עריכת הדף "אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/טו"

== יום שני יד אייר - מסכת יומא דף טו ==
=== כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין ===
;הילוך הכהן במתן דמים
הגמרא בסוגייתנו {{ממ|[[בבלי/יומא/טו/א|טו.]]}} מבררה את אופן מתן הדמים בקרבן תמיד, ולדעת חכמים כן הוא הדין בכל קרבנות שמתן דמיהם שתים שהן ארבע, בא לו לקרן מזרחית צפונית - נותן מזרחית צפונית, מערבית דרומית - נותן מערבית דרומית. ומקשה הגמרא {{ממ|[[בבלי/יומא/טו/ב|עמוד ב]]}} ומאי שנא דיהיב ברישא מזרחית צפונית והדר מערבית דרומית, ניתיב ברישא מערבית דרומית והדר מזרחית צפונית. ומיישבת הגמרא: כיון דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין למזרח, ברישא בההוא פגע.

רש"י מאריך להסביר מדוע הכהן פוגע תחילה בקרן מזרחית צפונית, ועיקר הקושי הוא שאם נצייר לנגד עינינו את דמות בית המקדש, קודש הקדשים במערב, שער העזרה במזרח, העלייה לכבש בדרום ובית המטבחיים וטבעות השחיטה בצפון, נראה בבירור שהכהן לא אמור לפגוע תחילה בקרן זו. נבין זאת כשנחשב את מסלולו של הכהן. הכהן שחט את קרבן התמיד שהוא קודש קדשים בצפון העזרה במקביל למזבח, בין קרנו הצפונית מערבית ובין קרנו הצפונית מזרחית, והוא מתחיל ללכת עם הדם לכיוון המזבח. לכאורה אם יקיים את הדין ללכת לצד ימין תחילה הרי שהוא יפגע תחילה בקרן הצפונית מערבית (שם אי אפשר לזרוק את הדם כיון שהקרן המקבילה, הקרן הדרומית מזרחית, ללא יסוד, כפי שמבארת הגמרא), אחר כך הוא ממשיך ימינה ופוגע בקרן הדרומית מערבית שבין המזבח לאולם לצד הכיור, ורק אחר כך הוא יפגע בקרן הדרומית מזרחית ולבסוף בקרן הצפונית מזרחית. 

רש"י מבאר, שכל מתן הדמים נידון לפי מתן דמי החטאת בה צריך הכהן לעלות על גבי המזבח, וה"ה כל הדמים אף על פי שנותנן כשהוא למטה, מכל מקום אופן הילוכו למתן הדמים נעשה כצורת החטאת. ובדם החטאת כאשר עולה על הכבש מצד דרום לכיון צד צפון, ורוצה לקיים את הדין לפנות לימין תחילה, הרי הוא פוגע תחילה בקרן דרומית מזרחית, אך שם אינו יכול לתת את הדמים כיון שאין שם יסוד ולכן הוא ממשיך ופונה לימינו עד קרן מזרחית צפונית ושם נותן מתנה אחת כנגד ב' הרוחות וממשיך ונותן לבסוף על קרן מערבית דרומית.


;הוכחת האבקת רוכל לסיבוב הכהן בברכת כהנים
מרן הבית יוסף לומד מדברי רש"י כאן הכרע למחלוקת גדולה בנוגע לאופן סיבוב הכהנים קודם ואחר נשיאת כפיים. שורש המחלוקת נבע משני הסברים אפשריים בביאור כלל הגמרא כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין. יש שרצו לומר שעל הימין לעמוד במקומה והשמאל היא זו שתפנה לכיון הימין, ונתנו סימן לדבר אופן כתיבת אותיות לועזיות, מתחיל בשמאל ופונה לימין. ואחרים רצו לומר שאדרבה עליו לפעול וללכת תחילה בצד ימין וממילא כשרוצה להסתובב על כרחך תעמוד השמאל במקומה והימין היא זו שתפנה, סימן לדבר: כתיבת אותיות בלשון הקודש, מתחיל בימין ופונה לצד שמאל.

וכך כתב הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל {{ממ|[[אבקת רוכל/טו|סימן טו]]}}: יש אומרים... שמאלו הולך וימינו עומד במקומו ופונה אליו, על דרך שכותבים מי שאינם בני ברית כו'. ויש אומרים להפך שפונה אל הימין [פירושו] להלוך בצד ימינו והשמאל ימשך אחריו כעבד אחר אדונו כדרך שאנו בני ברית כותבים.

הבית יוסף נוקט בדבריו שם כצד השני שפעולת ההליכה נעשית בצד ימין והשמאל נגרר אחריה ובכך מתקיים הדין כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין, והוא מוכיח זאת מדברי רש"י בסוגיות המקבילות לסוגייתנו שם נוקט רש"י על דרך לשונו כאן {{ממ|[[רש"י/זבחים/סב/ב|זבחים סב:]]}}, "שתמיד כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח, ותהא אותה הפניה לימין, ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום כו' וכשאתה מקיף שום דבר ופניך אליו ואתה סובבו מצפון למערב לימינך אתה הולך למזרח". הרי שכשאדם רוצה לפנות לימין, הימין הוא ההולך והסובב תחילה אל דבר שהוא רוצה להקיף והשמאל נמשך אחריו [ונזקקו ליישב דברי הבית יוסף בביאורו {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/קכח|או"ח סימן קכח]]}} שמשמע מדבריו שהכהן סובב לצד ימינו, הפך דבריו כאן].


;מחלוקת המנהגים בהדלקת נר חנוכה וחילוק הבית יוסף
הבית יוסף נזקק ליישב את ראיית הסוברים שהימין במקומה עומדת והשמאל הוא הפונה לכיון הימין. וזאת מדין הדלקת נר חנוכה. גם לגבי אופן הדלקת נר חנוכה מצאנו מחלוקת מנהגים, הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרעו|או"ח סימן תרעו]]}} הביא מתרומת הדשן את מנהג בני ריינוס להתחיל להדליק ביום השני את הנר השמאלי וממנו לפנות לכיוון הנר הימיני, וכן דעת הרמ"ה. ואילו מנהג בני אוסטרייך הוא בהפך, מדליקים את הנר הימיני ומשם פונים לנר השמאלי. והסיק שם הבית יוסף שמנהגם של בני ריינוס הוא הנכון.

ומעתה באו אותם מוכיחים והוכיחו שכשם שלגבי הדלקת נר חנוכה יש, לדעת אותה השיטה, להדליק את הנר השמאלי תחילה וממנו לפנות לכיון ימין, כמו כן יש לכהן להעמיד את ימינו במקום ולסובב את השמאל לכיוונה.

האבקת רוכל דוחה את ראייתם ומחלק בין המקרים: לפי דעתי אינו חולק כלל לזה הענין, יען כי יש הפרש והבדל גדול בין כשאדם רוצה להקיף דבר או להפנות פניו פעם אחת אל רוח זו ופעם אחת אל רוח זו (כמו הקפת המזבח וברכת כהנים), ובין כשאינו רוצה להקיף ולפנות לשום רוח רק עומד תמיד נגד אחד (כמו הדלקת נרות). כי כשהוא רוצה להקיף או לפנות כמו שאמרנו אז צריך לפנות אל הימין להלוך בצד ימין תחילה ותהיה הקפתו מצד ימין אל השמאל. אך כשאינו רוצה להקיף דבר, רק עומד נגד רוח אחד כנגד חונכה, וכוונתו לפנות מאותו רוח לבד ואותה פנייך צריך להפנות מראשן של נרות לסופן של נרות - אז צריך בהכרח להתחיל מנר של צד שמאלו כדי להפנות אל הימין.

כעין סברא זו כתב גם הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תרנא#א|סימן תרנא ס"א]]}}: כי ידוע שאדם העומד למזרח ורוצה לעקור רגליו עוקר רגל ימין בראשונה כי כן טבע כל אדם ולכן יש לכבד רגל ימין להתחיל מצדו כו' אבל כשהאדם עומד במקומו למזרח ואינו זז ברגליו רק בידיו הוא זז לנענע או להניף תנופה או להדליק נר אז יד ימין קודמת וצד ימין חשובה.


;דעת הט"ז שמשום "כל פניות" יפנה לנר הימיני להדליקו תחילה
אמנם יעויין בט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרעו|שם]]}} שהסיק שהעיקר להתחיל בהדלקת נרות בצד ימין, כי מדוע תהיה סוף ההדלקה עדיפה מתחילת ההדקלה שהיא העיקרית. ומסתבר שדין "כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין" אומר שכשיש לפניך שני אפשרויות עליך לקחת את הימין ואחר כך תלך לשמאל של אותו ימין. וממילא, כשעומדים לפניו נר ימין ונר שמאל, תחילה יפנה לימין וידליק את הנר הימיני ורק אחר כך ימשיך את ההדלקה של הנר השמאלי. ויעויין במשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרעו#ט|שם ס"ק ט]]}} שאין בנו כח להכריע. 


;הסטת הפרוכת
נדון זה משליך על ענין אחר שנדון בספרי הפוסקים והוא הסטת הפרוכת מעל גבי ארון הקודש. הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תרנא#|סימן תרנא ס"א]]}} כתב שיש להסיט את הפרוכת משמאל לימין כדרך שמדליקים נרות חנוכה. אמנם בפרישה {{ממ|[[פרישה/אורח חיים/קכח#כג|סימן קכח סקכ"ג]]}} כתב הוא עצמו על פי דברי הבית יוסף שם שאין קפידא בכך כיון שאינו פונה לשום מקום. וכ"כ בשו"ת מהר"י ברונא {{ממ|[[מהר"י ברונא/לט|סימן לט]]}}. וכן הביאו להלכה בשם הגרי"ש אלישיב, הגרב"צ אבא שאול והגר"ע יוסף.