עריכת הדף "שפת אמת/פרשת כי תשא/תרנב" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ב'''}}}}===

בפסוק אך את שבתותי תשמורו. את הוא הטפל לשבת. והוא ששת ימי המעשה מא' ועד ת'. וצריכין להמשיך הארת השבת בימי המעשה. ורש"י פי' שבת שבתון מנוחת מרגוע ולא עראי. יתכן ג"כ לפרש שלא יהי' מנוחה לפי שעה רק להתיישב מנוחת השבת בלב על כל ימי המעשה. וזהו נק' שבתון מנוחת מרגוע. וברד"ק פי' שבתון אותיות נוספות להקטין המלה. כמו האמינון אחיך. והוא רמז לתוספות מחול אל הקודש ע"ש בתהלים סי' י"ז. וכולם לדבר אחד נתכוונו. [וי"ל עוד אות הוא. הוא המשכת הארת השבת בימי המעשה הוא שנעשה מאת אות. כי זו הו' הוא דביקות ימי המעשה בהשבת כנ"ל]. כי השבת יצא מהכלל ללמד על הכלל כולו. שכך הוא גם לפי הפשוט שניתן יום מנוחה לבנ"י שינוחו מכל המעשים וישוב לבו לעבודת הבורא. ומכל שבת צריך להישאר זכירה גם בימי החול לזכור שלא לעשות מלאכתו קבע בזוכרו מה שעבר על לבו ביום השבת:

וכתיב כאן ג"פ שמירת שבת רמז למחשבה דיבור ומעשה. שהשביתה בשלשתן. והם בחי' נשמה ורוח ונפש. אך כו' שבתותי תשמורו הוא בחי' המחשבה בכח הנשמה. לכן כתיב אך שיש לנו חלק קטן בזו השביתה לכן כתיב שבתותי [א"ך גי' אהי"ה בחי' נשמה ומחשבה] ושמרתם את השבת הוא בחי' הדיבור רוח ממללא כמ"ש חז"ל בכ"מ ושמרתם ועשיתם ושמרתם זו משנה. לכן כתיב בי' קדש הוא לכם כי זה עיקר חלק בנ"י בפה ודיבור. ושמרו כו' לעשות כו' השבת הוא בעשי'. לכן כתיב וינפש בחי' נפש:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>