עריכת הדף "שפת אמת/פרשת וישב/תרנח" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ח'''}}}}===

ב"ה

במדרש '''בזעקך יצילוך קבוציך.''' תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו. כי עיקר נצחון המלחמה מכח הכינוס והתאחדות. ואז חל סייעתא דשמיא. כמ"ש ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך. ולכן אמר משוח מלחמה שמע ישראל בזכות שמע ישראל כדאי אתם להינצל. שמע הוא הכינוס. ויעקב אע"ה שכחו גדול. אעפ"כ עיקר הנצחון הי' ע"י הכינוס. ואז וילך עשו אל ארץ דאיתא כנסי' שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ולכן יעקב נשאר באחדות. אבל הרשע מתחלה בא עם ד' מאות איש ולבסוף נפרדו ממנו כדאיתא בסט"א שארי בחיבורא ומסיים בפרודא לכן כתיב נסו ואין רודף מה שהי' מקודם רשע באחדות ולבסוף כתיב לשון רבים סיים בפרודא. וצדיקים ככפיר יבטח הוא שארי בפרודא ומסיים בחיבורא. וביעקב כתיב תולדות יעקב יוסף שהוא המאחד ומחבר כל השבטים להודיע כי כל מה שהרבה תולדות נשארו כולם באחדות אחד. כמ"ש ע' נפש לשון יחיד. ובעשו כתיב נפשות. לפי שכינוסו של יעקב הי' לשם שמים. ופי' סופו להתקיים שנשארו באחדות. ועוד פירוש סופו להתקיים שיהי' חל שם שמים על הכינוס:

במדרש '''וישבו לאכל לחם עבירתן של שבטים זכורה כו' תקוה לעולם.''' ישבו להאכיל לחם לכל באי עולם. כי הנה מדריגת יוסף למעלה מן השבטים ואין כל העולם כדאי לקבל מדריגה עליונה כזו. אבל דרך השבטים הוא אכילת לחם לכל באי עולם. וכל עבודת השבטים היה בעבור כלל ישראל ומסרו נפשם להכין דרך לדורות השפלים. והכל הי' סיבה לטובה. והי' צריך להיות נפרש יוסף מהם ואז יוציאו הם מדריגותיהם מכח אל הפועל. ואיתא דיש לחם מן השמים ולחם מן הארץ. הוא בחי' יוסף עם השבטים. כי יוסף מעלה לחם מן הארץ ללחם מן השמים כמ"ש במ"א בענין משנה לחם. וי"ב חלות שהי' במקדש הוא בחי' י"ב שבטים. ולבונה זכה לאזכרה הוא בחי' יוסף בחי' זכירה. ובאמת מחלוקת השבטים עם יוסף הי' שורש הגלות. והנה הגלות הוא ג"כ לברר הקדושה הנמצא בכל המקומות אלו. אבל אם היו בנ"י זכאין היו מאירין מא"י ובהמ"ק מרחוק לכל העולם. וכן הי' בחי' יוסף להבה ששולט מרחוק. אבל כשגרם החטא צריכין להתפזר בכל אלה המקומות השי"ת יקבץ נדחנו:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>