עריכת הדף "ירושלמי/סוטה/א/ד"

{{ניווט כללי עליון}}
'''<big>[[משנה/סוטה/א#ד|מתני']]</big>''' היו מעלין אותה לבית דין 
הגדול שבירושלים ומאיימין 
עליה כדרך שמאיימין על עידי נפשות ואומר לה 
בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה 
ילדות עושה הרבה שכינים הרעים עושין אל 
תעשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שימחה על 
המים ואומר לפניה דברים שאינה כדי לשומען 
היא וכל משפחת בית אביה:

'''<big>גמ'</big>''' כשם שמאיימין 
עליה שתחזור בה כך מאיימין עליה שלא תחזור בה. 
ואומר לה בתי אם טהורה את דבריא לך שאת טהורה עמדי על בורייך שאין המים 
האילו דומין אלא לסם יבש שהוא נתון על גבי בשר חי ואינו מזיקו. מצא שם מכה 
התחיל מחלחל ויורד. רבי זבדיה חתניה דרבי לוי הוה משתעי הדין עובדא ר' 
מאיר הוה יליף דריש בכנישתא דחמתא כל לילי שובא והוה תמה חדא איתתא יליפה 
שמעה קלי'. חד זמן עני דריש אזלת בעית מיעול לבייתה ואשכחת בוצינא 
מיטפי אמר לה בעלה הן הויית'. אמרה ליה מישמעא קליה דדרושא. אמר לה 
{{דף ירושלמי|וילנא ה:}}מכך וכך דלית ההיא איתתא עללה להכא לבייתה 
עד זמן דהיא אזלה ורקקה גו אפוי דדרושא. צפה 
ר"מ ברוח הקודש ועבד גרמיה חשש בעייניה. אמר 
כל איתתא דידעה מילחוש לעיינה תיתי תילחושי. 
אמרין לה מגירתא הא ענייתיך תיעלין לביתיך 
עבדי גרמיך לחשה ליה ואת רקקה גו עייניה. 
אתת לגביה אמר לה חכמה את מילחוש לעיינא. 
מאימתיה עליה אמרה ליה לא. אמר לה ורוקקין 
בגויה שבע זימנין והוא טב ליה. מן דרקקת 
אמר לה אזלין אמרין לבעליך חד זמן אמרת ליה 
והיא רקקה שבעה זימנין. אמרו לו תלמידיו רבי 
כך מבזין את התורה. אילו אמרת לן לא הוינן 
מייתי ליה ומלקין ליה ספסליה ומרציין ומרצייה 
ליה לאיתתיה. אמר לון ולא יהא כבוד מאיר 
ככבוד קונו. ומה אם שם הקודש שנכתב בקדושה 
אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל 
שלום בין איש לאשתו. וכבוד מאיר לא כל שכן: 
פיסקא. ואומר לפניה דברים שאינן כדיי לשומען 
היא וכל משפחת בית אביה. כגון מעשה ראובן 
בבלהה מעשה יהודה בתמר. [[תנ"ך/איוב/טו#יח|אשר חכמים 
יגידו]] אילו ראובן ויהודה. ולא כחדו מאבותם. 
ומה שכר נטלו על כך [[תנ"ך/איוב/טו#יט|להם לבדם ניתנה הארץ 
ולא עבר זר בתוכם]]. כשבא משה לברכן [[תנ"ך/דברים/לג#ו|יחי 
ראובן ואל ימות]]. וזאת ליהודה. רבי חזקיה 
בשם ר' אחא רבי חייה דריש שלש מקראות 
לשבח. [[תנ"ך/בראשית/לח#יד|ותשב בפתח עינים]] ואיפשר כן. אפי' 
זונה שבזונות אינו עושה כן אלא שתלת עיניה 
לפתח שכל העינים מצפות לו. אמרה לפניו רבון 
כל העולמים אל אצא ריקם מן הבית הזה. דבר 
אחר בפתח עינים שפיתחה לו את העינים 
שאמרה לו פנויה אני וטהורה אני. [[תנ"ך/שמואל א/ב#כב|ועלי זקן 
מאד וגו']] ישכיבון כתיב. שהיו הנשים מביאות 
קיניהן לטהר לבתיהן והיו משהין אותן. הקב"ה 
מעלה עליהן כאילו הן שוכבין אותן. אמר רבי 
תנחומא הרי היא דו מקנתר לון [[תנ"ך/שמואל א/ב#כט|למה תבעטון 
בזבחי ובמנחתי]]. אין תימר עבירה חמורה יש 
כאן מבריחן מן החמורה ומקנתרן בקלה. [[תנ"ך/שמואל א/ח#ג|ולא 
הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע]]. שהיו נוטלין 
מעשר ודנין. אמר רבי ברכי' מברכתא היתה 
עוברת והיו מניחין צרכיהן של ישראל והיו הולכין 
עוסקין בפרקמטיא:
{{ניווט כללי תחתון}}