עריכת הדף "שפת אמת/פרשת וירא/תרמג" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ג'''}}}}===

ב"ה

במדרש המכסה אני כו' אפילו הלכה שהקב"ה מחדש בכל יום נגלה לו. נראה דדריש אשר אני עושה לשון הוה. וכתיב התם השמים החדשים הארץ החדשה אשר אני עושה. עיין בזוה"ק בהקדמה שהוא שמים חדשים הנעשים ע"י חידושי תורה. ובאמת ע"ז נאמר מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. עושה לשון הוה וכ"ז נגלה לאאע"ה שנעשה כביכול שותף בהנהגת הבריאה וכן כל הצדיקים המקיימין העולם שנברא בעשרה מאמרות. אאע"ה נעשה אחר המילה ברי' חדשה כענין גר שנתגייר כקטן שנולד. והרמז הי' יהי' ואמחז"ל כל מקום שנאמר הי' ראה עולם חדש. לכן כתיב פתח האהל שידע שמתחיל עתה דרך חדש:

בענין שמו של יצחק על שם הצחוק שמעתי מפי מו"ז ז"ל שכמו שנאמר על הרשע מצחק בע"ז וג"ע וש"ד. והיינו שעונות חמורים כשחוק בעיניו כמ"ש שחוק לכסיל ע' זמה. כן להיפוך בהצדיק יצחק אבינו ע"ה הי' כל תחבולי היצה"ר כשחוק מה שלאדם אחר הר גבוה כי הי' איש קדוש מרחם עכ"ד. ויתכן לומר כי אם שיצחק הי' לו מדת היראה והפחד יוכל להיות שלא הי' ניכר על פניו רק שמחה וחדוה כי באמת אין מי שישמח בעולם רק מי שהוא ירא ה' לאמיתו ואין לו שום פחד אחר. מה גם אם הוא בן חורין מיצה"ר כיצחק שהי' מוכן לעולה לפני ה' רק שגזר ה' אל תשלח ידך אבל הי' מוכן לזה. והוא שמחה לצדיק יותר משמחת הרשע בהבלי עולם. ויתכן לומר שישמעאל רצה להדמות אליו בבחי' השמחה. אבל שרה הנביאה ידעה להפריש שלשמחה זו מה עושה. לכן אמרה לא יירש עם בני עם יצחק שידעו שיורש שלהם מוכן להיות מלא שמחה שע"ש זה קרא שמו יצחק:

בנסיון העקידה כתיב וירא מרחוק כו' כי הקב"ה ניסה אותו במדת היראה כי עיקר מדתו הי' אהבה וקירבות כמ"ש המכסה אני. ועתה הי' מרחוק בבחי' היראה לכן נאמר ירא אלקים אתה וכ"כ ה' יראה כו' שבא עתה למדת היראה לכן לא ייחס הנסיון ליצחק כי זה הי' מדתו ואין זה נסיון כי בודאי הי' כ"א מדה שלו בשלימות. אבל עיקר הנסיון בבחי' אחרת כנ"ל:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>