עריכת הדף "הגדה של פסח (מעשה נסים)/נרצה/אחד מי יודע"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</div>
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''מעשה נסים'''}}}}
----
{{הועלה אוטומטית}}
</noinclude>

'''אחד מי יודע.''' השיר הזה תמוה מאוד בעיני כל רואה. ומה שנלפע"ד כי מונה והולך שלשה עשר טובות אשר הבדילנו בהן מכל האומות לטוב לנו אשר הן חשובות יותר מעל כל הטובות אשר גמלנו ה' ועיקר ירידת מצרים לא היה רק בשביל תכלית הטובות ההן כי כבר כתב הרב בעל מעשה ה' שעיקר ירידת מצרים היתה כדי להוציאנו ביד חזקה ושיתפרסם אלהותו על ידינו וזו היתה כל חשקו ותאותו של אברהם אבינו וכל האבות שיפורסם אלהותו ע"י זרעם וע"ז אנחנו חייבים להודות ולשבח על אשר הגיענו לשלימות הנכסף לאברהם שיהיה ע"י זרעו וזהו אמרו כאן אחד מי יודע אחד אני יודע אחד אלהינו דהיינו זה הפרסום האלהות שהוא יחיד באחדות שאין ערך לה מי היה יודע זה רק אני הוא היודע והמודיע שע"י נתפרסם זה וזה השלימות והטובה שאין ערך לה נעשה רק ע"י ירידת  מצרים והוצאתו. ברוך הנעלם מכל רעיון מהשיג טובותיו אלינו.

'''שנים מי יודע שנים אני יודע. שני לוחות הברית.''' כי ע"י ירידת מצרים זכו לקבלת הלוחות אשר המה מעשה אלהים וזה היא תכלית הטובה אשר אין ערך לה וזה לא זכינו רק מחמת יסורין של ירידת מצרים כמאמרם שלשה מתנות טובות וכולם ע"י סיורין ואחד מהן תורה ומה שחזר ושנה הדברים לומר אחד אלהינו כי עיקר פרסום האלהות היה ע"י נתינת הלוחות וברקים אשר נשמע לכל העולם כמאמרם ז"ל שהיו האומות נאספים אל בלעם ואמר ה' עוז לעמו יתן.

'''שלשה מי יודע שלשה אני יודע. שלשה אבות.''' פי' כי עי"ז זכינו לטובה שאין ערך לה שהאבות לא נקראו אבות רק לישראל ולא לשאר בנים שיצאו מהם כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע וזה זכינו מחמת קבלתינו התורה ושנתפרסם אלהותו על ידינו ומשום זה חזר ושנה כי ע"י אהבתם ובקשתם נתן לנו התורה ונתפרסם אלהותו שהוא אחד על ידינו.

'''ארבע מי יודע ארבע אני יודע. ארבע אמהות.''' זהו ג"כ הכוונה כנ"ל שהאמהות לא נקראו אמהות רק לישראל אף שרבקה היתה אם יעקב ועשו. ועיקר הגורם היו האמהות ששרה אמרה גרש את האמה ואת בנה כי לא יירש והקב"ה הסכים על ידה וכן רבקה גרמה הברכות ליעקב ועי"ז נעשינו ישראל וזכינו לכל הנזכר לכן חזר ושנה הדברים.

'''חמשה ששה.''' חשוב תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וזהו עיקר ותכלית הטובה אשר בחר בנו מכל עם ונתן לנו את תורתו שני התורות שבכתב ושבע"פ אשר זכינו ע"י ירידת מצרים והוצאתנו.

'''שבעה ימי שבתא.''' חשיב שבת לטובה בפ"ע חוץ מנתינת התורה היות כי שבת במרה איפקוד קודם התורה כדכתיב שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. ועוד כי אמרו חז"ל שבת לא הודיע הקב"ה לאומות הועלם כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם וע"י שבת קדשנו וזכינו לקבלת התורה ומתנה זו לא נתן ולא הודיע רק לישראל כמו שתקנו בתפלת שבת ולא נתתו לגויי הארצות ולא הנחלתו לעובדי פסילים ומסך רוח עועים בכל העולם לבד ישראל שכולם בחרו יום אחד לשבות בו כמו הישמעאלים ששובתי' יום ששי וכיוצא וכולם אינם רוצים ביום השבת. ואמרו במדרש כי שבת אמרה על ישראל מי כעמך ישראל גוי אחד ועיין בתוספות פ"ק דחגיגה ובפירוש תפלת מנחה דשבת ומאת ה' היתה זאת למען תת לנו שארית בארץ למגן ומחסה. ושנה הדברים שע"י שנתן לנו שבת זכינו במה שקרבנו להר סיני ונתן לנו תורתו ונתפרסם אלהותו.

'''שמונה ימי מילה.''' היינו שהמילה לא נקרא מילה רק בישראל כדתנן בנדרים הנודר ממולי' מותר במולי עכו"ם וע"י המילה נקראין ישראל תמימים ואברהם לא נקרא תמים רק ע"י המילה ולא בכל שאר מצות כמבואר בנדרים ל"א וע"י שמל אברהם זכה לזרע ישראל ולכל הני. לכן חזר ושנה הדברים.

'''תשעה ירחי לידה.''' כי הלידה לא תתיחס רק בישראל כדכתיב ויתילדו למשפחותם ואין יחס אבות ובנים שייך ברשעים. ומה שנאמר בן בהם הוא רק כפר בן בקר כמבואר בש"ס. רק ישראל נקראו בנים לאבותיהם ובהן שייך ויתילדו ומחמת שרק אנחנו נחשבים לנולדים מאבות זכינו לכל הני לכל חזר ושנה הדברים.

'''עשרה דבריא.''' חשב עשרת הדברות חוץ מהתורה כי הדברות שמענו מפי הקב"ה פה אל פה ובו ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי כדכתיב בדברים ה' כ"א ומזה נתפרסם עיקר אמונת הנבואה דבלא זה היה אמונת התורה רופפת ומחמת ששמענו עשרת הדברות מפי הקב"ה ואמר למשה אתה פה אעמוד עמדי נתחזק אמונת התורה בידינו וזכינו לכל הני לכך חזר ושנה הדברים.

'''אחד עשר כוכביא.''' הוא עפ"י מ"ש בעקידה שער י"ב בפרק נגון העולם כי לפי אמונת השכר ועונש אשר תורתינו הקדושה הוא ראשית דרכם. מבואר כי קשר גדול יש בין המעשים התורניים שיעשו האנשים מטוב ורע ובין הנהגת טבע המציאות כי צדקותיהן ויושר פעולותיהם יתקיים ויתחזק טבע המציאות. ובקלקולם והפסדם יתקלקל גם הוא ע"ש שהאריך. וכן כתב החובת הלבבות שמדרגת העולם מהתורה כמדת העבד מאדוניו. וזהו אמרו כאן אחד עשר כוכביא שהוא הנהגה השמיימית אני הוא היודע דהיינו שני שמרתי התורה ומצותיה ובן תלוי ההנהגה השמיימית הכוללת וזה לא נעשה רק ע"י קבלת התורה וע"י כל הדברים הנזכרים שזכינו להם לכן חזר ושנה הדברים.

'''שנים עשר שבטיא.''' זהו טובה גדולה שאין ערך לה שבמה שחלק אותנו לשנים עשר שבטיא יש קשר ויחס להנהגה ההשגחות עם הנהגה השמימית כמבואר בעקידה שם ובשאר שערים הרבה ודבר הכרחי הוא עד שבהעדר שבט אחד ח"ו א"א לחול הנהגה וההשגחה עד שיעקב בחשבו העדרת יוסף אמר כי ארד אל בני אבל שאולה כמבואר בעקידה במקומות הרבה ולא היינו יכולין לבא לכל הטובות שחשב רק ע"י שהיינו שנים עשר שבטים לכן חזר ושנה הדברים.

'''שלשה עשר מדיא.''' כי כל הי"ג מדות אינן רק לישראל ואילולי עזר הי"ג מדותיו יתברך ודאי דלא היינו זוכין לשום דבר מכל הטובות הנזכרים והכל גמלנו ברחמיו וחסדיו הגדולים ע"פ מדותיו יתברך ואפילו האבות היו צריכין למדותיו ולכן חזר ושנה הדברים שע"י מדותיו זכינו לכל הדברים. ויהי רצון שיעורר מדותיו ויזכנו לכל הטובות הנזכרים ויתפרסם אלהותו עלינו מחדש. ונאמר לפניו שיר חדש. אכי"ר.

<noinclude>{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>