עריכת הדף "שפת אמת/פרשת תרומה/תרסד" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרס"ד'''}}}}===

'''ויקחו לי תרומה.''' אין קיחה אלא תורה כמ"ש לקח טוב נתתי. כמו שהקב"ה נתן לנו תורה מן השמים. כן צריכין בנ"י לחדש דברי תורה. וזהו תורה שבע"פ שחידשו חכמי ישראל. וכל דבריהם כתובים בשמים. כדאיתא בזו"ח שיר השירים מילי כתובין למטה ומילך חקוקין לעילא. וכ"כ בגמ' הקב"ה אומר מאיר בני אומר כו'. וכמ"ש בזוה"ק בפסוק ואשים דברי בפיך כו' לנטוע שמים כו' עמי אתה. עמי בשותפות. הגם כי הכל מן התורה שבכתב נדרש. אבל רצונו ית"ש שיחדשו בנ"י הדברים. וע"ז כתיב בכל פרשה וידבר ה' לאמר. שבנ"י יאמרו פי' הדברים. וע"ז כתיב תנו עוז לאלקים אין עוז אלא תורה. זהו ויקחו לי. כמ"ש תן לו משלו שאתה ושלך שלו. וע"ז כתיב ה' עוזי ומעוזי. התורה שלו והתורה שלנו הכל משלו. וכל אלה הבנינים המשכן וביהמ"ק. הכל הוא מכח אותיות התורה. כמ"ש חז"ל יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנברא בהם שמים וארץ. וע"ז כתיב כח מעשיו הגיד לעמו. כמו שברא העולם בכ"ב אותיות. כן צוה לבנ"י שיעשו בנינים באותיות התורה למעלה ולמטה כמ"ש שם בזוהר לנטוע שמים וליסוד ארץ:

במדרש '''יש לך מקח שיש בו שדות כרמים כסף זהב כו'.''' פי' כמו שנבראו כל מעשה בראשית על ידי התורה. א"כ יכולין למצוא דברי תורה בכל מקום ובכל מעשה. לכן תורתי אל תעזובו. פי' בכל המעשים יהיה לאדם חלק בתורה על ידם. כמ"ש קיטון אחד עשה לי. בכל הדברים יהי' חלק וראשית לה'. והגם כי לנו שנטבעין בגשמיות נקרא זה חלק ותרומה לגבוה. אבל באמת נהפוך הוא. כי זה החלק וניצוץ הקדוש שבכל המעשים. הוא העיקר והמחי' כל המעשים. וז"ש חסידים הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי. פי' בכל הדברים הי' התורה העיקר אצלם. והמלאכה והמעשה הטפל כמו שהוא באמת. ולנו הפשוטים צריכין עכ"פ לראות ליתן תרומה וחלק לה' בכל המעשים כנ"ל:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>