עריכת הדף "
מראה הפנים/חלה/ב/ג
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|דאינון}} סברין מימר שהוא פטור והיא חייבת.''' לפי זה אעיסה עצמה קאי שהן תולין הואיל ואותו הזקן אכל העיסה א"כ סמך על חלת הקמח שהופרש ממנה ונפטרה העיסה מן החלה ובאמת חלת הקמח אינה חלה אלא שאסורה לזרים משום חומרא בעלמא הואיל ונקרא עליה שם חלה והעיסה חייבת בחלה אחרת ופסק הרמב"ם בפי' המשנה כר' יהושע והיינו בעיקר הדין שהעיסה עצמה חייבת בחלה מפני שחלת הקמח אינה כלום וגזל הוא ביד הכהן וצריך להחזירו וכך הם דבריו בחבורו בריש פ"ח מהל' בכורים ולא העתיק שם דחלת הקמח אסורה לזרים דאינו אלא מצד החומרא ומיהו מה שכתב בפי' המשנה שהזקן אכל אותה חלה וכו' משמע דעל חלת הקמח קאי זהו לפי נוסחת המשנה ויש לכוין זה אף לפי הנוסחא האחרת אית תניי תני תיקן לעצמו וכו' וכפירוש הרמב"ם במשנה בזה שהם חשבו שלא חיוב אותו הקמח תלה ובאמת שהוא חייב וכו' ואין נ"מ לדינא מב' הנוסחות האלה לדברי ר' יהושע. ומה שכתב הכ"מ כאן מדלא כ' רבינו אסורה לזרים נראה שפוסק דלא כר' יהושע וכו' אין מזה הכרח כ"כ ומיהת בעיקר דינא לענין חיוב תלה פסק כוותיה וטעמא משום דר' יהושע השיב לחכמים דאין ראיה מאותו הזקן כדקאמר אף הוא וכו' ואין להאריך: '''{{עוגן1|חד}} חליטר שאל לר' יותנן וכו'.''' עיין לעיל בהל"א ד"ה ר' חייא בשם ר' יוחנן מה שנתבאר מזה: '''{{עוגן1|אמר}} רבי שמעון בן לקיש דרשב"ג היא וכו'.''' ר"ל לשיטתיה אזיל דפסק לקמן בפ"ג בהל"ז על מתני' העושה עסה מן החטים ומן האורז וכו' כרשב"ג דהתוספתא דפליג על מתני' דהתם כדגרסי' לקמן שם מתני' דלא כרשב"ג וטעמיה דסמיך אדהכא דמוקי לסתמא דמתני' דהכא כרשב"ג ושמעינן מיהת מכאן דריב"ל וכן ר' יוחנן פליגי על אוקימתי' דר"ל דריב"ל קאמר בהדיא דברי הכל הוא וכן נשמע מההיא דר' יוחנן דקאי כוותיה דריב"ל כדאמר ר' מנא ועיין לקמן בפ"ג שם מה שיתבאר מזה בסייעת' דשמייא: '''{{עוגן1|בלימודה}} להיות מפרשת א' מכ"ד וכו'.''' כצ"ל וכמו שבארתי בפנים וכך הוא גי' הר"ש אבל מה שפי' דאנטמאת בשוגג קאי דכיון דרגילה להפריש כדינה הקילו עליה אבל בלמודה להיות מפרשת א' ממ"ח מפרשת א' מכ"ד כדי שלא יהא חוטא נשכר כיון דרגילה לעבור על דברי חכמים לא הקילו עליה בנטמאת עכ"ל וזה קשה לפרש ואין הלשון סובל פירושו ועוד דאם היא רגילה שלא לשמוע על דברי חכמים אף עכשיו היא לא תשמע ומאי האי דקאמר מפרשת א' מכ"ד והנכון דאנטמאת מזידה קאי וסוף דברי ר' מתנייא בלשון תמיה מיתפרשא וכן בלמודה לפי דרכה וכדין שלה קאמר כמבואר בפנים: '''{{עוגן1|רבי}} אליעזר אומר ניטלת מן הטהור על הטמא.''' ממה דפרישית בפנים מבואר הוא בפשיטות במה דפסק הרמב"ם בחבורו בפ"ז מהל' בכורים בהל' י"ב כר"א וחזר בו ממ"ש בפירושו הלכה כחכמים וטעמיה דחכמי' דהכא ס"ל כמשנה קמייתא דפ' בתרא דע"ז דאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י ואנן נקטינן התם כמשנה אחרונה דמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י וכן בחולין עבולין לחלה לאו כחלה דמיא וא"כ מבואר פוסקיה בפשיטות וגם בהאי דגרסי' בפ"ה דסוטה והתני כביצה וכו' הכל מבואר הוא ממה שבארתי בפנים ויש לרש"י ז"ל דרך אחרת שם בענין פירושא דמתני' ואנו אין לנו אלא כפי' הנראה מדברי הרמב"ם ודבריו הם שם בעיסה שניה לטומאה ומזה נתבאר הכל כענין דפרישית בפנים דהא דנקט במתני' פחות מכביצה משום דבמתני' איירי בעיסה ראשונה לטומאה כדקאמר בגמרא וכמו שבארתי הכל ואין מן הצורך לכפול בדברים ובמה שהשיג הראב"ד כאן וכתב ובירושלמי לא הסכימו בסוף כר"א לעשות מעשה כמותו. לזה אומר א"י כמו שהודעתי בהרבה מקומות שלא רצה הראב"ד להטריח א"ע ולחפש אחר זכותו של הרמב"ם וטעמו לשבח כבר כתבתי בהקדמתי לסדר נזיקין וכאן נמי כל הסוגיא מדתני ר' אלעאי וכו' עד סוף הפרק לא שייך כלל וכלל להכא אלא דבפ"ב דתרומות שייכא כדגריס שם לכל הסוגיא והתם הוא דאמרו דר' אמי לא קיבל להא דר' יצחק בר נחמן ואפי' כן לא אורי כר"א משום דהתם בתרומה גופה באמת אין הלכה כר"א אבל הכא בחולין הטבולין לחלה ודאי הלכה כר"א לפי סוגית הש"ס דילן כמו שנתבאר וגם לפי סוגית הש"ס דהכא דלא הובאה להסוגיא אלא איידי דאיירי בהאי ענינא וזה פשוט הוא: סליק פירקא בס"ד <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/חלה
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/מראה הפנים
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף