עריכת הדף "שפת אמת/פרשת לך לך/תרנד" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ד'''}}}}===

ב"ה

במדרש שמעי בת כו' והטי אזנך כו' אחות לנו קטנה כו' חומה היא נבנה עלי' טירת כסף כו' וא"ל לוח ארז שהוא לשעה כו' ע"ש. והענין הוא מ"ש מקודם שמעי ואח"כ פעם ב' הטי אזנך דהתורה נעלמה מעיני כל חי ואינה יכולה להתגלות בעוה"ז בשלימות רק לפעמים מתגלה ניצוץ מן התורה] לעורר האדם וכשזוכה לשים כל לבו ומאודו להימשך אחר זה ההתגלות אז נפתחין לו שערי בינה בכל עת כמ"ש בזוה"ק במשפטים בההיא עולמתא שפירתא ע"ש. ועז"כ משכני ברמז מועט אחריך נרוצה לכן כתיב אל הארץ אשר אראך בכל עת כי אין שיעור לראי' זו וכפי מה שהולך האדם מארצו ומולדתו כך מתגלה לו. אבל בפרטות הדברים הם ב' שמועות חיצון ופנימי דאיתא במדרש על פסוק אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי דלת לפנים מדלת. דבאמת מי שהוא משכיל יכול להבין מעצמו השגחת הבורא ית' בשים לב לכל הדברים המתהוים בעולם ואיך הקב"ה עושה חסד עם כל ברי' וזאת היתה כל עבודת האדם קודם קבלת התורה והוא בחי' דרך ארץ שקדמה לתורה ובזה הי' אברהם אע"ה מהלך בעצמו כדאיתא בזוה"ק שהי' חכם גדול והבין חכמת מעשה בראשית. אבל יש השערה פנימיות והוא דרך התורה מן השמים והוא למעלה מן השגת האדם בדרך הטבעי. לכן כתיב מקודם שמעי בת והוא במדה כ"א כפי שכלו. אבל והטי אזנך הוא לבטל כל הדעת וההשגה להיות נמשך אחר דעת התורה וזהו אשר אראך. וצריך אדם לשקוד בכל יום על ב' דלתות הנ"ל והם ב' הברכות שתקנו חכמים קודם ק"ש על יצירת אור וחושך מ"ב ואח"כ על התורה שהנחילנו הקב"ה ולזו השגה פנימיות אין זוכין רק המכוונים לשמו ית' בלבד וזה בחי' חסיד לפנים משורת הדין ונתקיים באברהם אע"ה המתחסד עם קונו שכל רצונו הי' רק לדעת אותו ולפרסם כבוד שמו בעולם. וב' בחי' הנ"ל הם דלתות. והם בחי' ה' תתאה וה' עילאה. בחי' תפלה שנקרא בגמ' חיי שעה ובחינת תשובה ע"י התורה שנק' חיי עולם. וזה אם דלת היא דלת החיצון והוא חיי שעה חומה היא חיי עולם והנה אאע"ה הי' מוכן להדביק כל העולם כמ"ש אחות לנו שאיחה כל העולם. אבל הי' עוד בקטנות והי' תלוי בבחירתו שאם הי' אוחז בפשטות ח"ו הי' רק לשעה וכן הוא בכל אדם שיש בו איזה נקודה וכפי שמתחזק בקטנותו כך זוכה להיות ממנו בנין. ולפי שאאע"ה נכנס לפנים משורה ונתדבק בפנימיות נגלה לו תעלומות חכמה. וכן הוא הפרש והבדל בנ"י מהאומות. ובכל שנה ושנה יורד הארה חדשה מן השמים. ובר"ה הוא בחי' דלת החיצון מקבלין הכל חיות ויש מקבלין חיי שעה. ובנ"י זוכין ליגמור החתימה ביוה"כ לחיי עולם וזה אני חומה. ומוצאת שלום. וזוכין לסוכות לבחי' טירת כסף שהוא חסד עליון בכח התשובה שהוא דלת הפנימי כנ"ל. וכן דרשו במדרש חזית ע"פ אחות לנו ע"ש. והכל תלוי בקבלת ראשית הנקודה לשם שמים וכל אדם כפי מה שמכין עצמו בימי הנעורים כך זוכה לבנין טירת כסף:

במדרש ויהי רעב עין ה' אל כו' המיחלים לחסדו כו' ע"ש כל הענין. פי' המיחלים לחסדו שמצפין שיתגלה חסד ה' בעולם לא לעשות עמהם חסד דמה שבחייהו רק שהגם שיש להם זכות עצמם אין חפצים רק בחסדו ית"ש וכמ"ש חז"ל אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשין רק מתנת חנם. וכיון שהם מצפים רק לחסדו. הקב"ה ממלא משאלות לבם ומכניס אותם למקומות כאלה שיהי' צריכים לחסדו כמ"ש להציל ממות כו' ולהחיותם ברעב כדי לגלגל על ידיהם חסד עליון ומה"ט טירוף נתן ליריאיו ע"ש וכל היסורין שעברו על אאע"ה הי' הכל הכנה. וכמו דאיתא במדרש ג' מתנות נתן הקב"ה לישראל וכולם ע"י יסורין. וכמו שהי' גלות מצרים יסורים הכנה אל התורה. והליכה במדבר ארבעים שנה יסורים הכנה לירושת הארץ. כמו כן לך לך של אאע"ה הי' כדי לירש הארץ. ורעב שהלך ע"י למצרים הי' הכנה אל התורה ועל זה כתב במדרש אשרי הגבר כו' תיסרנו ומתורתך תלמדנו כי כל הרעבים שנזכרו בתורה הם רמזים לרעבון לשמוע דבר ה' כמ"ש במדרש עשרה רעבון הי' בעולם והעשירי יהי' לעתיד לא ללחם כו' כי אם לשמוע כו' פי' לעתיד יתגלה פנימיות הרעבון. ומקודם היו מתלבשין הרעבים בגשמיות. אבל הכל ענין אחד:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>