עריכת הדף "
שפת אמת/פרשת שקלים/תרלח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרל"ח'''}}}}=== פ' ויקהל ושקלים אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות כו'. וקאי אשבת ומלאכות המשכן. ומקשין דמצות שבת שלא לעשות. אבל האמת כי גמר והשלמת כל המעשה הוא ע"י ביטול המעשה לשם ה' וביטולו של דבר זה קיומו לכן יש בשבת עלייה ותיקון לכל המעשים ע"י ביטול המעשה בשבת. וב' אלה המצות שבת ומלאכת המשכן הם ב' הדברים במשנה. עשה רצונו כרצונך הוא ודאי נדבת המשכן שכל מלאכות הי' במשכן וע"י הנדיבות תיקנו העשי'. דכתיב כל נדיב לבו והול"ל כל נדיב לב. אבל הפסוק מדבר לכל פרט שיביא הנדבה בכל הנדיבות שבלבו והיינו דכתיב בכל מאודך שכל מיני אהבה ורצון שבלב האדם יתננו לשמים. זהב וכסף נחושת כו' כל מיני הנדיבות רצונו כרצונך כו'. ומצות השבת הוא ביטול המעשים בטל רצונך מפני רצונו. ועי' בחידושי תורה של אא"ז מו"ר ז"ל ענין שנאמר קודם החטא מצות המשכן אחר כך השבת. ואחר החטא שבת קודם המשכן. ופי' שכשהיו בנ"י במדרגה טובה היו ימי המעשה הכנה לשבת. ואחר החטא צריכין למשוך כח מקדושת שבת לתקן המעשה בחול כו'. וכמו כן יתפרש עפ"י דברינו הנ"ל כי במשנה איתא עשה רצונך קודם בטל שכן צריך להיות החול מכין לשבת. אבל מי שאינו במדריגה זו מ"מ ע"י ביטול הרצון יכול אח"כ לבוא לעשות רצונו ית' באהבה ובהסכמת רצון הנפש. ובמשנה באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. הם ג"כ ב' ענינים הנ"ל. כי השקלים הם נדבות המשכן עשה רצונו כו' וכלאים הוא מניעה וביטול הרצון להיות האדם כמו בבית אסורים שנאסר ידיו ורגליו מלעשות נגד רצון הבורא ית'. וחז"ל הקדימו קודם ניסן אלה הפרשיות שקלים זכור פרה. כי ניסן הוא קבלת מלכות שמים וצריך להיות בכל לבבך נפשך מאודך. ומאודך הוא שקלים לבבך זכור כי זכירה בלב. נפשך פרה טהרת הנפש: ברש"י נתקשה מרע"ה כו' והראה לו הקב"ה מטבע של אש כזה יתנו. ביאור הענין כי כל המצות ומעשה בני ישראל אינו בודאי ע"י כח אנושי אבל הוא מצד הכנות נפשות בנ"י שיש בהם דביקות לאל חי כמ"ש בצלם אלקים עשה כו' האדם ורמ"ח איברים נגד רמ"ח מ"ע כו' לכן ניתן להם התורה שנק' אש דת הנהגה עליונה ונמצא ציור ודמות כ"ב אותיות התורה בכל נפש ישראל ומצד זה בכחם לתקן חצוניות מלבוש הגוף במצות מעשיות להדמות הלבוש להפנימיות שורש הנפש כנ"ל. וזה מטבע של אש צורה שנטבעת בנפשות בני ישראל בכח התורה כנ"ל. וזהו עצמו פי' מחצית השקל שתיקון הגוף הוא רק חצי צורה להדמותו ולהשוותו עם חלק הנפש. דכתיב הנסתרות לה' אלקינו כו'. וכפי תיקון הנגלות כן מתעורר חלק הנסתרות שע"ז מבקשין ויהי נועם ה' כו' עלינו כו' כידוע בזוה"ק. ואיתא עוה"ב נברא בב' אותיות ועוה"ז בב' אותיות לכן עבודת האדם מחצית השקל כנ"ל: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף