עריכת הדף "מראה הפנים/בבא קמא/ט/ו"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|לא}} אתיא אלא בשעת עדים ובשעת הקרבן.''' האי בשעת עדים כמו לענין אם יש עדים מיתפרשא ואיידי דנקט בשעת הקרבן נקט האי לישנא גם בעדים. ומדברי הרמב"ם ז"ל ב[[רמב"ם/גזילה ואבידה/ז#יב|פ"ז מהל' גזילה הל' י"ב]] שכתב המחזיר את הקרן לבעלים וכפר פעם שניה בחומש ונשבע עליו נעשה החומש כקרן לכל דבר וכו' משמע דגם לענין שצריך להוליך אחריו אפי' למדי הוי כקרן. ולדברי התוס' ב[[תוספות/בבא קמא/קד/ב#נתן|דף ק"ד ע"ב]] ד"ה נתן לו את הקרן שכתבו הה"ד אם לא נתן לו את הקרן ונשבע אתרווייהו אקרן וחומש היה מוסיף חומש על חומש אלא אורחא דמילתא נקט דאקרן אין נשבעין שני פעמים דהה"ד אם נשבע על החומש דיוליכנו אחריו למדי דכיון שנשבע עליו נעשה כגזלן.

ולפ"ז היה אפשר לפרש הא דהכא ג"כ בענין זה דר' יונתן הוה מתמה על המתני' דקתני נתן לו את הקרן ונשבע לו על החומש דמשמע בנתינת הקרן ובנשבע על החומש תליא מילתא ולאפוקי אם נשבע על שניהם ואמאי הרי עכ"פ נשבע על החומש ג"כ ונעשה כבר כקרן והיינו דקאמר בנתינת החומש וכו' כלומר וכי בנתינת החומש תליא מילתא הלא בנשבע על החומש הדבר תלוי וא"כ מאי אריא דקתני נתן לו את הקרן ומפרש לה אה"נ דלא אתיא אלא בשעת עדים וכו' כלומר דבאמת נתן לו את הקרן לאו דוקא קתני אלא נשבע על החומש דוקא הוא דכשנשבע עליו ואח"כ הודה הוה דינו כקרן ואם כפר אח"כ ובאו עדים וכו' וכן דינו כקרן שאין שעת הקרבן מעכב וכו' כדלעיל. וא"כ לשיטתא דהכא נמי כקרן לכל דבר הוא.

אלא דנראה דאין דעת הרמב"ם כדעת התוספות בענין נתינת הקרן דמשמע דמפרש להמתני' דכולא בדוקא קתני ודבריו אינן מתפרשין באורתא דמילתא בהא דקאמר המחזיר את הקרן וכו'. ואפשר דלא ניחא ליה לפרש כן להא דהכא דא"כ היה צריך לגרוס בדברי ר' יונתן ובתמיהתו בנתינת קרן נעשה חומש קרן. והא דקאמר לא אתיא וכו' לא דבעי למימר שאינו נעשה כקרן לכל דבר אלא ה"ק על הא דמתמה וכי בנתינת החומש הראשון וכו' וכדפרישית בפנים בענין הקושיא. ועלה קאמר דשאני ברישא דלא נתן לו את החומש אבל לא כפר ונשבע לו עליו והכא מיירי שנשבע לו וכלומר דקמ"ל דעיקר הדבר בשבועת התומש תלוי ובהודה לו ואם אח"כ חזר וכפר בזה החומש בודאי לענין שהוא משתלם בעצמו כבר כקרן הוא לכל דבר ואפי' ע"י עדים ואפי' בלא קרבן. וכן צריך לילך אחריו כדין הקרן אחר שנשבע פעם אחד והודה לו אלא דלענין חומש החומש ודאי דינו כחומש הראשון ועיקר הכוונה דלאחר שהחזיר הקרן הראשון לבעלים נעשה החומש כקרן לענין שאם נשבע וכו' ושוב אין הדבר תלוי בנתינת החומש:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>