עריכת הדף "מראה הפנים/שקלים/ג/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|נלמד}} סתום מן המפורש.''' כבר כתבתי בראש הפרק דלענין מה שכתב הרמב"ם בפי' המשנה שמכאן נלמד דמלבד הג' קופות קטנות של ג' ג' סאין היה שם ג' קופות גדולות של תשע תשע סאין שבהן היתה התרומת הלשכה ובאותן קופות קטנות היו תורמין מהגדולות ממשמעות סתום מן המפורש לא נלמד לזה אלא דקאי אדהתם בפ' מפנין והוא סתום ונלמד מן המפורש דהכא וזה מוכרח מהא דאבתרה בענין מזיגת הכוס שפירושו נמי כן וכמבואר. ולדעתי חזר בו הרמב"ם בעצמו מראיה והוכחה זו וכאשר מצינו שחזר בו מפירושו אפילו לענין מ"ש לדינא ולפסק הלכה וזה תמצא למאות מאות מקומות ובפרטות בסדר זרעים שכתב ופסק לכי הירושלמי וכתב בפי' כך וכשבא לחבר חיבורו הגדול זקק וצירף וראה שכבר היה לו איזה פקפוק בפי' על פי הירושלמי וכששמעו להירושלמי על הסדר חזר בו ממה שהבין שזהו דרך האמת וכתב בחבורו בענין אחר ממש ממ"ש בפירושו. וכאן ג"כ אחר שראה בכל המקומות בהירושלמי וזה היה בזמן חבורו אז נתברר לו האמת ושאין כאן ראיה מזה אלא דדרכו הוא דרך האמת בענין הקופות ובענין סידור התרומה כאשר פירשתי בכל הפרק הזה לפי דבריו בחבורו בכל פרק הב' מהל' שקלים שלו. ואבאר אחת לאחת מהיכן הוא נלמד האי דג' קופות גדולות שבהן היתה התרומה מיד כאשר נתקבצו כל השקלים בתחלת השנה ומהן היו תורמין באותן ג' קופות קטנות בכל פרס ופרס וכפי הסדר. נלמד זה מהאי דהכא דלקמיה דקאמר תני בשלש קופות וכו' שהן כ"ז סאין תורמין את הלשכה שאי אתה יכול לפרש דקאי על כל תרומת השנה שעולה לסך הזה לפי תרומת הג' פרקים הללו שנשנו ולפי הג' קופות של ג' ג' סאין בכל פרק ופרק דקשה וכי התנא מניינא אתא לאשמעינן מי לא ידע החשבון הזה שעולה תרומת כל השנה כך אלא ודאי דה"ק בשלש קופות של ג' ג' סאין שהן תשעה סאין היו תורמין בכל פרק ופרק מהג' פרקים. שהן כ"ז סאין מלתא אחריתא אתי לאשמעינן שהיה שם עוד ג' קופות גדולות של ט' ט' שהן כ"ז סאין והיינו דמסיים תורמין את הלשכה וכלומר בתחלת השנה כשנתקבצו השקלים והיו מונחין בלשכה תורמין אותן מיד באותן קופות הגדולות שהן כ"ז סאין וזה היה נקרא תרומת הלשכה והשאר שיריים הן ומאותן הגדולות היו תורמין בכל פרק ופרק באותן הקופות הקטנות הרי איזה הוכחה מכאן ועוד תמצא הוכחה גדולה יותר מזו לקמן בריש הלכה ד' וסידור התרומה וכיצד היו תורמין בכל פרק ופרק תמצא ג"כ שם וכפי אשר נלמד מהש"ס וכפי גי' התוספתא בס"ד:

'''{{עוגן1|תני}} ר' ישמעאל קווץ לא יתרום וכו'.''' לפי גי' זו בודאי אין לפרש כ"א כפי' הראב"ד בהשגה בסוף פ"ב מהל' שקלים והכ"מ כתב בשם המגדל עוז שהיה לו להרמב"ם גי' קיבוץ לא יתרום ואין לנו נחת מקיבוץ הזה ועוד דהא דאבתרה מכריח הוא כפירוש הראב"ד דקתני היו מפספסין בקילקין וזה לא קאי אלא על השער וכדפרישית בפנים ובאמת שהיה לו להראב"ד להביא ראיה מכאן לפירושו. ואפשר גי' אחרת היה לו להרמב"ם:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>