עריכת הדף "
מראה הפנים/ברכות/ב/ד
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|אלא}} בגין שמע וכו'.''' כדפרישיח ונוסחת הרשב"א ז"ל בהעתקתו לזה בגין דשמע דתני וכו' ואין נפקא מינה בזה וכבר בארתי בפנים מהתוספתא הי ר"מ דתני לה ר"ח משמיה: '''{{עוגן1|לפום}} כן צריך למימרא וכו'.''' קשיא לן דאכתי מאי צריך למימר דהא הלכה כסתם ואי משום מחלוקת בברייתא הא אמרינן בפ' החולץ דף מ"ב ע"ב סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם ואי משום דהמחלוקת בצדה במתני' ודמיא לההיא מתני' דהחולץ וכן שאר כל הנשים לא יתארסו וכו' דאמרי' התם דאין הלכה כסתם משום דהויא סתם ואח"כ מחלוקת א"כ קשה למה באמת פסק רב כהאי סתמא דהכא ולא אשכחן דרב פליג על הני כללי ועוד דאההיא דהחולץ גופה קשיא דהא אשכחן דסתם ומחלוקת בצדה קרי לה סתמא כההיא סתמא דמתני' מחתכין את הדלועין וכו' ור' יהודה פליג אנבילה ואפ"ה קרי ליה סתמא כדאמרי' ריש מס' י"ט גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש וכו' איברא דאשכחן בכמה דוכתי בהש"ס דמחלוקת בצדה לא קרי לה סתמא כההיא דריש המניח נשברה כדו וכו' ר' יהודה אומר במתכוין חייב וכו' ופסקו הפוסקים הלכה כר' יהודה משום דבברייתא קאמר ר"מ להאי רישא וכן בכמה מקומות בש"ס דלפעמים משמע הכי ולפעמים משמע הכי ומצאתי תירוץ לזה בתשובת הרשב"א ז"ל סי' קי"ד שנשאל על ענין זה והשיב וז"ל מה שעלה בדעתך שכל סתם ומחלוקת בצדו הלכה כמחלוקת ולא כאותו סתם זה אינו ובההיא דהחולץ לא אמרו הוה ליה סתם ואח"כ מחלוקת הלכה כמחלוקת אלא אין הלכה כסתם אמרו ונ"מ להיכא דמסתבר טעמא כמחלוקת שבצדו יכלינן למימר דאין הלכה כאותו סתם וכדאיתא בנדה פ' המפלת וכן בפ' בא סימן וטעמא משום דכל סתם שיש מחלוקת בצדו אינו סתם גמור אלא אותו סתם ומחלוקותו דיחיד ורבים הלכה כרבים ופעמים הלכה כיחיד היכא דמסתבר טעמיה וההיא דפ' החולץ לפי שהקשינו לר' יוחנן דפסק התם דלא כסתמא דמתני' דכל הנשים לא יתארסו אלא כר' יהודה (זהו כגי' התוס' שם) דפליג עלה ואמרינן והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה מש"ה אמרי' מאן דרמי לא חש לקמחייה דהאי לא סתם גמור הוא דנרמי אכלליה דר' יוחנן מהא דעד כאן לא אמר ר' יוחנן אלא בסתם גמור שאין מחלוקת בצדו אבל כל היכא דאיכא מחלוקת בצדו אין אומרין בכי הא הלכה כסתם אלא הוה ליה כמחלוקת יחיד אצל רבים ונ"מ להיכא דמסתבר טעמא דמחלוקת כדאמרן עכ"ל ומתורתו למדנו ישוב לכמה דוכתי בהש"ס ומילתא דרב דהכא נמי ניחא דאי לאו דאשמעינן הלכה הוה אמינא אין הלכה כסתמא משום דמחלוקת בצדה קמ"ל דהכא מסתברא טעמא דסתמא וכן בש"ס דילן פסקו הלכה כר' יהודה דאיהו ס"ל ג"כ כהאי סתמא דהכא ובתר כן קאמר א"ר טבי א"ר יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל ואע"ג דכבר אפסיקא הלכתא כר' יהודה בדינא דרישא ולא הוה צריך למינקט על הסיפא אלא הלכה כר' יוסי אלא ודאי הא קמ"ל דטעמא דפסקינן הלכה כסתמא דרישא ואף שהמחלוקת בצדה להכי קאמר משום דמסתבר טעמא דלהקל הוא והלכה בכולא מתני' להקל ולמדנו עוד מדבריו ז"ל דהכל הולך אחרי מקום דמסתבר טעמא וא"כ כמו בסתם ואח"כ מחלוקת אין חילוק אם הוא בצדו או לא בצדו דאין הלכה כסתם וגם אין הלכה כאותו מחלוקת אלא הולכין אחרי דמסתבר טעמיה כן נמי במחלוקת ואח"כ סתם דאמרו הלכה כסתם אין חילוק בין הסתם מיד ובצדו או לא וכדפירש"י ז"ל שם בהחולץ וכבר זכרתי מזה בחיבורי במס' ע"ז ובפ"ג דנדה והבאתי ראיה מההיא דהשוכר את הפועל גבי עכו"ם המעביר כדי יין וכו' דפסקינן הלכתא כרשב"ג משום דסתם לן תנא בסיפא כוותיה והרי הסתם בצדו וזה דלא ככלליה דכייל הר"ש מקינון ומביאו התי"ט דסתם בצדו אחרי המחלוקת אין הלכה כסתם והראיה שהביא מהאי תלמודא דפ' החולץ אינו ראיה כמו שבארתי שם ועיין שם סוף פ"ק דע"ז ובנדה שם ותמצא מבואר הכל בס"ד: '''{{עוגן1|תני}} נתפלל ולא השמיע לאזנו יצא.''' משמע הא לכתחילה משמיע לאזנו ובתוספתא פ"ג גורס יכול יהא משמיע קולו לאזניו פירש בחנה והיא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע כך הוא גי' הרשב"א ז"ל בהתוספתא ובספרים שלפנינו ליתא תיבת לאזניו וכך הוא בתוספתא כ"י אשר לפני ומיהו הסכימו הפוסקים דמצוה לכתחלה להשמיע לאזניו כדמשמע מהכא וכן מגמרא דילן ר"פ אין עומדין דף ל"א דלא אמרו אלא מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' תפלה בהל' ט' ומשמיע לאזנו בלחש וכ"כ הטור סי' ק"א ועיין בדיבור דלקמן: '''{{עוגן1|היידין}} ר' יוסי הדא דתנינן וכו'.''' אע"ג דלא שמעינן ליה לר' יוסי בהדיא דפליג במילתא אחריתא בענין לא השמיע לאזניו אלא בק"ש דמתני' נראה דקמ"ל לאפוקי מדהוינן סברין מימר דלקמן דלא אמר ר' יוסי אלא בר"ש הא בשאר מצות לא וא"כ לדידהו אפשר דבשאר מצות אף לכתחילה א"צ להשמיע לאזניו דהא אינהו הוו דייקי מדלא כתיב בהו שמע ואין חילוק בין לכתחילה ודיעבד הלכך קמ"ל כדרב מתנה דלקמיה דאוקי למתני' דמגילה כר' יוסי דאף דיעבד נמי לא בשאר מצות כדדריש מוהאזנת למצותיו ואפ"ה בתפלה מודה דבדיעבד שפיר דמי משום דתפלה בכוונת הלב תליא מילתא והיינו דקאמר הדא דתנינן וכו' כלומר דלא תימא דר' יוסי בק"ש דוקא קאמר דכתיב בה שמע וא"כ לא איצטריך תנא דברייתא לאשמעינן בתפילה דמהיכי תיתי נימא דלא יצא הא אפשר דאפי' לכתחילה לא וכתנא דתוספתא שהבאתי בדבור לעיל דדריש מוקולה לא ישמע שלא ישמיע קולו לאזניו לפיכך קאמר הדא דתנינן וכו' ור' יוסי ס"ל אפי' בשאר מצות כן ואשמעינן האי תנא דברייתא דבתפילה מודה הוא דבדיעבד מיהת הוא דיצא הא לכתחילה מצוה להשמיע לאזניו ודלא כהאי תנא דהתוספתא לפי גי' הרשב"א ז"ל: '''{{עוגן1|אמר}} רב מתנה דר' יוסי היא.''' רב מתנה ורב חסדא דפליגי הכא באוקמתא דמתני' דמגילה כמאן מוקמינן לה ובאוקמתא דמתני' דתרומות משמע דלא פליגי אלא דכ"ע סברי הכא דכר' יוסי היא דהא קאמר לקמן בהסוגיא מסתברא דיודי רב חסדא בתרומות דהיא דר' יוסי ולמאן מודי לרב מתנה הוא דמודי אלמא דתרווייהו סבירא להו דמתני' דתרומות דר' יוסי ומשום דמחלקינן בין ק"ש דאורייתא לברכות דרבנן כדפרישית בפנים כך היא עולה המסקנא הכא בענין אוקמתא דהני מתני' אליבא דהני אמוראי רב מתנה ורב חסדא ובענין הנ"מ בין סוגיא דהכא ובין סוגית הבבלי דף ט"ו והיוצא לדינא ופלפולא יתבאר בעזרת האל במגילה שם בהגיעי למקומו ברחמי ובס"ד: '''{{עוגן1|והא}} תנינן חמשתא אחרנייתא וכו'.''' כדפרישית דבהני חמשה אפי' ר' יהודה מודה דלכתחילה לא ואע"ג דיש בהן משום טעמא דאינו יכול לברך וכדקתני התם בהאי תלמודא על ההיא מתני' יש בהן מפני ברכה האילם והערום ובעל קרי מפני ברכה הסומא והשוטה והשיכור שאין יכולין לתרום מן המובחר אפ"ה אלו אינם יכולין לברך כלל והלכך אף ר' יהודה מודה אבל חרש המדבר ואינו שומע כיון שהוא יכול לברך אלא שאינו שומע ולר' יהודה א"צ אפי' לכתחילה לשמיעת האזן ולפיכך תני לה באנפי נפשה דלא אתיא אלא כרבי יוסי ולא בעי התנא לערבב להא דחרש בהדי אינך דככ"ע אתיא: '''{{עוגן1|לא}} חיפנין ולא בישנין.''' בבבלי פ"ג דמגילה דף כ"ד ע"ב אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין. וכן ההין חיתין כדמוכח התם מההיא דקאמר רבי על ר' חייא והא דהורידו רבי לפני התיבה כדאמר פ' השוכר את הפועלים כבר תירצו התוס' שם מפני שא"ל אליהו שעל ידו תמהר הגאולה ולא היה אפשר באחר וכן אם היה מתכוין היה קורא שפיר החי"ת ע"י הטורח כדכתבו במגילה ומשמע מדבריהם ששני התירוצים אמת וצריכין הם ואם לא היה אפשר לו לקרות החי"ת בשום פנים לא היה רבי מורידו ולא כמי שכתב שתירוצם במגילה הוא דבר אחר מתירוצם בפ' הפועלים משום דאם אפשר היה לו לקרות ע"י טורח לא היה רבי אומר עליו כשאתה מגיע אצל וחכיתי וכו' לא נמצאת מחרף ומגדף אבל אין זה דיוק דכך אמר לו אם אין אתה מטריח עצמך הרבה לא נמצאת וכו' ונ"מ אם אינו יכול לקרות החי"ת יפה אפי' ע"י טורח אין מורידין אותו כלל: '''{{עוגן1|ככתבם}}.''' הכא דריש לה מתיבת ככתבם דמשמע דעל הקריאה קאי ואע"פ שבפסוק הזה לא כתוב אלא עשיה להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וגו' מ"מ ככתבם מיותר הוא דה"ל ליכתוב להיות עושים וגו' כזמנם וא"כ מיתורא קדריש ובבבלי ריש פ"ב דמגילה דדריש מהקישא ככתבם וכזמנם מה זמנם למפרע לא וכו' ופריך מידי קריאה כתיבה הכא וכו' אלא מהכא נזכרים ונעשים מה עשיה למפרע לא וכו' ולא ניחא ליה לפרש ככתבם על הקריאה משום דכתיב בהדיא נזכרים וכשבאת אל המקרא הזה אם כן דרשינן הקישא: '''{{עוגן1|ניחא}} בקריאת המגילה דכתיב בה ככתבם.''' יש לפרש לכל זה ברהיטא אחת וכלומר דמכיון דדרשת יתורא דככתבם דלקריאה הוא דאתא ולשיקרא כסדר הכתיבה שפיר הוא דנפקא לן הכל בין בקריאת הפסוקים בין בקריאת הפרשיות דלמפרע לא דככתבם בעינן אבל בהלל מהיכא נפקא לך אי בשביל דכתיב ממזרח שמש עד מבואו וכו' אימא דלפסוקים בלבד הוא דאתא ומה את שמע מינה דגם הפרשיות צריך שיאמר כסדר דילמא אין סדר לפרשיות ואי נימא דבאמת הכי הוא וקאמר ר' אבון דלא היא דאף היא נאמרה בפרשיותיה על הסדר מלשעבר עד לעתיד לבא וא"כ קרא דממזרח שמש קפיד גם כן על הפרשיות הואיל דכסדר נאמרו. ואפשר לכוין זה גם להא דדרשו התם הלל מנלן רבה אומר ממזרח שמש וגו' רב יוסף אמר זה היום עשה ה' רב אויא אומר יהי שם ה' מבורך רב נחמן בר יצחק ואיתימא רב אחא בר יעקב אמר מהכא מעתה ועד עולם ולכאורה יש להשים לב להאי מהכא דקאמר בדרשא דרב נחמן בר יצחק ולא גבי אינך דדרשי ג"כ מפסוקים שונים אלא דהכוונה דלכולהו אית ליה האי פירכא אימא דקרא לפסוקים בלבד הוא דאתא ומנלן דאף פרשיות כן הלכך קאמר ומהכא כלומר מהכא הוא דנפקא לן שפיר גם לסדר הפרשיות דקרא קאמר מעתה ועד עולם שצריך שיהא ההלול והשבח לפי סדר הזמן העבר עבר קודם ואח"כ ההוה והעתיד וא"כ גם על סדר הפרשיות קפיד שהן כפי סדר הזמן: '''{{עוגן1|מאה}} ועשרים זקנים וכו'.''' הכי אמרינן נמי שם דף י"ז ע"ב ולא נשתנו בדרשות דעל הסדר כ"א בטעם דברכת השנים בתשיעית דהתם קאמר משום דדוד כי אמרה בתשיעית הוא דאמרה ופירש"י ז"ל דאשרי ולמה רגשו תרתי פרשתא נינהו וכלומר דלמנצח על מות ולמה ה' תעמוד ברחוק חדא פרשתא היא וכך הוא לדעת האי מ"ד הכא כדלקמן והאי תלמודא לא ניחא ליה בהא משום דהא אמרי' בעלמא דחדא פרשתא הוו וכקושית התוס' שם מהא דאמרי' בבבלי מכלתין דף י' הכי ומה שתירצו דלמנצח על מות ולמה ה' תעמוד ברחוק תרתי נינהו לא ס"ל להאי מ"ד ואף דמשמע הכי נמי מהאי תלמודא כמבואר בהדיא לקמן בפ' תפלת השחר בהלכה ג' דקאמר כנגד ח"י מזמורים של תילים עד יענך ה' וגו' אם יאמר לך אדם י"ט הן אמור לו למה רגשו גוים לית הוא מנהון א"כ על כרחך ס"ל דלמנצח על מות ולמה ה' תרתי נינהו מיהו פליגי התם בטעמא די"ח ברכות והלכך קאמר טעמא אחרינא כנגד קול ה' שובר ארזים. וכן בהא דקאמר התם לטעם שומע תפלה אחרי ברכת את צמח דוד דכיון שבא דוד באתה תפלה שנ' והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי דלפי המקרא הזה א"כ צריך תפלה אחר בנין ירושלים ומקרא דבקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם דלעיל ג"כ אינו מוכרח כל כך שצריך שיהא ברכה דדוד אחר בנין ירושלים דאדרבה נאמר ובקשו את ה' בתפלה ואחר ואת דוד מלכם והיינו דקאמר הכא לקמן ומפני מה התקינו שומע תפלה ברכה ט"ו כלומר דמפסוקים אלו יש פנים לכאן ולכאן וקאמר כנגד ה' למבול ישב ולפי שיטת הבבלי דמגילה יש לומר דלפי מנהג הקדמונים קאמר שהיו נוהגין על פי התוספתא לכללו לדוד עם בונה ירושלים בחדא ברכה כדמייתי לקמן וכן עוד בהאי תלמודא בפ' הנזכר וע"ש דמבואר הוא הטעם למה שהיו נוהגין מקדם וכן הטעם שנהגו אח"כ לחלקן לשתי ברכות: '''{{עוגן1|אהן}} מלכא משיחא אין מן חייא הוא דוד שמיה.''' האי אתיא כהא דאמרי' בבבלי פ' חלק דף צ"ח ע"ב אמר רב עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר וכו' והכתיב ודוד עבדי נשיא להם לעולם כגון קיסר ופלגי קיסר: '''{{עוגן1|מפני}} מה התקינו שומע תפלה וכו'.''' מפורש לעיל ד"ה מאה ועשרים זקינים: '''{{עוגן1|קרא}} ומצא עצמו בלמען חזקה כיון.''' כהאי עובדא וכהאי מימרא גריס בבבלי פרקין דף ט"ז ר' אמי ור' אסי הוו קטרין לי' גננא לר"א וכו' א"ל ר' יוחנן לא שנו אלא שלא פתח בלמען ירבו ימיכם אבל פתח בלמען ירבו ימיכם סרכיה נקט ואתי ופירש"י ז"ל אין לטעות מכאן עד אמת ויציב וא"צ לחזור אלא לאמת שהפרשה שגורה בפיו וכתב הרשב"א ז"ל נ"ל מלשונו שהוא מפרש שאם מצא עצמו מלמען ירבו ימיכם ולמטה והוא מסתפק אם קרא מה שלמעלה ממה שהוא מוצא בעצמו כגון שמצא עצמו בו עשו להם ציצית ואינו יודע אם קרא תחלת הפרשה אם לאו חזקה אמרה כיון שהוא זכור שאמר למען ירבו ימיכם לפי שכל אותה פרשה שגורה בפיו עד אמת ויציב וחזקה סירכי' נקט בה ולא השמיט ממנה כלום עכ"ל בפי' לפירש"י ויש לפרש לדעת רש"י שמצא עצמו אחר שאמר אמת ויציב ולא ידע אם אמר פרשת ציצית או שנסתפק לו אם השמיט בה איזה פסוק כיון שזכור שאמר למען ירבו ודאי סרכי' נקט שהפרשה שגורה בפיו וזה יותר מדויק בדברי רש"י שכתב א"צ לחזור אלא לאמת משמע שמוצא עצמו אחר שאמר אמת ונסתפק לו מהקודם ומיהו הוא ז"ל כתב על פירש"י לא מסתברא דהא מכלל דבריו נשמע שאם מצא עצמו באמצע שאר הפרשיות והוא מסתפק אם אמר מה שלמעלה ממנו אם לאו שצריך הוא לחזור עד מקום שהוא ברור לו שקרא לפי שאין שאר הפרשיות שגורות בפיו כ"כ ושמא השמיט בהן וכעין ראיה לדבריו מדנקט למען ירבו ימיכם דאל"כ ה"ל למימר מצא עצמו באמצע פרשה חזקה סירכי' נקט ואתי אבל הא ליתא דה"ה ודאי לכל שאר הלשונות אם מצא עצמו בהן שהיא חזקה שאמר כל מה שלמעלה ממנו משום דסירכי' נקט והא דנקט למען ירבו משום טעה בין כתיבה לכתיבה הוא דנקט כלומר אם אמר למען ירבו חזקה מכתיבה שניה סליק וסירכי' נקט ותדע לך דמ"ש פ' ציצית שתהא שגורה יותר משאר הפרשיות אדרבה שאר הפרשיות שגורות יותר שנוהגות בין ביום בין בלילה וכן פירשו כל המפרשים וגדולי הפוסקים וכדמוכח מהכא להדיא דקאמר מצא עצמו בלמען חזקה כיון אלמא כשעמד בלמען ירבו בא לו הספק בין כתיבה לכתיבה או איזה ספק מקודם אמרי' כיון דאמר למען ירבו חזקה כיון דבריו עד הנה דסירכי' נקט ואתי ומה דאמר הכא דגם בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה חזקה כיון זה לא הוזכר בש"ס דילן אלא אם טעה באמצע הברכות פליגי רב הונא ורב אסי התם דף ל"ד ופסקו הפוסקים כרב אסי דאמצעיות אין להם סדר: '''{{עוגן1|נתפלל}} ולא כיון לבו וכו'.''' הרשב"א ז"ל בתשו' סי' שמ"ד פלפל בדין זה וכבר כ' הטור סי' ק"א והאידנא אין אנו חוזרין בשביל חסרון הכונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין א"כ למה יחזור: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/ברכות
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/מראה הפנים
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף