עריכת הדף "אוצר:עריכה תורנית/פורום/מנהגים"

== אמירת קדיש בין גאולה לתפילה ==
התוספות הקשו איך אומרים פסוקים דיראו עינינו בין גאולה לתפילה, ויישבו דכגאולה אריכתא דמיא. אמנם דעת הגר"א שאין לאומרה. ומלשון הטור (רלו), תלמידי רבינו יונה בשם הרמב"ן - שהגר"א כתב שדבריו עיקר, ותשובת הרא"ש וכו' - יראה שאין שום מקום לומר קדיש לשיטה זו מחמת הפסק בין גאולה לתפילה.

באמת בספר בית דוד (בהשמטות סי' תקלו) כתב שאינו יודע טעם למנהג הספרדים לומר קדיש בין גאולה לתפילה. ועיין בספר תפלה לדוד (למהר"ד עמאר מירושלים, סימן שמו) שהביא את דברי מטה משה (סימן שפח) שכתב שאומרים קדיש להודיע שתפילת ערבית רשות, וכעין מה שאומרים קדיש בין ז' עולים למפטיר. וצריך עיון שהדברים כנגד כל הראשונים.

מה הייתה דעת בעל התניא - מנהג חב"ד?

ובאמת שמנהג המרוקאים שממשיכים לומר יראו עינינו הוא היותר משובח. 

והמנהג שנוהגים כיום בני עדות המזרח, שמקורו במנהג בני ספרד במזרח, מנוגד לדברי כל הראשונים כדיעוין בטור וב"י (רלו).   

ואני די מסופק לגבי מנהג הספרדים הקדמון כי מי שיעיין בהגהות מהר"א אזולאי על הלבוש רלו אות ב יראה דמשמע מדבריו שהחכמים בא"י נמנעו גם לומר גם את הקדיש בין גאולה לתפילה, אך מאידך הוא מביא בסימן רלז את דברי רבי נטרונאי (שהובא בטור ס"ס רלו) שהקדיש כדי לומר דלא בעי למסמך גאולה לתפילה - וזה נגד כל הפוסקים והראשונים שפסקו שיש לסמוך גאולה לתפילה. אגב, מהר"א אזולאי נחשב המקור העתיק ביותר שמעיד על מנהג א"י בזה. [[משתמש:עמנואל בן חיים|עמנואל בן חיים]] ([[שיחת משתמש:עמנואל בן חיים|שיחה]]) 16:05, 25 בינואר 2021 (IST)
:בענין דעת הגר"א עי' השלמות שבסוף סידור אזור אליהו באריכות קצת בענין אמירת הי"ח פסוקים והקדיש שאחריהם ואם יש לחלק ביניהם ולומר שהן שתי תקנות נפרדות ושהרמב"ן והרשב"ם לא התנגדו אלא לאמירת הפסוקים (ולזה הסכים הגר"א) אבל לאמירת הקדיש לא התנגדו וכו' עי"ש. [[משתמש:Sije|Sije]] ([[שיחת משתמש:Sije|שיחה]]) 02:43, 26 בינואר 2021 (IST)

== מנהג המרוקאים באמירת יראו עינינו ==
הגר"ד יוסף שליט"א תוקף את מנהגם של המרוקאים (חלקם -צריך לומר) לומר יראו עינינו בא"י במוצ"ש.

ואלו טענותיו:
# הרמב"ן והרשב"א העידו שלא אומרים אותה בא"י.
# כל חכמי אשכנז אומרים שגם על בן חו"ל שבא לא"י אין לומר יראו עינינו בא"י - בגלל שהרמב"ן והרשב"א העידו שבא"י אין אומרים אותה.
# כנראה מרן סבור שלא לאומרה כמנהג ארץ ישראל לדעתו - ולכן לא כתב שהמנהג לאומרה. 
# על שדילגו את הפסוקים שלפני יראו עינינו.
# שיש שאומרים אותה במוצ"ש בעוד שכמה ראשונים כתבו שאין לאומרה במ"ש.

עכ"ד הצריכים לנו.

ואולם אחר בקשת המחילה הראויה לכבוד תורתו שליט"א כל דבריו תמוהים, והיות שלא מדובר במנהג של עמי ארצות, אלא נהגו אותו גם גדולי החכמים במרוקו ובא"י (וכפי שיבואר להלן), והיות ומדובר במתקפות שיטתיות, אבקש לשטוח כאן את התמיהות המתבקשות על דבריו: 

'''1. מנהג ארץ ישראל שלא לומר יראו עינינו?'''
א. מה שטען שכן היה המנהג בא"י ושכן כתבו הרמב"ן והרשב"א - זה פשוט לא נכון, ופלא עליו איך הפיץ דברים שלא נאמרו.

ומעתה אין פליאה כל כך על מה שהעלים מהצופים בסרטיו כי דבריו שלו מנוגדים לדברי הראשונים, כי בברכ"י על אתר (רלו ג) מביא את דברי השבלי הלקט שעולה מדבריו שנהגו כן בא"י. וראה עוד במחזור ויטרי שדבריו מפורשים בזה יותר.

וכן ראה ברשב"ש רנה שהשיב לעיר ירושלים בעניין המנהג לומר לחתום את השכיבנו ביראו עינינו (על כך שמדובר בתשובה לאנשי ירושלים ראה שם סי' רנ שכט).

ב. מה איכפת לן ממנהג א"י בזמן קדמון? ישנו חילוק בין המנהגים בין תקופה לתקופה ובין קהילה לקהילה ובפרט בא"י.


'''2. דברי "כל" גדולי חכמי אשכנז.'''
א. מה שטען בשם "כל" חכמי אשכנז - דבריו לא נכונים.

די להזכיר את סידור השל"ה הקדוש שהיה מגדולי ארץ ישראל שמביא לאומרה, כפי שהעיר הרה"ג רבי דוד יחאל כהן שליט"א בקובץ ירושתנו חלק א, וכן את דברי האגרות משה ח"ב קב שכתב מפורשות שאין הבדל בין א"י לחו"ל בעניין זה, והבא מחו"ל לא"י עליו לאומרה בא"י. (וכתב שמי שהיגר לא"י וכבר נהג כהגר"א והגר"ז [ללא קשר למנהג הקדום המודמה שכתב הגר"ד] טוב יותר שלא לאומרה כשהוא בחו"ל). 

ב. איזו טענה ישנה מדברי חכמי אשכנז? ישנו חילוק במנהגים בין מקום למקום, כידוע גם לתינוקות של בית רבן.


'''3. דעת מרן.'''
מרן (רלו ב) לא גילה כלום בעניין מלבד מה שכתב "אף הנוהגים לאומרו וכו' ע"ש דלא הכריע בזה כלום. 

והנה מרן דווקא ציין את מנהג א"י לגבי ברכה על ההלל בר"ח - כך שאין ללמוד מזה שלא הורה לנהוג מנהג מסוים שבארץ ישראל לא נהגו אותו. ואדרבה, מדלא ציין שאין המנהג לאומרה יש מקום לומר שנהג לאומרה וכמנהג רוב הגאונים והראשונים - וכמנהג ארץ ישראל הקדמון... ומ"מ לא היה לו להחנק באילנו של מרן גם בעניין הזה. ובאמת מי שלומד את הנושא נוכח כי יסוד המנהג הישראלי שלא לאומרה הוא בעדות מהר"א אזולאי ("המרוקאי") ולא בדברי מרן.
 

'''4. השמטת חלק מהפסוקים.''' 
ארי נעשה שואל על השמטת חלק מהפסוקים ואמר שלא מצא לכך סמך ומקור. ובאמת מקורו ברוך וטהור מדברי כמוה"ר רבי כליפא בן מלכה (עיין אודותיו בספרי החיד"א) בספר כף נקי (תפילת ערבית) שכתב שלא אומרים את הפסוקים שנדפסו בסידורים, אלא במקומם אומרים מזמור לדוד הבו שיש בו י"ח אזכרות, וע"ש שכך המנהג פשוט. וכ"כ מה"ר חיים משאש בספר נשמת חיים עמ' קכו, והגאון המופלא מהר"י בן נאים בשו"ת שארית הצאן ח"ד סי' שצו, והגר"ד עובדיה זצ"ל  בס' נהגו העם עמוד ל ורבי שלמה טולידנו העד העיד כן בשם הגאון כמוהר"ר רבי ר"ב טולדאנו זצ"ל - וכל הדעות הללו (כנראה) נעלמו ממנו (למרות שבספריו מביא מאות ואלפי ספרים, לא פעם ללא צורך מיוחד). ועיין בגרסאות של הברכה ותראה חילוק עצום בפסוקים ומשמע דליכא קפידא בזה.

ומ"מ גם לפי הבנתו (כנראה) שלא אמרו מזמור לדוד ולא את הפסוקים (וכן יש שהביאו מנהג זה - יעוין מגן אבות וקובץ ושמואל בקראי שמו לר"ד פרץ וע"ש מ"ש), עדיין ישנו חילוק רב בין אמירת הפסוקים שלפי רוב הראשונים הם כנגד י"ט ברכות שמו"ע לפי רוב הראשונים - שהשתא אנו מתפללים שמ"ע ויוצאים ידי האזכרות בתפילה, ולכן יש מקום יותר שלא לאומרם מחשש הפסק ועוד כמה טעמים - לבין יראו עינינו דהויא ברכת נחמה ותקנה לא זזה ממקומה, ומה עוד שיותר יש לומר דהיא הויא גאולה אריכתא משום הנחמה. ועיין בלשונות הראשונים (ברכות ד ב). ועיין ברשב"ש סימן רנה הנ"ל חילוקי מנהגים בזה ומה שנהגו בא"י, וע"ש ובסי' ושכט ויעוין במגן אבות.


'''5. מוצאי שבת.'''
מה שטען שכמה "ראשונים" כתבו שאומרים אותה כל השבוע חוץ ממוצ"ש, יש להתפלא על דבריו כי זה פשוט לא נכון.

ומכל מקום - שוב, לא היה לו לקבוע שמנהג מרוקו לאומרו רק במ"ש - בעוד שהגאון בעל כף נקי, מהר"י בן נאים בשארית הצאן, הגר"ש משאש (ח"ד טו ועוד), נהגו העם (עמוד ל) וקש"ע למה"ר ר"ב טולידאנו, ומשולחן אבותינו א סי' רו - לא חילקו בזה בין חול למ"ש, אך כאמור כל המקורות הללו המכזיים לבירור מנהג מרוקו כנראה נעלמו נעלמו מעיניו.

ואגב, למרות שמהר"ם שיק (! למי שלא יודע הוא היה מהאחרונים) כתב שכמה קהילות של ספרדים נוהגות שלא לומר במ"ש וכו', אך מרן הגר"ש משאש ביאר שאין בזה טעם נכון, וראה בספר מגן אבות. ועל כל פנים לא אמרוה במ"ש נגד ראשון כלשהו כפי שהפיץ הרב בסרטון. ולגבי סיבת הדבר שיש שאמרוה במ"ש בלבד, יש לפרשה בכמה פנים ועיין מ"ש בספר מגן אבות ואכ"מ.
 
לסיכום - כל מה שטען על פי דברי ה"ראשונים" לא רק שאינה ממין הטענה, אלא לא היו דברים מעולם - לא מיניה ולא מקצתיה, ולהיפך - בראשונים מבואר שאמרוה בא"י ולא חילקו בין מ"ש ליום רגיל. [[משתמש:עמנואל בן חיים|עמנואל בן חיים]] ([[שיחת משתמש:עמנואל בן חיים|שיחה]]) 16:05, 25 בינואר 2021 (IST)

== תוקף מנהגי ישראל ==
הרבה מנהגים אינם קיום מצווה מדרבנן או גדר מצווה בדברים המותרים, ולמשל: לשים אבנים מתחת לכר בת"ב, לאכול פשטידא בשבת, לצפות בבבואתו בקידוש, הכאה בהמן וכו'. וידוע מ"ש בסנהדרין דיש למסור על כך את הנפש בשעת השמד.

וראה עוד בספר שריד ופליט מ"ש בשם רבי מימון הדיין בעניין הסופגנין בחנוכה וכו'.

ומנהג אכילת פשטידא בשבת כבר מוזכר בראשונים וזה מראה שיש תוקף למנהגים שקשורים בהווי היהודי. ברור שחלק מהנהגים אינם בדווקא אלא תלויים במאכלים המצויים וכל עניין לגופו וכו', ודי קשה להכנס לנושאים ספציפיים מבלי לחקור אחר מקור הדברים (וראיתי ספר של חכם בשם גארדאן שדרש דרשות מופלאות על הליכות החסידים בשבת). מ"מ אם ישנו מאכל מיוחד שנאכל בזמן מסויים וכדומה נראה שהוא בכלל המנהגות, וראה מ"ש ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=22994#p=2&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= שריד ופליט] ודון מינה. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 16:34, 25 בינואר 2021 (IST)