עריכת הדף "מראה הפנים/שבת/יא/ג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|על}} דעתיה דר"מ בין שיש בו ארבעה על ארבעה וכו'.''' את רואה את הכותל כגמום. התוס' בפ"ק [[תוספות/שבת/ז/ב#והלכה|דף ז' ע"ב]] ד"ה והלכה ונחה בחור כל שהוא הביאו לזה על הא דתירץ ר"י דאיירי בחורין שדרכן לעשותן בשעת הבנין שמפולשין לר"ה ובצד רה"י הם רחבים ד' אבל לא מצד ר"ה וכו' וכן משמע בירושלמי דגריס התם על דעתיה דר"מ בין שיש שם ד' בין שאין שם ד' רואין את הכותל כגמום. ולכאורה הא משמע מהכא שלא כדבריהם שהרי אפי' אין בו ד' קאמר לר"מ דחוקקין להשלים. ועיין במהרש"א במה שרצה לתרץ ולבאר דבריהם ותראה דכולו מוקשה הוא ועיקרא דמילתיה שהתוס' מביאין ראיה מן הירושלמי דחוקקין להשלים דקאמר על הרוחב ולא אגובה משום דחורי רה"י לא בעו גובה י' וזה דבר שאין לו שחר דמהיכא תיתי לומר דליבעי החור גובה י' הא אנן לא קפדינן אלא על גובה הכותל שיהי' עשרה ויש שם חור רחב ד' והויא ממש דומה לכיפה ועוד דאף לפי פירושו עדיין מנגד להם דברי הירושלמי ברוחב דקאמר בהדיא בין שאין שם ד' רואין כו' ואין כאן מקום להאריך. ובחידושי שיטות ועירובין שלי הרחבתי הדבור לבאר כל דברי התוס' במה שיש לדקדק עוד בדבריהם דלקמן וביארתי הכל על נכון בס"ד. וכאן לא אביא אלא למה שצריך ביאור לראייתם מהירושלמי וזה נתבאר ביותר לפי דבריהם ביומא [[תוספות/יומא/יא/ב#הכל|דף יא ע"ב]] ד"ה הכל מודים כו' שהקשו גם שם מההיא דכיפה והביאו בתחלה כתירוץ הר"י והקשו על זה וכתבו ולא נהירא לי וכו' עד ולי נראה לתרץ וכו' דע"כ אי איירי דנח בחור איירי בחור שיש בו ד' מבפנים ובכותל עב שיש לו לחוק ולהשלים וכו' ע"ש הוסיפו לבאר שם בענין החור שהיא עולה ג"כ כדברי הר"י שהביאו כאן אלא שהוא בקצת יותר ביאור. ומשום דלא משכחת לה שנח בחור שהרי דרכו למיהדר ואתי אלא באופן הזה שאין שם ד' מבחוץ אלא מבפנים היא דאיכא ד' והכותל עב ונתעכב החפץ בהחור ויש כאן לחוק ולהשלים וא"כ בר"מ אתיא. וזהו כוונת דבריהם גם כאן שהרי לתירוץ הר"י נמי הכי הוא בענין פירושא דהחור שדרכן להיות מפולשין לר"ה ובצד רה"י הם רחבים די ולא מצד ר"ה ועל זה הוא שהביאו ראיה מן הירושלמי דגרס התם על דעתיה דר"מ וכו' כלומר בין שיש שם ד' היינו מבחוץ במקום שזרק ונח שם דבהא פשיטא דהחורין ברה"י הן שהרי הן בגובה י' כדמסקו לקמן ובין שאין שם מבחוץ ד' אבל יש בו מבפנים ד' כגון שהכותל עב ושפיר משכחת לה להאי גוונא שהחור המפולש לר"ה יש בו מבפנים ד' ואין בו מבחוץ ד' והלכך שפיר אמרינן ביה רואין את הכותל כאלו הוא גמום בחוקקין להשלים. ומזה תבין דעיקר ראייתם דבחור בכה"ג הוא דמיירי ושיהא בו שייך בהכותל לומר חוקקין להשלים אליבא דר"מ ודמשכחת לה נמי שמתעכב בו החפץ ולא מיהדר ואתי. ויותר באור דבריהם בהא דכתבו לקמן ודוקא אותם שלמעלה מי' וכו' כתבתי שם ולא נאריך בזה כאן.

ולענין דינא כתבתי שם דממה שכתב הרשב"א והביאו הה"מ ב[[מגיד משנה/שבת/יד#י|פ' י"ד בהל' י']] ומהו שיקרא חורי רה"י שהוא כרה"י לכ"ע. חור שבכתלים של רה"י ועוברים כלפי פנים. עכ"ל וכלומר חור המפולש מר"ה לרה"י נקרא חור רה"י כמו שנתבאר ג"כ מדברי התוס' אלא שלא חילק בין למעלה מי' ובין מלמטה מי' כמה שחלקו בהתוס' ולא הוזכר מזה בדברי הראשונים שהרי"ף כתב בפ"ק בהדיא בענין חורי מפולש חורי רה"י כרה"י דמו חורי ר"ה אביי אמר כר"ה דמו ורבא אמר לאו כר"ה דמו והלכה כרבא. וכיון דלא כר"ה דמו אי אית בהו ד' על ד' טפחים וגביהי עשרה הוו להו כרה"י. ור"ל בזה גביהי עשרה שהן כגבוה עשרה של הכותל וזהו פשוט. ואי אית בהו ד' על ד' ולא גביהי עשרה הוו להו כרמלית ואי לית בהו ד' על ד' טפחים ואע"ג דגביהי עשרה מקום פטור הן וכך הם דברי הרמב"ם בפי"ד בהל' י'. ומה שכתב המ"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/שמה#סעיף ד|סי' שמ"ה בסעיף ד']] חורים אפי' הן למטה מי' ומ"ש התוס' דלמטה מי' שייך לר"ה היינו לפי הס"ד. והם דברים אינם צריכים ואינם שייכים לכאן דמ"ש התוס' בחורין המפולשין מר"ה לרה"י הוא ואין בהן ד' מבחוץ ומאי שייך כאן ס"ד או מסקנא והסוגיא כולה אליבא דאביי הוא דאזלא. ופי' התוס' אליבא דהך מימרא דרב יהודה שהביא לראיה לשנוייא דמשני בכותל דלית ביה חור וכו' ולהכריח דלא מצית לאוקמה בכותל דאית ביה חור. וכי מעיינת בהסוגיא ובדברי הרי"ף והרמב"ם אשכחת לה דחורין המפולשין אם הם רחבים ד' בין מבפנים בין מבחוץ ודאי לכ"ע חורי רה"י חשיבי ואפי' הם כלפי ר"ה בלבד וגבוהים עשרה ורחבין ד' כרה"י הן ואם הן כלפי פנים בלבד פשיטא ופשיטא שבין מלמעלה ובין מלמטה רה"י הן ובכה"ג לא דברו התוס' כלל וכלל ואין להאריך בזה:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>