עריכת הדף "שפת אמת/פרשת שקלים/תרנה" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ה'''}}}}===

במדרש רבים אומרים לנפשי כו' ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי כו'. שאחר החטא נאמר כי תשא את ראש כו'. ועוד במדרש כי ע"י החטא זכו למצות שקלים עבירתן של ישראל מביאתן לידי זכות כו'. והוא כענין שאמרו במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולין לעמוד. כי כשאדם חוטא א"א להתתקן עד שיתעלה למדריגה עליונה שלא נפגם שם החטא. כי באמת נשמת האדם מקושר למעלה במדריגות רבות וכשחטא ופגם מדריגתו. ע"י תשובה מתעלה למדריגה שלמעלה. ולכן נצרך נשיאת ראש אחר החטא. והנה מצות מחצית השקל בכל שנה לקנות בהם תמידין ומוספין. והוא נכלל בפ' כי תשא את ראש. והטעם כי בהקרבת התמידין בכל יום נתרוממו ראשן של בנ"י להתדבק במדריגה שהיו קודם החטא. כדכתיב עולת תמיד העשויה בהר סיני. ולכן הי' נצרך כופר נפש לפי שחטאנו בנעשה. ונראה שזה רמז מחצית השקל עשרים גרה השקל. שמעתי מפי מו"ז ז"ל כי גרה לשון המשכה ולכן מעה כסף נקרא דבר חשוב שנמשך האדם אחריו ונק' גרה כו'. ונראה כי העשרה מוחין ומדות שבאדם צריכין להיות נמשך אחר הקב"ה. אך עשרים גרה הוא בחי' המשכות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כמ"ש את ה' האמרת וה' האמירך. ואלו ב' הם נעשה ונשמע. ועתה נשאר מחצית בחי' נשמע. וזהו הרמז משמיעין על השקלים. והעשיר לא ירבה לרמוז כי אפילו הצדיקים הגדולים שלא היו בכלל החטא כדאיתא בזוה"ק על יהושע בן נון. שהגם שלא חטא. מ"מ מכח שכלל ישראל חטאו גם אותן שמתו בעטיו של נחש צריכין להבטל אל ההנהגה שבכלל ישראל. ונק' מדרגה זו נשיאת ראש. כי כשהיו בבחי' צדיקים בהקדמת נעשה לנשמע. הי' המשכת הקדושה רק כפי הכנתם. ועתה שהכל רק בסייעתא דשמיא להיות נמשך אחר התעוררות שבא מלמעלה הגם שאין ראוין מצד עצמינו. ממילא אין לדבר הפסק:

איתא בגמ' אמר ר"ל גלוי וידוע לפני המקום שעתיד המן לשקול כו' והקדים שקלי ישראל. והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים והכלאים. והענין הוא כי ראשיתן של בני ישראל בניסן חודש האביב כמ"ש ראשית תבואתו. אבל עמלק ראשית גוים הוא באדר שבו מתחיל הקש לצמוח כמ"ש ובית עשו לקש והוא שכתוב יכין רשע וצדיק ילבש כי הקשים מכינים מקום להתבואה הבאה אח"כ. וכן הוא לעולם הקליפה קודם לפרי. אבל בני ישראל צריכין להקדים עצות לבטל הקליפה והפסולת. והוא בחינת הכנה של המצוה. שהרי התרומה הי' בניסן. ומ"מ באדר משמיעין שהוא הכנה. ובכח זה מתברר התערובות ומסירין הפסולת. וכן הוא בכל מצוה. כפי הכנה הטובה נעשה המצוה בלי פסולת. והיינו דתנן על השקלים ועל הכלאים:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>