עריכת הדף "שפת אמת/פרשת וירא/תרסא" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרס"א'''}}}}===

ב"ה

במדרש וירא אליו ה' מבשרי אחזה אלוקי. דהנה חביבה מצות מילה שהיא חותם בגוף האדם עדות שגופות בני ישראל יש בהם רשימה קדושה כמ"ש במ"א שזהו פירוש המשנה חביב אדם שנברא בצלם שנאמר בצלם אלהים עשה ולא מביא פסוק שמקודם בצלמינו. רק לומר שגם הגוף נברא בצלם. ואלה הג' משניות חביבין ישראל שנקראו בנים. ושניתן להם כלי חמדה אלה הג' בחי' נר"נ כי הנפש דבוק בגוף דם הוא הנפש. וע"י התורה זוכין לרוח ובנים בחינת נשמה. ואנו אומרים בכל יום מותר אדם מן הבהמה אין כי הכל הבל מלבד הנשמה הטהורה כו'. ומסיים אבל אנחנו עמך בני בריתך. א"כ משמע שגם הגופות שלנו הם עמך בני בריתך בכח הברית שכרת עם אבותינו שזה עיקר הברית להיות התקשרות והתחברות הגוף עם הנשמה ואז נקרא תמים כמ"ש בפרש' לך לך מזה. ולכן נקראו ישראל זרע אמת שנפשותיהם נמשכין מראש עד סוף. ואם הגוף אינו כלי מכוון לקבל הארת הנשמה לא נקרא אמת. ובנ"י עלו במחשבה קודם שנברא העולם ועתידין להיות לעוה"ב זהו אמת ראש תוך סוף. ובאין לזה על ידי הסרת הערלה. כי הערלה בא אחר החטא כי האלקים עשה את האדם ישר. והערלה חלק הסט"א שהוא שפת שקר ולא יהיה לו תקומה לעתיד. ועל ידי הסרת הערלה נקרא זרע אמת דכתיב הצילה נפשי משפת שקר והקב"ה הציל נפשות בנ"י משפת שקר ע"י הסרת הערלה נולד כל הולד כולו זרע אמת ואין בו חלק משפת שקר שהוא הערלה. והוא ברית המעור וכמו כן יש לשון רמיה בלשון שמזה בא אח"כ בימי הפלגה התפשטות לשבעים לשונות אבל לבני ישראל נשאר לשון הקודש שהוא שפת אמת תכון לעד. והם ב' הבריתות כמ"ש וכרת לו ברית בין עשר אצבעות רגליו והוא המילה ובין עשר אצבעות ידיו והוא הלשון שעיקר החיות בב' מקומות אלו כמ"ש במ"א ולכן יש להם שמירה ולהט החרב לשמור דרך עץ החיים. ועל ידי ב' הבריתות נאחזים בעץ החיים. והם גם כן ברית מילה ושבת. מילה ותפילין:

בפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה בניו כו' לעשות צדקה ומשפט. אמו"ז ז"ל פירש שנתן הקב"ה ידיעה ודביקות כל כך שיצוה בניו אחריו. ופי' למען כפשוטו כי האבות הכינו דעת לכל בני ישראל ודפח"ח. ובאמת זה תכלית שלימות בנ"י שיתמשכו אחר לב האבות כדכתיב והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם ואז יהי' הגאולה במהרה בימינו. כי האבות היה להם רק לב אחד לאביהם שבשמים ולא הסיחו דעת מאהבת ודביקות הבורא אפילו שעה אחת וכשישראל זוכין מאיר בהם כח האבות. ובגלות נסתר זה הכח בנפשות בני ישראל. וז"ש ותרא את עני אבותינו במצרים. ואיתא בגמרא אין קורין אבות אלא לשלשה. וגם אבותינו דרשו על האבות בפסוק וירעו לנו מצרים ולאבותינו מכאן שהאבות מצטערין בקבר הגם דיש לפרש הפסוק על הדורות שהיו במצרים לא רצו חז"ל לפרש כן כי כלל ישראל קורין אבותינו רק לאבות השלשה. ולכן יתכן לפרש עני אבותינו פי' כח האבות בנפשות בנ"י הי' בעניות ושפלות שאותו התשוקה שנטעו האבות בבנ"י לא האיר בהם כראוי. [ומסיים הכתוב ואת זעקתם שמעת על ים סוף ששם התחיל קצת להאיר כח האבות כדאיתא תפסו אומנות אבותם ע"ש] וזה בחי' ג' תפלות שתקנו האבות עבודה שבלב זו תפלה ותקנו ג' זמנים להיות מתעורר התשוקה בלבות בני ישראל להתדבק בהקב"ה שזה תכלית התפלה. וזהו אשר יצוה כו' לעשות צדקה ומשפט תקונים שנעשים בכל יום ע"י עבודה בתפלה וע"ז איתא חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב פירוש למעשה אבותי שנטעו בי. שיזכה להתעוררות התשוקה הגנוזה בנפשות בנ"י בכח האבות ועל זה מבקשין ה"א כו' אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך:

והנה בעקידה נשבע הקב"ה בי נשבעתי כו'. ומה צורך השבועה רק הוא הכנה לדורות השפלים שתמו זכות אבות ואבדו התשוקה שנטעו בהם האבות ע"ז נשבע שלא יעזוב אותנו. וכ"כ תוס' שאפילו תמו זכות אבות ברית אבות לא תמו. כי השבועה היא ממקום גבוה שהוא למעלה מהשגת האדם ואינו תלוי במעשה התחתונים ואין הפגם מגיע לשם והוא ג"כ הארה המתגלה בשבת קודש דאיתא מתנה טובה יש לי בבית גנזי ונקרא מתנה שאינה על פי עבודת התחתונים. ולכן בשבת קודש מתעורר כח האבות והם הארת הג' סעודות שאז מאיר בלבות בני ישראל התשוקה שנטעו בהם האבות. מצד מתנה והשבועה אעפ"י שאינם ראוים. וכן שמעתי ממו"ז ז"ל שהשבת שבא מבית גנזי מקום הגנוז הוא מעורר גם בנפשות בנ"י אור הגנוז בהם שא"י בחול להוציאו מכח אל הפועל ובש"ק מתעורר הפנימיות וזהו כח הג' סעודות דאיתא פיתא סעדתא דליבא כו'. וכן איתא המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שיוכל להוציא מכח אל הפועל התשוקה הגנוזה בו. כמ"ש והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. זהו עונג שבת על ה' שהוא בחי' השבועה כמ"ש. ויתכן עוד לומר שבכח שבועה זו נתן הקב"ה התורה לבנ"י שכל אחד נשבע ועומד בהר סיני שיצאה נשמתן במתן תורה ונחקק בנפשותם דביקות הבורא כמ"ש וחיי עולם נטע שלא יוכל להיות נכבה לעולם. ובשבת ניתנה תורה ומתעורר זה הכח והשבועה. וזה קריאת התורה בשבת. והבן הדברים:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>