עריכת הדף "שפת אמת/פרשת תרומה/תרנ" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תר"נ'''}}}}===

במדרש '''לקח טוב נתתי כו'.''' כבר כתבנו בזה כי התורה נק' לקח טוב שעל ידי התורה יכולין למצוא טוב הגנוז בכל מקום. והנה זאת התרומה הנזכרת כאן הוא להעלות הארות הגנוזות תוך מעשה בראשית. והכל ע"י התורה דאיתא במשנה חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם כו' שבו נברא העולם דכתיב לקח טוב נתתי כו'. פי' כי התורה סוד ה' ליראיו. והיא חמדה גנוזה וראויה היא לבני ישראל. אבל חיבה יתירה היא בחי' בריתי להודיעם. ודעת הוא להבדיל בין אור לחושך כמ"ש עץ הדעת טוב. וכן איתא אם אין דעת הבדלה מנין. וע"ז הענין אמרו חז"ל לא הי' צריך התורה להתחיל כו' מ"ט פתח בבראשית כח מעשיו הגיד. והיא החיבה יתירה נודעת והיא התורה שבה נברא העולם. והוא בחי' מלה דקיימא בעובדא דאיתא בזוה"ק פרשה זו דבעי לאטרחא עלה סגי. והטעם כיון שבעשי' נתערב טוב ורע וצריך בירור. ובאמת קודם החטא הי' נתקן גם העשי'. אבל אחר החטא הוצרך להיות התיקון ע"י התרומה. והוא שהתורה נק' ראשית כמ"ש ז"ל בראשית בשביל התורה שנק' ראשית. וכי לא הי' יכול לכתוב בתורה ברא. רק שהיא התורה בבחי' ראשית. דכן הי' רצונו ית' לברוא העולם בכח הנקודה ושורש שבה מלה דקיימא בעובדא ובכח זאת התרומה יתקיים כל העולם. ואיתא בזוה"ק פרשה זו ע"פ אתה הראת לדעת כי כמו דקוב"ה באורייתא ברא עלמא. כמו כן בני ישראל באורייתא מקיימין עלמא. תורתי אל תעזובו משמע אפילו במקום שאינו כולו תורה כמ"ש במדרש בכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי כו':

במדרש '''אני ישנה כו' קול דודי דופק מרתיק עלי כו' עד מתי אתהלך בחוץ כו'.''' הענין הוא כי הקב"ה כל מתנות שנתן לבני ישראל הם לדורי דורות. והכלל משמיא מיהבי יהבי קבולי לא מקבלי כו' ולכן אפילו אחר שחטאנו מ"מ האורות המיוחדים לנו קיימים לעד. וכביכול מצפה השי"ת להיותינו מוכנים לקבל אלה ההארות. וכתיב כאשר ירד הגשם וכו' כן כו' דברי אשר יצא מפי לא ישוב כו'. א"כ כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך שע"ז כתיב ואשים דברי בפיך כו' זה קול דודי דופק בלב בנ"י לעורר אותם תמיד לשוב אליו ית'. ובדורות הראשונים הי' בהתגלות. ואמר למרע"ה ויקחו לי תרומה כי' ועשו לי מקדש כו'. ומ"מ הוא מצוה לדורות שמצווין לבנות בית הבחירה. ולכן אמרו חז"ל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו כאלו נחרב. והטעם כי בכל עת שיתנדבו בנ"י בלב שלם להשתוקק לבנות לו בית יכולין למצוא מבוקשם. ומ"ש וכן תעשו לדורות הרמז על כל הפרשה שבכל עת יכולין להרים זאת התרומה ולעשות מקדש ושכנתי בתוכם. וכן הוא בכלל וגם בפרט כל איש ישראל לפי עבודתו יוכל לזכות לרוח הקודש. ורמזו חז"ל באדר משמיעין על השקלים היינו שמעוררין כל איש ישראל משמים. קול דודי דופק. פתחי לי. אמרו חז"ל כחודה של מחט ואפתח לכם כפתחו של היכל ואולם. כי פתח ביהמ"ק הי' פתיחת שער מקדש העליון כדאיתא משכן של מעלה מכוון נגד של מטה וכל זה זכו על ידי פתיחת הלב בזאת התרומה שהיא נקודה א' כחודה של מחט שנק' ראשית:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>