עריכת הדף "שפת אמת/פרשת שקלים/תרמד" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ד'''}}}}===

בענין מצות השקלים קודם ניסן דכתיב כי תשא כו' ראש בני ישראל כו'. דבר"ה כל באי עולם עוברין לפניו. אבל ניסן הוא ר"ה למלכים וכל ישראל בני מלכים הם. ולכן שולט עליהם קנאת האומות. וצריכין כופר נפש. ואין זה סגולת הצדקה בלבד. רק שע"י השקלים נתרומם ראשן של ישראל ומתעלין לשורש העליון ושם נעשין אחדות אחד. וכ' מחצית השקל ואמרו חז"ל מטבע של אש הראה לו ואמר כזה יתנו. היינו שיש לבני ישראל חלק בשמים וחלק הניתן להם בעוה"ז. וצריכין להתדמות ולהתדבק בחלק העליון. וזה הסוד שרמזו חז"ל בפסוק שררך אגן הסהר כמ"ש וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח. ואמרו שסנהדרין היו יושבין כחצי גורן עגולה. ובנ"י צריכין להראות זאת כי כל מה שהם שולטין על האומות. הכל כדי שיהיו מכוונים לשורש העליון. ושיהי' על ידיהם התדבקות התחתונים לעליונים. ואם באמת כוונתם בעבור הביטול אליו ית' לא יוכל לשלוט ע"ז שום עין רע וזהו כופר נפשו לה':

איתא בגמ' כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. פרשנו כפי מה שממעטין בשמחה באב. כך מרבין בשמחה באדר כדכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים וכתיב נהפך לאבל מחולינו. פרשנו כי מה שהיו יכולין להשיג בזמן המקדש בכח השמחה. משיגין עתה ע"י אבילות. ועיקר השמחה באדר הי' בהכנת השקלים לתרומת הלשכה וכל העבודות וההכנות לביהמ"ק הביאו שמחה. כמ"ש משוש כל הארץ שמשם השמחה יוצאה לכל העולם. וגם עתה שאין לנו בפועל עבודת ביהמ"ק אבל הרצון והתשוקה צריכין למצוא גם עתה. ואיתא מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. ויתכן שגם בסדר הדורות מצרפין בשמים הרצונות שבלבות בנ"י גם עתה לאותן הדורות שהיו מקיימין בפועל. ויתכן לומר שע"י שחטאנו בעוד המקדש קיים ולא הי' העבודה בשמחה ורצון שלם כראוי. לכן צריכין עתה לתקן ברצון ותשוקה בלי עבודה בפועל. ובימים אלו מתעורר הרצון והנדבה בלבות בנ"י כדאיתא משמיעין על השקלים היינו כדכתיב שמעי בת בנ"י שנק' בת נדיב שהם יכולין לשמוע הקולות והתעוררות שיש משמים. ושכחי עמך כו' היינו דמסיים ועל הכלאים להיות הנדבה והרצון בלי פסולת ותערובות רצונות אחרים רק לשמים לבד:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>