עריכת הדף "שפת אמת/פרשת תרומה/תרמה" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ה'''}}}}===

במדרש אף סוררים לשכון כו' דכ' אמרתי אלקים אתם כו' אכן כאדם תמותון. כי היו בנ"י מוכנים בקבלת התורה לתקן כל החטא מאדה"ר. ואחר שחטאו מ"מ נשאר להם הדביקות ע"י התורה. דכ' פן ישלח ידו כו' מעץ החיים ואכל וחי לעולם. ובנ"י שקיבלו התורה שנק' עץ החיים נשאר להם החיות לעולם. דאי' עבירה מכבה מצוה ואינה מכבה תורה. לכן אדה"ר שהי' לו רק מצוה נתבטלה ממנו. ובני ישראל שהי' להם אחיזה בתורה נשאר אצלם גם אחר החטא. וכן אומרים השם נפשנו בחיים ועי"ז ולא נתן למוט רגלינו. אך אחר החטא הי' צריך להיות התיקון ע"י עצות וצמצומים. כי מקודם הי' להם הקדושה בהתגלות. ואח"כ הי' העצה ע"י משכן דכ' ויקחו לי תרומה. פי' ע"י שנתערב פסולת צריך להיות התיקון ע"י הפרשת חלק תרומה לה'. ועי"ז נשאר ברכה לכל השאר כי אלה הי"ג דברים שהתנדבו למשכן. הי' אחדות ושורש מכל הנמצאים שבעולם. ונתרומם כל הבריאה ע"י תרומה זו. ומקודם כ' ויקחו כו' מאת כל איש אשר ידבנו לבו. משמע הכל ואח"כ כ' פרט זהב כו'. אך הרצון להנדבה צריך להיות בכל. וכשמוכנים לרומם הכל נמצאים איזה פרטים שמתקבלין לפניו ית' לרצון. שכן הוא בעוה"ז המעורב שנמצא פרטים שמתעלים ויש להם התקשרות בשמים. וכן הוא בזמן כפי יגיעת האדם בכל יום נמצא עתים שזוכה לאיזה הארה. וע"ז נאמר לשקוד על דלתותי יום יום:

בפסוק ועשו לי מקדש כו' ככל אשר אני מראה אותך כו' תבנית המשכן כו' וכן תעשו. והקשו דפתח במקדש ומסיים במשכן. וחז"ל למדו מכאן דמקדש נק' משכן ע"ש במס' שבועות. גם מדקדקין דהול"ל כן תעשו. וי"ל עפ"י מאמר חז"ל נתקשה מרע"ה כו' והראהו הקב"ה כו'. והענין הוא שהראהו הקב"ה כי הגם שעפ"י שכל אנושי א"א לעשות בית להש"י בעוה"ז. אבל מצד כי יש שורש לציור המשכן למעלה כמ"ש חז"ל בפסוק כעיר שחוברה לה יחדיו בהמ"ק שלמעלה מכוון כו'. והיינו שמאחר שנמצא תבנית המשכן בשמים ממילא יכולין בנ"י בעוה"ז לעשות מקדש ולהיות מציאות מציור המקדש שלמעלה בזה המשכן שלמטה. ומרע"ה הי' כלול מב' אלה הציורים. כדכ' איש האלקים ודרשו חז"ל חציו איש וחציו אלקים. וכמו שראינו שהי' לעתים בשמים ולעתים בארץ. לכן הוא הסרסור כדאי' במד'. וז"ש אני מראה אותך דייקא. שהי' בו ממש ציורים אלו. כמ"ש קרן אור פניו כו'. גם פי' מראה אותך את תבנית המשכן כו' כל כליו. שהמראות שהיו למרע"ה הי' באמצעיות תבנית משכן וכליו. להודיע כי אלה הציורים המה נזכרים ונעשים למעלה. כמ"ש ודברתי אתך מה"כ מבין שני הכרובים כו'. ובאמת בכל איש ישראל נמצא מעין ב' ציורים הנ"ל. כמ"ש וייצר ב' יצירות בעוה"ז ובעוה"ב. ומציור ודמות שחקוק בשמים באה הנשמה יתירה לעתות מזומנים ואמרו חז"ל אינו דומה מאור פניו של אדם בחול לשבת. [וכפי התגלות שמרגיש האדם בש"ק שהוא מעין כוחו של מרע"ה שמאיר לבנ"י ביום השבת כידוע. כך צריכין להמשיך אח"כ ימי המעשה. וזה הרמז ככל אשר אני מראה אותך כו' וכן תעשו. ודו"ק כי קצרתי]:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>