עריכת הדף "
שפת אמת/פרשת כי תשא/תרלב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרל"ב'''}}}}=== אך את שבתותי תשמורו כו' וכן ושמרו בנ"י את השבת. ומה שמירה זו שאדם שומר השבת. הלא האדם נשמר בשבת. אך כתיב את שבתותי. והוא הטפל לשבת. היינו להמשיך קדושת השבת לכל הדברים. ובכל דבר יש בחי' שבת אף בחול. רק שנגנז ונסתר בימי המעשה. ובשבת מתגלה. ובעת שנסתר צריך שמירה. והוא הרצון והתשוקה שבימות החול שצריך להיות כל המעשים רק לצורך השבת להיות נ"ר להשי"ת. כמ"ש בספרים שלכל מעשה קטן וגדול יש עלי' בשבת אם נעשה כראוי. וצריך להיות כל המעשים לצורך שבת כנ"ל. וז"ש לעשות את השבת. שלא להיות עשי' אחרת כלל רק השבת כנ"ל. ופרשנו אך את שבתותי. כמ"ש חז"ל על אך את הזהב להעביר החלודה ע"ש. שלא ישאר רק גוף הזהב. כן בנ"י כשמעבירין ההסתר והחלודה. נמצא קדושת השבת בכל מקום כנ"ל. לדעת כו' ששבת נותן דעת לאדם. כי וודאי מתנת השי"ת שנתן השבת. נכלל בזה שיוכל האדם לדעת ולעשות השבת. כמ"ש חז"ל הנותן מתנה כו' צריך להודיעו שנא' לדעת כו'. פי' ידיעה התקשרות ודביקות. כי אם לא הי' נכלל בנתינת שבת ההתקשרות ודביקות בנ"י בבחי' שבת א"כ לא הי' נתינה כלל: ושמרו בני ישראל כו' הוא הבטחה ג"כ שבני ישראל ישמרו השבת. ואיתא כי מרע"ה מחזיר לישראל בש"ק הכתרים של נעשה ונשמע. נראה שבשבת לא קלקלו ע"י החטא. ולכך שבת מעין עוה"ב כמ"ש בלוחות ראשונות חירות כו'. וכן איתא בחטא אדם הראשון שנתקבל בשבת. ג"כ כנ"ל שלא הגיע החטא לבחי' שבת. והוא ששבת במקום הגניזה כמ"ש מתנה טובה יש לי בבית גנזי כו' וכיון שנגנז לא הגיע קלקול החטא לשבת כנ"ל: במדרש כי אמרה שבת לפני הקב"ה לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג והשיב כנ"י יהי' בן זוגך. ואין מובן. וי"ל הפי' שיש הסתר לששת הימים. כי שורשן למעלה מיום השביעי. כסדר המנין שביעי אחר ששה. רק שע"י שהם גבוהים יש להם הסתרות. ואין עצמותם בעוה"ז. רק בדרך הסתר. וכמ"ש חז"ל שבחול ההנהגה ע"י המלאך. והוא שליח. אף ששלוחו של אדם כמותו. כי בוודאי ואתה מחי' את כולם כתיב. ומ"מ הוא ע"י הסתר. אבל בשבת נגלה כבודו ית' בעולמות. וע"י השבת מתקשרין ימי החול בשורשן. כי השבת מדבק עוה"ז לשורש החיות שבעולם העליון. וז"ש שאין לה בן זוג שהוא קבלה מיוחדת כמו בימות החול. שיש לכל יום בחי' המקבלת חיים מיום העליון כנ"ל להחיות העולם. והשיב כנס"י יהי' בן זוגך. כי גם בשבת כתיב ביני ובין בני ישראל. ורק לבנ"י מתגלה בשבת כבודו ית'. ועל ידיהם נמשך חיות לכל העולמות. ועפי"ז מובן כי לאומות גם בשבת בא השפע על ידי אמצעי והוא עמו בני ישראל: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף