עריכת הדף "הגדה של פסח (נפתלי שבע רצון)/הלל/נשמת וכוס רביעית"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''נפתלי שבע רצון'''}}}}
----{{הועלה אוטומטית}}{{חלקי}}
</noinclude>
'''ולשונינו רנה כהמון גליו.''' יעד"ג דב"ב וז"ל אי גלא דמטבע לספינה מחינן ליה באלותא >>>

'''ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע.''' אי' בפרק שירה השמים >>>

'''ועינינו מאירות כשמש וכירח.''' הנה כבר כתבתי למעלה איוב בסערה חרף ובסערה השיבו >>>

'''וידינו פרושות כנשרי שמים.''' מבואר עדמ"ש לעיל דאיוב היה כופר בהשגחה והשיבו לו מכח יעלי הסלע >>>

{{מרכז|'''כוס רביעית'''}}

'''וכדי''' שלא להוציא חלק אעתיק עוד מ"ש על נוסח הברכה מעין שלש שמברך אחר היין וז"ל בא"י אמ"ה על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה טובה וכו': ויש להפליא מדוע בפתיחת הברכה הנוסח הוא לומר על הגפן ועל פרי הגפן וסמוך לחתימה שצריך להיות מעין הפתיחה מסיים על הארץ ועל פרי הגפן ומדוע אשתני הלא דבר הוא וצריך טעמא: יבואר ע"ד המ"ר וז"ל גפן ממצרים תסיע למה נמשלו ישראל לגפן מה הגפן הזה טעון שלש ברכות אף ישראל מתברכין בכל יום שלש ברכות יברכך יאר ישא. וז"ל המ"כ על היין מברך בפ"הג ועל ענבים מברך בפ"הע ועל הבוסר מברך בפ"הא הרי שלש ברכות שמברך על הגפן. ובי"פת הקשה הלא ארבעה המה שעל לולבי גפנים מברך שהכל ותי' דלא נטעי אינשי האילן בשביל זה. ואני הוספתי נופך משלי דאכתי קשה הלא ארבעה ברכות הם שעל שינוי יין מברך הטוב והמטיב. ומ"ול דבעידנא דאיתא להא ליתא להא וע"כ לא חשיב ברכה זו:

'''ולפ"ז''' יפול התמי' הלא המשל אינו דומה להנמשל ואין הנדון דומה לראי' דשלש ברכות שמברכין על היין לא תמצא שלשתן במין אחד שאם בירך על הענבים בפ"הע ואכל אותם לא תמצא שוב ברכת היין על המין הזה: וה"ה אם בירך על הבוסר בפ"הא ואכל אותם: לא תמצא שוב ברכת הענבים ולא תמצא שלש ברכות כי אם על שלש המינים משא"כ שלש וברכות שישראל מתברכין בכל יום תמצא בזמן אחד ובפעם אחת:

'''ועל''' כן עלה על דעתי לומר דמ"ש במ' מה הגפן הזה טעון שלש ברכות אין הכוונה על ברכה ראשונה שהרי תמצא ארבעה ברכות שעל שינוי יין ג"כ מברך כמ"ש: אלא כוונת על ברכה אחרונה שמברך אחר ששתה יין שמברך אחריו ברכה מעין שלש ול"זכ במ"ש מה הגפן הזה טעון שלש ברכות ר"ל אם שתה יין צריך לברך אחריו ברכה מעין שלש אף ישראל מתברכין בכל יום שלש ברכות: ובהיות כן הנדון דומה לראי'. ואין לומר דמ"ה ס"ל להמ"כ והיפ"ת דקאי על ברכה ראשונה דאי ס"ד דקאי על ברכה מעין שלש א"כ קשה וכי פרי הגפן בלבד טעון ברכה מעין שלש והלא כל חמשת המינין וה"ה שבעת המינין שנשתבח בהם א"י אם אכל מהם מברך אחריהם ברכה מעין שלש וא"כ אכתי קשה למה נמשלו לגפן אי משום שמברך אחריו ברכה מעין שלש הלא מצינו דברים אחרים שמברך ג"כ עליהן ברכה זו: אבל זה אינו דאי ס"ד דמ"הט הוכרחו לפרש דקאי על ברכה ראשונה א"כ יפול הקושיא גם לפי האמת אינו מתורץ שהרי מצינו שלש ברכות ג"כ בחמשת המינין דהיינו כוסס חטים או קליות מברך בפ"הא ואם נטחן ואכל קמח של קליות מברך שהכל: ואם עשה מן הקמח פת מברך המוציא: וא"כ אכתי קשה למה נמשלו ישראל לגפן אי משום שמצינו בו שלש ברכות הלא גם בחמשת המינין מצינו בו שלש ברכות:

'''ואפשר''' לומר דה"פ במ"ש למה נמשלו ישראל לגפן ר"ל למה נמשלו כלל ישראל לגפן יחידי כמ"ש גפן ממצרים תסיע שהי' לו להמשיל כלל ישראל לכרם שיש בו גפנים הרבה כמ"ש ישעיהו הנביא המשיל אותם לכרם שנ' הנה כרם ה' צבאות ול"כא מה הגפן הזה וכו' אף ישראל. וכוונתו בזה דמצינו החלום של שר המשקים הי' ג"כ כדוגמא זו דכתיב ואראה והנה גפן לפני ובגפן שלשה שריגים ואח"זל גפן אילו ישראל שנ' גפן ממצרי' תסיע ובו שלשה שריגי' אילו זכות אברהם יצחק ויעקב נשמע מזה דכל ישראל נקראו ע"ש גפן אחת ובו שלשה שריגים הרומז על שלשת אבות כך ישראל מתברכין בכל יום שלשה ברכות יברכך יאר ישא ר"ל יברכך בזכות אברהם יאר בזכות יצחק ישא בזכות יעקב:

והברכה מעין שלש שמברך אחר היין היא ג"כ נגד אי"ו כמ"ש לעיל דברכת הזן היא נגד אברהם ברכת הארץ נגד יצחק בונה ירושלים נגד יעקב וברכה מעין שלש הוא דוגמת שלש ברכות:

'''ומה''' שתקנו חז"ל לברך ברכה מעין ג' אחר שתיית היין ולא סגי בברכה בנ"ר כמו כל המשקי' נ"ל דה"ט דאי' במ' מה הגפן הזה היא לחה ונשענת ע"ג עצים יבשים כך ישראל שהם חיים ונשענים על זכות אי"ו שהם ישיני עפר כדמיון עצים יבשים. ושלש ברכות המה נגד אברהם יצחק ויעקב וע"כ כאשר האדם שותה יין יכוין בו כמו שהגפן הזה היא בעצמה לחה ונשענת ע"ג עצים יבשים ואנו ג"כ כדמיון הזה שאנו חיים ונשענים על זכות אי"ו ישיני עפר וע"כ מברכין ברכה מעין שלש שהוא ג"כ נגד זכות אי"ו דהיינו על הגפן וכו' הוא נגד אברהם על ארץ חמדה הוא נגד יצחק. על ירושלים עירך נגד יעקב. ומ"ש רחם ה' אלוהינו וכו' כוונתו ג"כ עד המ' וז"ל מה הגפן הזה נדרכת ברגליים וא"חכ עולה על שלחן מלכים כך ישראל נדרכים בגלות המר תחת כפות או"ה ולע"ל ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ: ומ"הט אחר שתיית היין אומרים רחם ה' על ישראל עמך ר"ל שגם הם נדרכים תחת כפות רגלי או"ה כמו היין הזה שנדרך ע"י כפות הרגליים והוא עולה עכשיו על שלחן מלכים כך נהי' אנחנו שיקוים ג"כ בנו ונתנך ה' עליון ול"זא רחם ה' עלינו שנהי' עליון על כל גויי והארץ. ומ"ש על ירושלים עירך כו' הכוונה בזה דאי' שם מה הגפן הזה מפנין תחילה לפני' הטרשין וא"חכ נוטעין שם הגפן כך ישראל פנית לפני' או"ה ותשרש שרשי' ומ"הט אחר שתיית היין יש לכוין זה כשם שהיין הזה ששתינו הי' מפנין לפני' הטרשין תחילה וא"חכ הי' נוטעין שם הגפן כמו כן יעשה לנו שיפנה או"ה מן מארץ ויטע אח"כ אותנו שמה ול"זא והעלינו לתוכה בשמחה:

'''היוצא''' מזה שעכשיו אנו כדמיון הגפן שהוא נמוך מאוד ונדרך ברגליים וכו' וה"ה במה שנשען הגפן ע"ג עצים יבשים וכו' אבל לע"ל נהי' כדמיון הפרי של הגפן שהוא היין שעולה על שלחן מלכים ככה נהי' עליון על כל גויי הארץ לשם ולתפארת ובהכי ניחא מ"ש ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן הכוונה בזה כאשר יתקיים בנו זאת אז נודה לך על הארץ שנתקיים בנו הדמיון של הארץ שמפנין לפני' וא"חכ נוטעין שם כך יגרש משם הק"בה הגוים ותטע אותנו בגבולינו: גם נודה לך על פרי הגפן ר"ל שנתקיים בנו כדמיון פרי הגפן שעולה על שלחן מלכים כך אנו שנהי' עליון על כל גויי הארץ בא"י על הגפן ועל פה"ג אכ"יר.

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>