עריכת הדף "ירושלמי/ברכות/ב/א"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{דף ירושלמי|וילנא יב.}} <big>'''[[משנה/ברכות/ב#א|היה]]'''</big> {{הערה|[[בבלי/ברכות/יג/א|ברכות יג.]] [[בבלי/ראש השנה/כח/ב|ר"ה כח:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר' מאיר. ור' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד. ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם:

<big>'''גמ''''</big> א"ר בא {{הערה|ע' [[תוספות/ברכות/יג/א#היה|תוס' ברכות יג. ד"ה היה]]. {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}זאת אומרת שאין הברכות מעכבות. א"ר יוסה אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן. התיבון ואינו מפסיק ולא תנינתה והכא אע"ג דלא תנינתה צריך לברך. זאת אומרת צריך לכוין את לבו בכולן. נשמעינה מן הדא {{הערה|[[תוספתא/ברכות/ב#ב|תוספתא פ"ב]] [[בבלי/ברכות/יג/ב|בבלי יג:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}ר' אחי אמר משום ר' יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון אע"פ שלא כיון לבו בפרק שני יצא. מה בין פרק ראשון ומה בין פרק שני. א"ר חנינא כל {{דף ירושלמי|וילנא יב:}}מה שכתוב בזה כתוב בזה. מעתה לא יקרא אלא אחד. א"ר עילא הראשון ליחיד והשני לציבור והראשון לתלמוד והשני למעשה. בר קפרא אמר אין לך צריך כוונה אלא ג' פסוקים הראשונים בלבד ותני כן ושננתם עד כאן לכוונה מכאן ואילן לשינון. ר' חונה ר' אורי רב יוסף רב יהודא בשם שמואל {{הערה|[[בבלי/ברכות/יג/ב|בבלי יג:]] כה"ע. ע"ש ב[[תוספות/ברכות/יג/ב#על|תוס' ד"ה על]]. [[ירושלמי/מגילה/ב/ב|ירושלמי מגילה פ"ב ה"ב]] כה"ע. {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד. מה אם היה יושב עומד. לא אם היה מהלך עומד. תני צריך להאריך באחד. רב נחמן בר' יעקב אמר ובלבד בד'. סומכוס בר יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. ר' ירמיה הוה מאריך סגין א"ל ר' זעירא לית את צריך כל הכין אלא כדי שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם. רב שאיל לר' חייא רבא ולינא חמי לרבי מקבל עליו עול מלכות שמים. א"ל כד תחמיניה יהיב ידיה על אפוהי הוא מקבל עליו עול מלכות שמים. וא"ל ואינו צריך להזכיר יציאת מצרים א"ל לית איפשר דלא יטי מילה. ר' טביומי שאל לר' חזקיה לית הדא אמרה שאין לך צריך כוונה אלא פסוק הראשון בלבד. א"ל אדא יתנה עד ושננתם. ר' מני אמר משום ר' יודה שאמר משום ר' יוסי הגלילי אם הפסיק בה כדי לקרות את כולה לא יצא ידי חובתו. ר' בא ר' ירמיה בשם רב הלכה כר' מינא שאמר משום רבי יהודה שאמר משום ר' יוסי הגלילי. {{הערה|ב[[ירושלמי/מגילה/ב/ב|ירושלמי שם]]. [[בבלי/ראש השנה/לד/ב|ר"ה לד:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אף בהלל ובקריאת המגלה כן. אבא בר רב הונא ורב חסדא הוו יתבין אמרין אף בתקיעות כן. סלקון לבית רב ושמעון רב חונה בםש רב הונא אפילו שמען עד תשע שעות יצא. אמר ר' זעירא עד דאנא תמן צריכה לי וכד סלקית להכא שמעית ר' יסא בשם ר' יוחנן  {{הערה|ב[[ירושלמי/מגילה/ב/ב|ירושלמי שם]]. [[בבלי/ראש השנה/לד/ב|ר"ה שם]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}אפילו שמען כל היום יצא והוא ששמען על הסדר. ר' יוסי בעי הוה זה צריך פשוטה הראשונה וזה צריך פשוטה האחרונה. תקיעה אחת מוציאה ידי שתיהן. ר' אבון בר חייא בעי ק"ש וברכותיה היא ולא ברכותיה ברכותיה ולא היא. הפסיק שלישה וחזר והפסיק שלישה בקורא משערין או בכל אדם משערין. אמר ר' מתניא מסתברא בקורא. {{הערה|[[בבלי/ברכות/כד/א|ברכות כד.]] [[בבלי/ראש השנה/לד/ב|ר"ה שם]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}ר' אבהו שאל לרבי יוחנן בגין דאנא קרי שמע ועבר במבואות המטונפות ומפסק נפיק אנא ידי חובתי. א"ל אבהו בני אם מפסיק את כדי לקרות את כולה לא יצאת ידי חובתך. ר' אלעזר סליק מבקרא לר"ש בר אבא א"ל בגין דאנא תשיש ואנא קרי שמע ומתנמנם נפיק אנא ידי חובתי א"ל אין. ר' ירמיה בעא קומוי ר' זעירא בגין דרבי אליעזר ידע דר"ש בר אבא {{דף ירושלמי|וילנא יג.}}מדקדק במצוותא סגין הורי ליה או בגין דהוא תשיש הורי ליה א"ל בפירוש פליגין ר' אלעזר אמר יצא ר' יוחנן אמר לא יצא. מה פליגין בק"ש מפני שהיא עשויה פרקים פרקים אבל בהלל ובקריאת המגילה איף ר"א מודי. תני השואל בשלום רבו או במי שהוא גדול ממנו בתורה הרשות בידו. הדא אמרה שאדם צריך לשאול במי שהוא גדול ממנו בתורה. ועוד מן הדא {{הערה|[[בבלי/נדרים/פז/א|נדרים דף פז.]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}דתני קרע וחזרה בו נשמה אם על אתר אינו צריך לקרוע אם לאחר זמן צריך לקרוע. וכמה הוא על אתר כדי דיבור. {{הערה|[[בבלי/בבא קמא/עג/ב|ב"ק עג:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}וכמה הוא כדי דיבור ר' סימון בשם ר' יהושע ב"ל כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו אבא בר בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד ויאמר לו שלום עליך רבי. {{הערה|[[ירושלמי/שקלים/ב/ה|ירושלמי שקלים פ"ב הל"ה]]. ו[[ירושלמי/מועד קטן/ג/ז|מוע"ק פ"ג הל"ז]]. {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והיה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמר הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי חדא דלא שאל בשלומי וחדא דלא אמר שמועתא משמי. א"ל כך אינו נהגין גביהן. זעירא לא שאל בשלמיה דרבה דאינון מקיימין [[תנ"ך/איוב/כט#ח|ראוני נערים ונחבאו]]. מי מהלכין חמי ליה חד בית המדרש. א"ל הכא הוה ר"מ יתיב דרש ואמר שמועתא מן שמיה דרבי ישמעאל ולא אמר שמועתא מן שמיה דר' עקיבה. א"ל כל עלמא ידעין דר"מ תלמידו דר' עקיבא אמר לו כ"ע ידעין דר' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן. מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה א"ל מה איתפליג ליה איקר אלא עבוד קומוי וסמי עיניה. א"ל ר' אלעזר יאות עבד דלא עבר קימיך. אמר רבי יעקב בר אידי יודע את לפייס. {{הערה|[[בבלי/יבמות/צו/ב|יבמות צו:]] ע"ש. {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}ור' יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה. אף דוד ביקש עליה רחמים [[תנ"ך/תהילים/סא#ה|אגורה באהלך עולמים]]. ר' פינחס ורבי ירמיה בשם ר' יוחנן וכי עלת על לב דוד שהוא חי לעולם אלא אמר דוד אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מהניא ליה. לוי בר נזירא אמר כל האומר שמועה משם אומרה שפתותיו רוחשות עמו בקבר מה טעם [[תנ"ך/שיר השירים/ז#י|דובב שפתי ישינים]] ככומר הזה של ענבים שהוא זה מאיליו ר' חנינא בר פפאי ור' סימון חד אמר כהדין דשתי קונדיטון וחרנה אמר כהדין דשתי חמר עתיק אף על גבב דהוא שתי ליה טעמיה בפומיה אין דור שאין בו ליצנים מה היו פריצי הדור עושין היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו דוד {{הערה|ע' [[בבלי/מכות/י/א|מכות י.]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}אימת יבנה בית המקדש אימתי בית ה' נלך והוא אומר אע"פ שמתכונין להכעיסני יבא עלי שאני שמח בלבי [[תנ"ך/תהילים/קכב#א|שמחתי באומרים לי בית ה' נלך]]. [[תנ"ך/שמואל ב/ז#יב|והיה כי ימלאו ימיך]] א"ר שמואל בר נחמני אמר הקב"ה לדוד דוד ימים מלאים אני מונה לך איני מונה לך ימים חסירים כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מן הקרבנות ומה טעם [[תנ"ך/משלי/כא#ג|עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח]]:

פיסקא ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב. {{הערה|[[בבלי/ברכות/יג/ב|ברכות יג:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}מפני מההוא משיב מפני היראה או {{דף ירושלמי|וילנא יג:}}מפני הכבוד. נשמעינא מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד דברי ר"מ הא בקדמיתא {{הערה|[[בבלי/ברכות/יג/ב|ברכות יג:]] {{צבע גופן|אפור|גליון ש"ס וילנא}}}}שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד:

ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי ר"מ. מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד הא קדמייתא שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה. עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק ר' ירמיה מדמי ר' יונה משתעי ר' חונה רב יוסף [[תנ"ך/דברים/ו#ז|ודברת בם]] מיכן שיש לך רשות לדבר בם:
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>