עריכת הדף "
מראה הפנים/סנהדרין/ז/י
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|תני}} היה מושכו ומעבירו.''' כדפרישית וכדמסיק לקמן מפני שהעביר את עצמו אבל אם היה מושך בו ומעבירו חייב. וזהו דרך העברה דקאמר התם בפרקין דף ס"ד ע"ב. ולאפוקי אם העבירו ברגל כדתני בברייתא הכא וכן התם דפטור והיינו אם העביר בנו ברגל שהלך עמו דהא הוא דממעטינן דלאו דרך העברה היא אבל אביו פשיטא דברגליו הוא עובר ומושך בנו דרך העברה וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ' ו' מהלכות ע"ז הלכה ד' אינו חייב כרת או סקילה עד שימסור בנו למולך ויעבירו ברגליו באש דרך העברה. ור"ל שהאב הולך ועובר ברגל הוא ומעבירו לבנו דרך העבר' שמושכו כדאמר הכא ומשום שאינו מתחייב עד שיעבירו האב בעצמו אחר שמסרו בתחלה להכומרים כדאמר הכא עד שימסרנו לכומרים ויטלנו ויעבירנו וכדכתב הרמב"ם שם לעיל ואבי הבן הוא שמעביר בנו וכו' והיינו נמי דאמר ומעבירו ברגליו ועל האב קאי ולאשמעינן דדרך העברה בעינן בבנו ודבריו כדברי הברייתא וכדרב יהודה דהתם וכדמשמע מהכא וא"צ למה שנדחק הכ"מ לפרש דיעבירו ברגליו מצד רגלו קאמר. ודקא מפרש הכא לר"א בר"ש בהוא דאעבריה מזקר והיינו כדרבא דהתם במשוורת' דפוריא ולפי פי' רש"י ז"ל וזהו ג"כ בכלל דרך העברה והכל לפי מנהגם הוא מתחייב ולאפוקי להעברת בנו ברגל או לעצמו אליבא דר"א בר"ש דההיא לאו דרך העברה כלל היא: '''{{עוגן1|טבח}} ולא מכר וכו'.''' ע"כ לענין שליחות מיתפרשא דבהדיא כתיב וטבחו או מכרו והכי אשכחן בהדיא בפ' ארבעה שומרין בהלכה ג' דקאמר התם אליבא דר' יוחנן דאינו מתחייב בטובח על ידי אחר וע"ש ד"ה תיפתר בששחטו אחר וזהו לגי' דהאי תלמודא. אבל בבבלי מרובה דף ע"א ע"א גריס דלדברי הכל בין לחזקיה ובין לר' יותנן מיחייב בטובח ע"י אחר כדדרשי התם מקראי ונראה דמהאי טעמא לא חש ר' זעירא להשיבו דמקובל היה דהתם כ"ע לא פליגי בהא ומהיקישא דמכירה א"נ מאו דכתיב או מתחת לרבות השליח כדאמר התם ושאני הכא דמכיון דדרשינן העברה העברה לג"ש ילפינן נמי מהתם דמעביר בנו כתיב ועד שיעבירו הוא בעצמו לבנו: '''{{עוגן1|לרבות}} שאר עובד כוכבים לבנים ולבנות וכו.''' כבר יישבתי הסוגיא בפנים ומבואר הוא במאי דאמר אתייא דר"א בר"ש כשיטת ר"ש אביו וכו' וכן הא דלקמן ולמאי דמסיק דעל דרבנן איתאמרת אזלא כסוגיא דהתם בהא דלרבנן דוקא איתרבו שאר ע"ז לעבודת מולך ולא לר"א בר"ש ופסק הרמב"ם ז"ל שם כר"א בר"ש דסתמא דמתני' אתיא כוותיה: '''{{עוגן1|אזהרה}} לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות.''' כן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מעובדי כוכבים הל' ב' ומכאן הוא דלמד וכפי' התוס' במתני' וכדאמר הכא לקמן דאזהרה להנשאל בהם מקרא דלא ימצא בך נפקא דכתיב התם ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים כדכתב בפ' י"א הל' י"ד ובת"כ שציין הכ"מ לא מצאתיה ולא בהגהת ספרא ולא בפסיקתא רבתי ויש נ"מ בזה כדכתבו התוס' לענין כרת ועוד דאליבא דר' יוחנן דאמר שניהם בלאו א' נאמרו ואי אזהרה לבעל אוב וידעוני בעצמו מלא ימצא בך נפקא כדפי' רש"י ז"ל א"כ בהאי קרא גופיה כתוב נמי מעביר בנו ובתו באש וקוסם וגו' ורש"י בעצמו פי' בההיא דר' יוחנן מקרא דאל תפנו וכן ראיתי בסמ"ג לאוין ל"ו שכתב ורש"י פי' אזהרה לנשאל מאל תפנו ואי אפשר לומר כן שהרי בפונה יש כרת של' והנפש אשר תפנה אל האובות וגו' והכרתי ושנינו בפ' ארבע מיתות שבעל אוב בכרת או בסקילה והנשאל בהן באזהרה בלבד. וכ"כ בסמ"ק מצוה ק"כ: '''{{עוגן1|רבי}} חזקיה בשם ריש לקיש מפני שנכללו כולם בלאו אחד.''' והתם גריס לה אליבא דר' יוחנן דאמר הכי וכבר בארתי בהלכה דלעיל טעמיה דהרמב"ם ז"ל במאי דלא פסק כר' יוחנן וכטעמיה וכן במה דשייך בענינא דאוב וידעוני בסוגיא דכריתות תמצא לעיל בד"ה משל וכו' וע"ש: '''{{עוגן1|קרייא}} מסייע למ"ד אוב זה המעל' בזכורו וכו' דכתיב קסמי נא לי.''' וזה מסייע לפרש"י שמושיב המת על זכורו ומתורץ דיקדוק התוספות דף ס"ה ע"ב ד"ה מעלה בזכורו שכתבו ולא יתכן בבעל אוב דשאול ולפי מה שמפרש הכא לקרא ניחא: '''{{עוגן1|מפני}} שהן מקטרין לשדים.''' כדעולא בכריתות דף ג' ע"ב וכדמתרץ רבא במקטר ע"מ לחברו: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/סנהדרין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/מראה הפנים
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף