עריכת הדף "שפת אמת/פרשת וישלח/תרנז" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ז'''}}}}===

ב"ה

בפסוק '''קטנתי מכל החסדים כו' האמת כו' הצילני נא מיד אחי מיד עשו.''' כי עשו ירש החרב ומדת הדין ואם היה מכניע עצמו ליעקב הי' ניתקן גם מדה"ד כידוע שמדה"ד צריך להתבטל למדת החסד והרחמים. וכיון שלא רצה להכניע ונתחזק במדה"ד. בא למדת השקר. וזהו שם עשו כמ"ש ז"ל הא שוא שבראתי בעולמי. וכל היראה והצער שהי' ליעקב כדי לקיים העולם בחסד ורחמים. מיד אחי הוא מדה"ד. מיד עשו מדת השקר. היפוך חסד ואמת. וכתיב לבית יעקב אשר פדה את אברהם כי אברהם ויצחק היו עמודים שהיו צריכים תיקון. ויעקב תיקן מדת אברהם. ולעתיד ע"י מלך המשיח יתוקן גם מדת יצחק. ולכן על לעתיד כתיב אתה אבינו על יצחק. וכל אלה התולדות עשו ומלכים אשר מלכו לפני מלך מלך לבני ישראל הם שרים שלמעלה שמתגברים במדה"ד. וכמ"ש למכה מלכים גדולים ויהרוג מלכים אדירים כל"ח שהוא חסד גדול שהכה הקדוש ב"ה אותן הגבורים למעלה שמעכבים החסד מלהשפיע למטה. וקני קניזי קדמוני ירש עשו ומלך המשיח יגבור ידו עליהם. ולכן כתיב אח"ז סדר השבטים ולידת מלך המשיח:

בפסוק '''וירא אלקים עוד אל יעקב כו' שמך יעקב כו' ישראל יהי' שמך.''' כי השם של האדם הוא מה שנברא לתקן אותו הענין שנקרא שמו עליו. ולכן הרשעים שוכחים את שמם בקבר. ויעקב לא זו שתיקן את שמו. אבל זכה עוד להיות נקרא שמו ישראל. כי כבר תיקן שם יעקב. ז"ש וירא עוד לשון תוספות שהי' התגלות הנבואה ביותר ששמו של יעקב קטן מהכיל רוב הקדושה ולכן נקרא שמו ישראל. לכן ויאבק איש עמו שהי' דומה למלאך כי המלאך עושה שליחותו בשלימות. ולכן בכל שליחות נשתנה שמו לשם אחר. והאדם כל ימי חייו עוסק בשליחות שלו עד שמתקן השליחות ומסתלק לעולם העליון. ויעקב שכבר תיקן שמו ניתן לו שם אחר. וזה עצמו בחי' נחלת יעקב. נחלה בלי מצרים. שזהו בחי' נשמה יתירה. וזהו פי' וירא אלקים עוד. כי מה שהאדם נברא עליו הוא במדה ושיעור מיוחד. אבל יעקב הכין בשביל בני ישראל בחי' נחלה בלי מצרים נשמה יתירה בלי גבול ושיעור ידוע. ומעין זה זוכין בני ישראל בשבת כמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>