עריכת הדף "שפת אמת/פרשת חיי שרה/תרלב" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרל"ב'''}}}}===

ב"ה.

במדרש יודע ה' ימי תמימים כו' כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים. וזרח השמש כו' כהדא עגלתא תמימתא כו'. פי' תמים להיות כל מעשיו בדביקות כח וחיות פנימיות שבו ובודאי בנקודה הפנימיות הנותנת חיים לכל רמ"ח איברי האדם שם הם באחדות אחד. ונתלה כל אבר בחבירו במקום הראוי. וכמו כן האדם ששומר כל מעשיו כנ"ל. וגם רמ"ח מצות עשה שהם נגד איברי האדם וגם הם תלויין זה בזה כמ"ש על כל מצוה תרי"ג מצות התלוין בה. עי"ז נעשה אדם שלם. תמים תרגומו שלים כנ"ל. ולהיפוך אינו אדם שלם שאין כל אבר מחובר לחבירו מאחר שנפרד משורש החיות ששם מקום חיבורם כנ"ל. וכמו כן שנותיהם תמימים כי גם ימי השנה יש להם דביקות ושייכות. יום ליום יביע כו' שבכל יום יש התחדשות שכ"כ בסה"ק שמיום שנברא העולם ועד סופו אין הארת יום אחד שוה ליום אחר. וז"ש בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים. שכל המכוון בהעדר היום כדי שיפסוק ענין הארת יום זה. ויוכל להתחדש הארת יום שני כנ"ל. כי אם לא הי' לטובה איך הי' שייך לברך ע"ז. ומי שמקבל הארת הימים כראוי בודאי נתוסף בו ידיעה ודביקות בכל יום מעין ברכתו עד כי יעלה מיום ליום ומשנה לשנה. וגם כל העולם בכלל הוא כך. שכל הזמן הוא ענין אחד ועל זה אמר וזרח השמש כו' שבכל לילה מסתלקת הארת היום לשרשו ומאיר הארה הראוי' אחר יום הקודם. וכן משנה לשנה עד שנשתלם ימי הבריאה כרצונו ית'. וז"ש כהדא עגלתא כו' על כל זמן הבריאה. ומ"מ כפי הדור כך הארת שנותיהם כי בודאי שרה הצדיקת שכ' בתורה שחיתה קכ"ז. א"כ הכתוב מעיד כי לא היתה נפרדת מעיקר החיים אף רגע א' ממילא כך נשפע הארה חדשה לשני חיי' תמיד ממדריגה למדריגה. וז"ש ונחלתם לעולם תהי' כי ע"י יש תמיד הארות החדשות. וכיון ששנות הבריאה הם מדריגה אחר מדריגה נמצא כי יוכל להיות מדריגות בשנה א' משני הצדיק. יותר מאלף שנים אחרים. וע"י הצדיק זוכה כל העולם לדורות שיעמדו במדריגה גבוה יותר [וכל ההארות מזמן הבריאה מאירים תמיד]:

אא"ז מו"ז ז"ל הגיד על דברי המדרש עשה חסד עם אדוני אברהם אף אברהם אע"ה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד. ואמר אף שאליעזר הי' עבדו. ולמה לא הי' לו לתלות במעש"ט וזכות אברהם אע"ה. אך כי אאע"ה פעל באנשיו שידעו זאת ברור. שגם לאיש כמוהו נצרך רק חסדו ית' כו'. כי האמת אף זכיות של האדם נעשים ג"כ בסיוע עליון והכל בחסדו. אלמלא הקב"ה עוזרו כו'. ולזאת אף מה שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו. אעפ"כ החסד חסד עליון. רק שאאע"ה במעשיו המשיך החסד לעולם. עשית חסד עם אדוני (אברהם) הפי' כנ"ל שהקב"ה עושה חסד בעולם באמצעיות אבינו אברהם. מתגלגל בשבילו ג"כ הפי' כך שעשה א"א ע"ה צינור ושביל שיוכל למשוך ולהתגלגל חסד עליון בעולמות התחתונים:

בזוה"ק משבח ראש דברי אליעזר עבד אברהם אנכי שהי' זכי' אצלו מה שזכה לשמשו ואמרז"ל מתוך ששרת א"צ באמונה יצא מכלל ארור לברוך. כן גם מי שחפץ ומשתוקק לעשות רצון הקב"ה ומשבח אותו תמיד על שזכה לעשות מצותיו. יוכל ג"כ על ידי אמונה זו שמאמין שאין למעלה מלעשות רצונו ית'. עי"ז יוכל לצאת מכלל ארור ולהתדבק בהשי"ת. ובמדרש בן יכבד אב ועבד אדוניו דורש עליו. שיש ללמוד משליחותו דרך אמיתי:

אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם הרב הק' מקאצק על אלי כתיב. כי כשהי' נוגע לא הרגיש נגיעתו כו'. ונראה שהחזירה תורה כל הפרשה שעל זה אמרז"ל יפה שיחתן כו' שגם הוא ירא שמא יש לו איזה נגיעה ואולי יקלקל השליחות ע"י. כי ידע נאמנה כי רצון אאע"ה ימלא השי"ת. רק ירא שלא יגרום קלקול בשליחותו. וז"ש מצליח דרכי כו' והחזיר לעצמו כל הענין והרגיש בנגיעתו. וכשנסתלק נגיעתו זכה להשלים השליחות כראוי. וגם ע"י שידע כי כל ההצלחה היה בזכות אאע"ה אף שגם הוא הי' צדיק. וכן כל אדם צריך לידע כי הוא שליח השי"ת בעוה"ז. וכפי שיודע זאת וכל מעשיו על כונה זו. וגם יודע שכל מה שיזכה לעשות ג"כ ע"י שרצונו ית' שיהיה נעשה רצונו. אז חפץ ה' בידו יצליח:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>