עריכת הדף "שפת אמת/פרשת תרומה/תרמ" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תר"מ'''}}}}===

במדרש '''לקח טוב נתתי. יש בו כסף כו' זהב כו' מוכר נמכר עמו כו' דכ' ויקחו לי. ולא ויתנו.''' ופירשנו כי אין המכוון הנתינה. רק מה שמפרישו האדם לשם שמים. כדאי' תרומה ניטלית במחשבה. ועל ידי נדיבות ורצון האדם חל עליו שם שמים. ונעשה קודש. וזה הכח ניתן לבני ישראל על ידי התורה שנק' לקח טוב. פי' שיכולין ליקח ולקרב כל הדברים אליו ית' ע"י התורה. מאחר שהכל נברא ע"י התורה. גם פי' לקח טוב שיכולין ליקח ולקבל הארות עליונים ממה שלמעלה מהטבע עד שזכו בנ"י להמשיך השראת השכינה למטה. וזה הסמיכות אחר קבלת התורה נצטוו בתרומת המשכן. ואמר הש"י מאת כ"א אשר ידבנו לבו. וא"כ בוודאי ראה הבורא ית' רוב השתוקקות בנ"י לשכון בתוכם. ואי' המאור שבה מחזירן למוטב. וע"י שקיבלו התורה נתרבה הנדבה והתשוקה בלבות בנ"י. עד שנענו משמים. ואמר ויקחו לי כו'. לכן נקראת לקח טוב מלשון מלקחיים במ"ש בישעי' שלקח המלאך במלקחיים מעל המזבח ונגע על פיו ודרשו חז"ל עצום עושי דברו שהמלאך לא הי' יכול ליגע בידים ונגע בפי הנביא ולא הוזק ע"ש. והיינו שיש לפיהם של ישראל כח ע"י התורה ליגע למעלה מכוחן של מלאכי השרת כנ"ל:

בפסוק '''ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ככל כו'. וכן תעשו.''' פרש"י לדורות כו'. הענין הוא כי השי"ת בחר בישראל והשרה שכינתו ביניהם. אשר ע"י בנ"י יתקרבו כל המעשים אליו ית'. כי המה מובחרים של הברואים. וע"י התחברות בנ"י אליו. יתחברו אליהם כל המעשים מדרגה אחר מדרגה עד שיהי' לכולם דביקות והתקשרות ע"י בנ"י. וכמו כן בגוף העשי' אשר שורש המעשים הם מלאכות שהיו במשכן שהיו מעשים אלו דביקים ממש בשורש. כמ"ש ועשו לי מקדש כו' ועי"ז ושכנתי בתוכם. כמ"ש הר"מ אלשיך בתוך כל א'. וכ"א במדרשות. ומסיים וכן תעשו כלומר כהנהגה זו כן תעשו כל המעשים לדבקם במעשים אלו. וע"י זה יהי' השראת השכינה בכל מעשיהם. והענין כמ"ש מו"ז ז"ל כי התרומה היא הראשית שנותן ברכה לכל המשואר. והיינו שע"י הפרשת התרומה קודש לה'. חל ש"ש וקדושה על כל הנשאר. וכמו כן בכלל שנתעלו אלה המעשים במשכן. וע"י תרומה זו יחול ש"ש על כל הנשאר. וז"ש וכן תעשו לרבות קדושת המשכן לכל המעשים. וכמו כן הענין לדורות ג"כ כי הנה דורו של מרע"ה הי' הראשית ושורש של בנ"י. וע"י שראשית של בנ"י נתעלו בנדבות לבם והמשיכו השכינה ביניהם. נשאר קדושה זו גם לדורות שיוכלו להמשיך השראת השכינה במעשה ידיהם בכח השורש שלהם ע"י הראשית במשכן ומקדש כנ"ל. גם הפי' כפשוטו שבכל עת שיהי' לבנ"י נדבת הלב. בזה יכולין להתרומם ולבנות מקדש ה' כאשר הי' אח"כ בבנין בהמ"ק שהתנדבו בשמחה בזמן דהע"ה. וכמו כן בבית שני בנדבות השרים בעזרא. וכמו כן יש לקוות להש"י בגאולה העתידה כשיהי' תשוקה בלבות בנ"י אליו ית' בנדבת הלב בשמחה וז"ש וכן תעשו לדורות:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>