עריכת הדף "
מראה הפנים/יומא/א/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|או}} אינו אלא שעיר של ר"ח.''' בבבלי ריש מכלתין שקיל וטרי לר"י דהתם דס"ל כבר קפרא דהכא דדריש לתרוייהו מהאי קרא לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יוה"כ וכו' אימא כוליה קרא ביוה"כ כתיב אמרי יליף צוה צוה וכו' וזהו כדדריש הכא לבר קפרא וכתבו התוס' ד"ה אלא אימא כוליה קרא ביוה"כ וכו' דס"ד דמקשה דתרוייהו איצטריך ליוה"כ דאי לא כתב אלא לכפר ה"א כפרה דקרבנות וכו' ע"ש. ולמאי דדייק הכא דילמא שעיר של ר"ח ומנא ליה דיוה"כ צ"ל דכפרה דקרבנות בלאו הכי לא קשיא לוה דאנן לא דייקינן אלא פרישת שבעה ליום אחד דומיא דמילואים כעין דאמר התם דנין פרישת שבעה ליום א' וכו' ומעיקרא דחי לה התם בדיחויי אחריני והוה מצי לשנויי הכי מעיקרא אלא דכן דרך הש"ס. והדר מקשי התם ואימא עצרת דפרישת ז' ליום אחד הוא דנין פר אחד ואיל אחד וכו'. והאי שנוייא שפיר שייכא נמי על של ר"ח דלאפוקי ר"ח דשני פרים ואיל אחד נינהו אלא דהך שנוייא דמשני הכא טפי עדיפא דמתרצי כולהו קושיין בהא וכרבינא דהתם בדף ג' ע"ב דנין עבודה בכ"ג מעבודה בכ"ג לאפוקי כולהו קושיין דלאו עבודה בכ"ג נינהו וכתירוצא דר' בא דלקמן והלכך נמי לא משני דנין דבר שנוהגין פעם אחת בשנה וכו' כדמשני התם על פירכא ואימא רגלים: '''{{עוגן1|מה}} זו כפרת אהרן עצמו וכו'.''' יש לפרש כפרת בנים דקאמר על כפרת כל בני ישראל קאי שכפרתן בפני עצמן הוה במילואים וכן ביוה"כ ולא צריך להא דפרישית בפנים דתליא אם כפרת כהנים בפרו של אהרן בקביעותא או בקופיא. והכי משמע ממסקנת הבבלי במכלתין דף נ' דבקביעותא מתכפרי וכדדחי רב ששת התם ותפס זה הרמב"ם למסקנא דפרו של אהרן קרבן השותפין הוא כדכתב בפ"א מהל' תמורה בהל' ו' וזכרתי מענין זה בסוף פ"ק דשבועות וע"ש: '''{{עוגן1|ולא}} כך אינו טמא מחמת הזייתו.''' לכאורה קשיא דבכהן של יוה"כ נמי קשיא הך קושיא והיכי מצי עביד עבודה. ומאי אמרת ביה ואי כדמשני אביי התם בדף י"ד אליבא דר"ע דס"ל דהזאה מטמא לטהור ופריך שם דמתני' לא כדר"ע וכו' וקאמר אביי אפי' תימא כר"ע דעביד עבודה כולי יומא ולפניא מדא עליה וטביל ועביד הערב שמש. וכן נמי משני הכא לקמן ריש הלכה ב' א"כ בשל פרה נמי נימא הכי ואפ"ת דעביד עבודה ל"ק. ולעולם אין הכהנים נוגעין בו שלא יטמאו אותו ולא מצי עביד עבודה ול"צ לשנוייא דר' בון. ולמאי שהסברתי בפנים דלא אשכחן בשל פרה בהדיא דעביד עבודה כל ז' כדאשכחן בשל יה"כ. י"ל דנהי דמצי לשנויי הכי אפשר דהואיל ולקושטא דמילתא לא עביד עבודה דלא אמרו אלא בשל יוה"כ וכדי לחנכו בעבודה הלכך משני לה שנוייא רויחא דאין ה"נ דהך שאין נוגעין בו אינו אלא משום מעלה בעלמא. וראיתי בת"י שמביאין בריש מכלתין להך דהכא וגריס שם על הקושיא ולא כך אינו טמא מחמת הזייתו דמשני שלא יטמאו אחיו הכהנים ממנו. ומילתא דתמיהא היא דהאיך וטמאו ממנו הרי אינו אלא ראשון לטומאה שנגע במי חטאת שהן אב הטומאה. וצריך לדחוק ולומר דחוששין שמא יגעו במי הזייה שעליו ובשעת הזייה. וכל זה איננו שוה וטפי ניחא הגי' שלפנינו וכדפרישית: '''{{עוגן1|אמר}} ר' יוחנן כל המעכב לדורות וכו'.''' ובבבלי דף ד' ע"ב גריס איפכא לר' חנינא כל המעכב לדורות ולר' יוחנן כל הכתוב בהן מעכב וקאמר התם מאי בינייהו א"ר יוסף סמיכה איכא בינייהו וכתבו התוס' תימא לי אמאי לא קאמר נמי שיריים מעכבי איכא בינייהו וכו'. מיהו בירושלמי קאמר סמיכה ושירי הדם וכו' אבל תימא לי לימא הקטרת אימורין שאינן מעכבין לדורות איכא בינייהו וכו'. ולמאי דמתרץ בת"י קושיא דהקטרה משום דלא שייך באהרן שלא שימש כל שבעת ימי המילואים א"כ קושיא דשיריים לסוגית הבבלי נמי מיתרצא בכך. שהרי לא נאמר אלא למשה ואת כל הדם תשפוך וגו' וכך הוא בעשייה. ומיהו לסוגיא דהכא דנקט שירי הדם קשיא לינקוט נמי הקטרה והנראה דבאמת בחדא דאיכא בינייהו סגי למינקטיה וכדנקט בבבלי דאטו כי רוכלא ליחשב וליזל והא דנקט הכא שירים לאשמעינן דלדורות לא מעכבי כלל ולאפוקי ממ"ד בפרק איזהו מקומן דף נב דשירים הפנימים מעכבי כדמייתי התוספות והשתא לא צריך למינקט נמי הקטרה דלכ"ע לא מעכבא לדורות וכדאמרינן נמי בהאי תלמודא לעיל בפ' תמיד נשחט הלכה ד' בפשיטות. ובהכי ניחא נמי מאי דקשיא אמאי לא קאמר דמכנסים ועשירית האיפה איכא בינייהו דלמ"ד כל המעכב לדורות מיעכבי נמי במילואים אלו מעכבי דלכ"ע מעכבין לדורות ולמ"ד כל הכתוב בהן מעכב הני דלא כתיבי בפרשה לא מעכבי הניחא לסוגית הבבלי ל"ק די"ל דהכל מודים באלו דמעכבי כדקאמר התם דף ה ע"ב מבלי פלוגתא דמכנסים יליף כשהוא אומר וזה הדבר וכו' להביא המכנסים ועשירית האיפה אתיא זה זה אלא לסוגיא דהכא דמשמע דפליגי בהא א"כ נימא דהני גופייהו איכא בינייהו אלא ודאי דקמ"ל נ"מ לדורות דכמו דסמיכה לכ"ע לא מעכבא לדורות ה"נ שירים ואף הפנימים ולאפוקי מהאי מ"ד וכדאמרן: '''{{עוגן1|ציץ}} ומצנפתו של אהרן וכו'.''' הנכון הוא לפי פשטות השמועה דפליגי הכא כדפליגי בה בבבלי דף ה ע"ב דר' חנינא סבר דציץ ומצנפת של אהרן קודם לאבנטן של בנים היינו כמ"ד התם דבאבנט אהרן ואח"כ בניו דבתחלה חגר אהרן אבנטו ואח"כ הלבישו שאר הבגדים וציץ וכו' ואח"כ חגר אבניטן של בנים והוה הפסק בגדים בין האבנטים של אהרן ובין של הבנים ויהודה ברבי ס"ל כמ"ד התם אהרן ובניו בבת אחת דכתיב וחגרת אותם אבנט. והיינו שלא היה שום הפסק בין האבנטין. ור' אידי בא לתרץ דהא מ"מ קשו קראי אהדדי והלכך מפרש דהכתוב וחגרת אותם אבנט לא נאמר אלא למצוה כלומר למצות אבנט ולא לסדר הלבישה אבל לציווי סדר הלבישה קראי דעשייה עיקר וכך נצטווה וכדכתיב ויקרב משה וגו' וכעין דפרישית בלשון הב' וזהו כדעת ר' חנינא. ובבבלי מתרץ קראי כמר וכמר דלמ"ד אהרן ובניו בבת אחת הא דכתיב ויחגור אותו באבנט והדר כתיב ויחגור אותם אבנט ההוא ללמד אבנטו של כה"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט דשל כ"ג היה של כלאים כדכתיב בפ' תצוה ושל כהן הדיוט היה של בוץ ואידך מפרש להכתוב וחגרת אותם אבנט ללמד איפכא דאבנטו של כה"ג זהו אבנטו של כהן הדיוט דשניהם של כלאים הן. והיה נראה לפרש לדברי ר' אידי דהכא ג"כ כעין זה דלמצוה הוא דנאמר למר שיהו אבנטים שוין ולמר שיהו חלוקין במעשיהן אלא מדמסיים אבל לצווי ויקרב וכו' משמע דלא בא אלא לתרץ דברי ר' חנינא דלא תקשי מהכתוב דמייתי יהודה ברבי וכדפרישית: '''{{עוגן1|עשירית}} האיפה האיך קרבה וכו'.''' אין לפרש דהבעיא היא אם היתה היום משל צבור או משל אהרן ואם משל צבור שלימה קרבה וכדתנן במנחות שם דכל שהיא משל צבור קריבה היא שלימה והדר בעי אם בימי המלואים קרבן יחיד היה או קרבן צבור דא ליתא דאם הבעיא הראשונה היא אם משל צבור או לא א"כ מאי האי דפשיט ליה אין תימר שלימה קרבה וכו' הא סוף סוף כבר היתה קריבה בשחרית מקודם לכך נראה פי' האי בעיא כדפרישית בפנים: '''{{עוגן1|מכיון}} שמסר יום ללילה דיו.''' וכעין זה סבירא ליה לר' חייה בר יוסף לענין הלינה בקדוש ידים ורגלים כדקאמר לקמן בפ"ב בהלכה א' ועיין במה שנתבאר שם: '''{{עוגן1|אשכחת}} אמר על דעתיה דר' יוחנן היה שם שבע עמידות וכו'.''' זה הענין מהמנין של עמידות והפירוקין ענין עמוק מאוד הוא ונתבאר היטב בפנים. וכמה שביארתי דקראי דייקי ליה לר' חייה ול"ק לר' יוחנן די"ל דס"ל גמר שבעת ימים האמור ביציאה משבעת ימים האמור בישיבה מה להלן לילה עם היום אף כאן לילה עם היום וגלי רחמנא בישיבה וה"ה ליציאה והשאר מבואר הכל בפנים: '''{{עוגן1|דכתיב}} שבעת ימים יכפרו על המזבח.''' אסיפא דקרא קא סמיך וכדפרישית בפנים ולהכי לא מייתי קרא דפ' תצוה דכתיב שבעת ימים תכפר על המזבח משום דשם לא נזכר מיום השמיני כלל. וסוגיא דהכא דמדמי קראי דיחזקאל למילואים שבתורה אזלא כהאי דר' יוסי במנחות דף מ"ה דמדייק התם על הא דכתיב בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר וחטאת את המקדש חטאת עולה היא וקאמר שם ר' יהודה פרשה זו אליהו עתיד לדרשה א"ל ר' יוסי מלואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה א"ל תנוח דעתך שהנחת דעתי: '''{{עוגן1|פירש}} בן בתירא שמא יבא על אשתו נדה וכו'.''' ובבבלי דף ו' מייתי כגי' התוספתא שמא תמצא אשתו ספק נדה ויבא עליה ופריך אטו ברשיעי עסקינן אלא שמא יבא על אשתו ותמצא ספק נדה כמאן כר"ע אפ"ת רבנן וכו' בחד אחר מודו ליה. והא דלא משני כדמשני הכא שמא תטמא בשעת תשמיש י"ל דקמ"ל בהא דבחד אחר מודו ליה רבנן לר"ע ובהכי ניחא במאי דמקשין אמאי לא קאמר שמא תמצא אתיום או על שלו דלכ"ע טמא היא אלא דהיא גופא קמ"ל דבחד אחר נמי מודו רבנן. שוב ראיתי בת"י ומצאתי שכתבו כעין זה דלרבותא נקטיה דאפי' בחד אחר מודו ליה יכו' וע"ש: '''{{עוגן1|אשכחת}} אמר מה דאמר ר' יוחנן צריכה לבן בתירא וכו' הוינן אמרין ישמש מטתו וישן לו בלשכת פלהדרין.''' לכאורה יש לפרש כפרש"י ז"ל מביתו מאשתו למה פירש תבא אשתו עמו שם וכו' וה"נ קאמר דה"א שישמש מטתו ג"כ וישן לו שם אלא דכבר הקשו התוס' על פירושו דנהי דלא קדישא בקדושת עזרה מ"מ בהר הבית היתה ובעל קרי אינו רשאי ליכנס במחנה לויה. ומה שרצו שם לפרש דה"ק הוה לן למימר שיפרישוהו למחילה אחת בהר הבית דמחילות לא נתקדשו זהו דוחק גדול דהא לקמן אמרינן דלישכת פרהדרין היתה לה מזוזה משום גזירה שלא יאמרו כ"ג חבוש הוא בבית האסורין וא"כ האיך יפרשו אותו למחילה אחת דאין לך בית האסורין גדול מזה לכך נראה דה"ק דה"א ישמש מטתו בביתו וילך לו לישן בלשכתו וכך פירשו בת"י להא דהתם מביתו למה פירש ילך לביתו אחר תמיד של בין הערבים וישמש מטתו ויטבול שעה אחת קודם שקיעת החמה ויעריב שמשו וינוח בלשכה דהא נמי אהרן לן במחנה לויה שעה אחת שהמשכן מפורק וכמו כן משמע בירושלמי דקאמר דאצטרך לבן בתירא ולדר' יוחנן דאי מדר' יוחנן ה"א שיכול לצאת שעה אחת ולשמש ביתו עכ"ל אלא דאכתי קשיא לי הא לר' יוחנן דיליף ממלואים ולדידיה לא היה המשכן מפורק אלא בבקר ואח"כ העמידו מיד כדמוכח מהאי מניינא דלעיל וכדפרישית שם דלא היה אהרן יכול לצאת כל זמן שהיה המשכן עומד. וא"כ היאך יכול לצאת כאן ולשמש ביתו ולעשות הערב שמש ואפשר דה"ק אילו לטעמא דר' יוחנן דהכא בלחוד דיליף ממלואים ה"א במלואים היה יכול לצאת שעה אחת וכו' וכלומר ובהא לא הוה אמרינן כר' יוחנן לגמרי אלא דהמשכן היה מפורק אחר שהוקרב התמיד של בין הערבים והיה אפשר לו לאהרן לצאת וכו' וה"נ כן לכך איצטריך נמי לדבן בתירה: '''{{עוגן1|אמר}} ר' יוחנן מפני איבה עבר זה וכו'.''' עיין בהוריות שם שבארתי דנראה דאיכא נ"מ בין דעת התוס' דמכלתין דף יב ובין דעת הרמב"ם ז"ל באם עבר ושמש בד' בגדים ככהן הדיוט אי כמחוסר בגדים דיינינן ליה או לא וע"ש ד"ה עבר זה ושימש זה: '''{{עוגן1|פר}} ושעיר של יוה"כ משלי הן קריבין וכו'.''' כך הגי' בתוספתא פ"ק וכן הביאו התוס' במכלתין שם וכך היא הגי' בפ"ק דמגילה וקשה הוא דהרי אין השעיר משל כ"ג אלא משל עם כדכתיב. ובהוריות שם הגי' פר ואיל הקרבים היום משל מי וכו' ושם ציינתי להגי' דהכא אבל הגי' דהתם עיקרית. ואפשר נמי לתרץ הגירסא דהתוספתא ודכאן ודמגילה דהרי מסתמא הופרשו מאתמול הפר משל כ"ג זה שאירע בו פסול היום וכן השעיר הופרש משל צבור וכשאירע פסול בכ"ג וזה ודאי היה בעבודה של שחר וששימש זה תחתיו בכהונה גדולה וכסבור היה דמה שהופרשו נפסלו מחמת שאירע פסול בכ"ג וצריך להפריש אחרים ושאל אם הפר האחר שצריך להביא היום וכן שעיר אחר שצריך להביא וזה לא יהיו משל צבור דמסתמא אין הצבור צריכין להביא אחר משלהן דמה להן אם אירע פסול בכ"ג אלא משל העובד היום יבואו האחרים ומשל מי וכו'. והשתא עיקר השאלה היתה אם ישאר להיות כ"ג אפי' יעבור פסולו של ראשון שהרי היום ודאי לא יעבוד הראשון שאירע קרי לו וצריך טבילה והערב שמש אלא הוא יעבוד היום ובתוך שאלה זו נכללה ג"כ הספק שהיה לו אם הפר והשעיר הקריבין היום שהופרשו מאתמול נפסלו ואם צריכין לאחרים וכן משל מי יבואו האחרים. וזהו דקאמר וידע המלך מה הוא שואלו שהבין שאלתו בכלל וא"ל וכו' כך נראה לקיים הגי' הואיל והיא בכמה מקומות כן: '''{{עוגן1|שיצא}} לדבר עם המלך ערב יה"כ ונתזה צינורא וכוו'.''' ובהוריות שם גריס ערב יה"כ עם חשיכה ונתזה צינורא וכו' וניחא היא שלא היה פנאי לטבול ולעשות הערב שמש לפיכך נכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו: מקדשין לו אשה על תנאי וכו' והא דפריך לקמן ויקדש מאתמול היינו שיקדש קדושין גמורין ומשני שא"א דא"כ הוו שני בתים. אבל בבבלי דף יג דפריך מעיקרא ומי סגי לה בתקנתא ביתו אמר רחמנא והך לאו ביתו דמקדש לה והא כמה דלא כניס לאו ביתו דכניס לה א"כ היו ליה שני בתים דמגרש לה אי דמגרש לה הדרא קושיא לדוכתא וכו' ושקיל וטרי עד דמסיק לחדא אמר ה"ז גיטך ע"מ שלא תמות חברתך. ולחדא אמר ה"ז גיטך ע"מ שאכנס אני לבית הכנסת וכו'. והתוספות כתבו שם בירושלמי משמע אשה אחרת מתקינין לו מזמנין אותה שאם תמות אשתו ביה"כ שיקדש זאת ביה"כ ופליג אגמרא דידן דפריך התם ויקדש מאתמול דמשמע ליה מתקינין בהזמנה בעלמא ומשני וכפר בעדו וכו'. ולפי הגי' שלפנינו אינו כן אלא מתקינין שמקדשין לו מאתמול על תנאי וכו' ופריך ויקדש מאתמול קדושין גמורין. ומיהו בהא פליג אגמרא דידן דהתם קאמר כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא והאי תלמודא ס"ל דבקדושין סגי ועל תנאי ושיחולו ביה"כ אם תמות אשתו וזהו ודאי ל"ק דאם שבות כוה התירו במקדש אמאי לא יכנס עם האחרת לחופה דנמי אינה אלא משום שבות דזה אי אפשר כלל דהיאך יעשה אם תמות אשתו בפלגא דעבודה וכו' וכדמדייק התם דלחופה א"א לאוקמי כדקאמר אי חזי לה דקא בעי למימת קדים איהו וכו' ווה אין צריך לפנים דכל כך שהות שיכנוס עמה לחופה ודאי לא שייך כלל לא לפי סוגי' דהכא ולא לפי סוגיא דהתם וכתבתי לוה מפני שיש שמדקדקים כך ושיבוש הוא. ושמעתי לאחד שתירץ וה משום דחופה זו אינה ראויה לביאה היום וזה שיבוש על שיבוש וכי תשמיש המטה ביה"כ אסור הוא מן התורה הלא מסקינן דקראי אסמכתא בעלמא נינהו לענין שארי ענויין כמבואר לקמן ריש פ ח וע"ש במה שביארתי בס"ד. ובהא דמתרץ הכא קושיא עד דאת מקשי לר' יהודא וכו' קרי מצוי וכו' משני התם נמי בשינויא אחרינא אמרי לך רבנן כה"ג זריז הוא כו' וזה אפילו אמרת מיתה מצויה וכדר"י מ"מ איכא למיפלג ולומר טעמא דקרי מצוי יותר הוא ולא נאריך בזה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/יומא
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/מראה הפנים
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף