עריכת הדף "ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שקלים/ב/א"

{{ניווט כללי עליון}}
'''<small>הלכה א</small> <big>מתני'</big>''' מצרפין שקלים לדרכונות מפני משוי הדרך כשם שהיו שופרות במקדש כך היו שופרות במדינה בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו אם נתרמה התרומה נשבעין לגזברין ואם לאו נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהן נמצאו או שהחזירום הגנבים אלו ואלו שקלים ואין עולין להן לשנה הבאה:

'''<big>גמ'</big>''' ויעשו אותן מרגליות שמא תזיל המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד כההיא דתנינן תמן וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ משקלים ואין פודין בכלים וא"ר שמואל בר רב יצחק שמא יזילו הכלים ונמצא ההקדש מפסיד אוף הכא נמי שמא תזיל המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד מתניתא בתקלין חדתין אבל בתקלין עתיקין לא בדא ותני כן עתיקין במקדש ואין עתיקין במדינה מתני' בש"ח אבל בשומר שכר לא בדא א"ר אבא ואפילו תימר בש"ש נגנבו בלסטים מזויין אבדו כמי שטבעה ספינתו בים א"ר יוסטי ב"ר סימון אתיא כמ"ד תורמין על הגבוי ועל העתיד לגבות ברם כמ"ד אין תורמין לא על הגיבוי (ולא על הממושכן) ועל העתיד לגבות לא בדא: בני העיר ששלחו את שקליהם כו':

א"ר אלעזר דר"ש היא דר"ש אומר קדשים שהוא חייב באחריותן כנכסיו הן א"ר יוחנן ד"ה היא משום שבועת תקנה. ע"ד דרבי יוחנן ניחא נשבעים לגזברים ואם לאו נשבעים לבני העיר ובני העיר שוקלים אחרים תחתיהן משום שבועת תקנה אלא לרבי לעזר נשבעים לבני העיר הדא היא דר' שמעון נשבעים לגזברים גזברים מאי עבידתייהו נשבעים לבני העיר במעמד גזברים כי היכי דלא לחשדינהו אי נמי דלא נשוו להו פושעים אע"פ שקבלו בני העיר לשלם אין ההקדש יוצא בלא שבועה: הפריש שקלו ואבד ר' יוחנן אמר חייב באחריותו עד שימסרנו לגזבר רבי שמעון בן לקיש אומר הקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא מתניתא פליגא על ר"ש בן לקיש נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין תחתיהם לא עוד היא משום שבועת תקנה: תני הראשונים נופלים לתקלין חדתין והשניים נופלין לתקלין עתיקין. אלו הן הראשונים ואלו הן השניים רבי פנחס בי ר' חייא (חנינא) ור' אבא מרי חד אמר אלו ששלחו בני העיר תחלה וחרנה אמר אלו שהגיעו לידי גזברין תחלה:




---- {{מרכוז טקסט|'''ביאור'''}}
----

'''<big>מתני'.</big> מצרפין שקלים לדרכונות.''' דרכון הוא מטבע של זהב ובני המדינות הרחוקות שרי להו להחליף שקלים בדרבונות כדי להקל ממשוי הדרך: '''שופרות.''' אלו קופות שהיו במקדש שהיו תורמין לתוכן השקלים והיו עשויין כמין שופר למעלה בפיו צר ורחב מלמטה וכדי שלא יוכלו הרמאים ליטול מן השקלים: '''כך היו שופרות במדינה.''' שלתוכן היו גובין את השקלים: '''אם נתרמה התרומה.''' שבג' פרקים היו תורמין את הקופות פי' היו מוציאין שקלים מן השופרות ונותנין לתוך קופות ומתוך הקופה היו מסתפקין לקרבנות וכדתנן להלן ריש פ"ג ואם כבר נתרמה התרומה קודם שנגנבו: '''נשבעין לגזברים.''' נשבעין שלוחין לגזברים ומפ' בגמ' דמתני' כמ"ד תורמין על הגבוי ועל העתיד לגבות שאלו השקלים שהוציאו ליקח בהן קרבנות עולין בשביל כל ישראל וכדי שיהו קרבנות עולין בשביל כולן וכל השקלים שנגבו כבר ועתידין ליגבות חשיבי כאילו כבר נגבו והגיעו שקליהן ללשכה ומהן נתרמה תרומה זו וכיון שכן נמצא שמשעה שנתרמה תרומה חשיבי כאילו הגיעו השקלים ללשכה וכאילו נגנבו מיד גזבר ומשנתרמה תרומה כבר נפטרו השוקלין ותו אין חייבין באחריות הלכך הגזבר הוא התובען לשלוחין ונשבעין שלוחין לגזבר שנגנבו ופטורין: '''ואם לאו.''' אם נגנבו קודם שנתרמה תרומה שעדיין השקלים ברשות בני העיר ואינהו דחייבין באחריותן הלכך נשבעין השלוחים לבני העיר: '''ובני העיר שוקלין.''' אחרים תחתיהן שהשוקל חייב באחריותו עד שיבא לידי גזבר: '''ואין עולין להן.''' אחד מהן לשנה הבאה אלא הראשונים לשקלים והשניים לשיירי הלשכה:

'''<big>גמ'.</big> ויעשו אותן מרגליות.''' ויעשו השקלים מרגליות שדמיהן מרובים ונמצאו מקילין המשוי יותר: '''שמא תזיל המרגליות.''' אבל מטבע אינו עשוי לפחות: '''וכולן נפדין בכסף.''' משנה היא בבכורות וכולן קאי אדלעיל מיני' והכי תנינן התם חמש סלעין של פדיון הבן שלשים של עבד וכו' וכולן נותנין כסף או שוה כסף חוץ משקלים שאין מביאין מש"כ וא"ר שמואל בר יצחק טעמא: '''מתניתא.''' מתניתין דתנן כשם שהיו שופרות במקדש כך היו במדינה: '''בתקלין חדתין.''' בשקלים חדשים של שנה זו: '''אבל בתקלין עתיקין.''' קופה היתה במקדש וכתוב עלי' תקלין עתיקין ומי שלא שקל שקלו בשנה העברה נותנו לתוכו ואלו לא היו אלא במקדש ולא במדינה כיון שאינו מצוי כ"כ: '''מתני' בש"ח.''' השלוחין שנטלו השקלים שומרי חנם היו ופטורין מגניבה ואבידה דהא מתני' נגנבו או נאבדו מיירי וקתני נשבעין לגזברין ואי בש"ש מאי נשבעין הא בעי לשלומי: '''נגנבו בלסטים מזויין.''' דאונס הוא וש"ש פטורין באונס: '''אתיא כמ"ד תורמין על הגבוי ועל העתיד לגבות.''' דמש"ה משנתרמה תרומה בני העיר שוב אינן חייבין באחריות ולפיכך נשבעין לגזברין וכמו שביארתי במשנה: '''לא בדא. '''דאפי' משנתרמה תרומה לבני העיר אינהו נשבעין: '''דר"ש היא.''' מתני' דקתני שהשלוחין נשבעין דאילו לרבנן הא אין נשבעין על ההקדשות אלא מתני' דר"ש היא: '''קדשים שהוא חייב באחריותן כנכסיו הן.''' דס"ל לר"ש דבר הגורם לממון כממון דמי וכיון דאם אבדו צריכין בני העיר לשקול שקלים אחרים תחתיהם אלו השקלים כנכסיהם הן ושפיר נשבעין שלוחין לבני העיר: '''משום שבועת תקנה.''' דאע"ג דמד"ת אין נשבעין על ההקדשות הכא מתקנה נשבעין כדי שלא יזלזלו השומרין במעות הקדש: '''ע"ד דר' יוחנן ניחא וכו'.''' ניחא בין שבועה לגזברים דתנן ובין שבועה לבני העיר דכולן מתקנה היא: '''אלא לר"א נשבעין לבני העיר.''' ניחא דהיא משום ר"ש, דכיון דבני העיר חייבין באחריות נשבעין לר"ש אלא: '''נשבעין לגזברים.''' דתנן קשיא: '''גזברים מאי עבידתייהו.''' דהא גזברים אינן חייבין באחריות וא"כ הדר דינא דאין נשבעין על ההקדשות: '''נשבעין לבני העיר במעמד גזברים.''' אלא ע"כ נשבעין לאו לענין השקלים הוא אלא בשלוחין ש"ש עסקינן וליטול שכרן מבני העיר הם נשבעין ורישא וסיפא לבני העיר נשבעין אלא סיפא נשבעין במעמד גזברים כי היכי דלא ליחשדינהו ורישא דבני העיר צריכין לשקול שקלים אחרים לא ידעי גזברים מן האבידה אבל בסיפא בני העיר פטורין הלכך צריכין לישבע במעמד גזברים, והשתא אתיא אפי' כרבנן דר"ש: '''כי היכי דלא נשוו להם פושעים.''' דלא ליקרו להם גזברים פושעים: '''אע"פ שקבלו וכו'.''' לר"י קאי דס"ל שבועת תקנה היא וקודם שנתרמה תרומה דבני העיר צריכין לשקול שקלים אחרים וקאמר דאפי' אמרו הואיל ואנו משלמין אין רצוננו שישבע השליח שהוא נאמן לנו אין שומעין להו שאין ההקדש יוצא בלא שבועה ומשום תקנה כי היכי דלא ליזלזלו במעות הקדש: '''הקדש ברשות גבוה בכל מקום.''' הלכך אפי' נגנבו או אבדו הא אכתי ברשות הקדש הוא ולמה יתחייב באחרים: '''ובני העיר שוקלין תחתיהם.''' אלמא בני העיר חייבין באחריות ומשנתרמה תרומה דחשיב כבא ליד גזבר פטורין הן והיינו כר"י: '''לא עוד היא משום שבועת תקנה.''' שבועה שאמרו דמתני' מי לאו שבועת תקנה היא אף תשלומין דמתני' נמי תשלומין מתקנה היא וה"ט דשלחו ע"י שליח אבל אם אבד אצלו פטור ובהכי מיירי ר"ל: '''הראשונים נופלים וכו'.''' אמתני' קאי דתנן נמצאו השקלים אלו ואלו שקלים ותני עלה דהראשונים וכו': '''אלו הן הראשונים וכו'.''' כלומר איזה מהן קורא ראשונים ואיזה מהן אחרונים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{הגרחק}}