יזכר שמם וישמעאל תחילתו צדיק כדדרשינן מבאשר הוא שם וכן אמרינן שעשה תשובה בסוף ימיו:

'''{{עוגן1|שלא}} להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבא.''' והלכך לא דריש לקרא דלמען תזכור כדדרשי חכמים במתני':

{{מרכז|<big>'''הדרן עלך מאימתי'''</big>}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>