עריכת הדף "שפת אמת/פרשת ויקהל/תרנח" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ח'''}}}}===

ויקהל משה כו' רמז שבשבת נעשין בנ"י קהל אחד כדאיתא במדרשים עשה לך קהלות ללמוד דיני שבת ויו"ט. כי בני ישראל הם באמת אחדות אחד. רק ע"י הפסולת נעשה פירוד ביניהם. ובשבת שנתבטל הפסולת באין אל האחדות. ומרע"ה הוא שר התורה והוא מאחד את בני ישראל כמ"ש תורה צוה כו' מורשה קהלת יעקב. פי' גם זה הוריש לבנ"י שיוכלו להיות קהלה אחת. ובשבת מתגלה כחו של מרע"ה וכח התורה. ולכן מתאחדין בי'. וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לא#יז|שמות לא יז]]}} ביני ובין בני ישראל אות הוא. פי' שאין לאומות חלק בשבת. לכן בשבת קודש מתגלה הקדושה. דהנה כ' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא כו' לעשות. פי' בימי המעשה הקדושה מתלבש בעשי' ובטבע. ובעשי' יש אחיזה לכל האומות ולכן אין הקדושה בהתגלות. אבל בנ"י יש להם חלק למעלה מן העשי' והוא אות שבת. ולכן כתיב אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות. הגם כי שבת הוא שלא לעשות. אבל א"י לתקן העשי' רק מי שיש לו כח למעלה מן העשי' ולכן בנ"י יכולין לעשות ולתקן העשי' מאחר שיש להם אחיזה בשבת שהוא למעלה מן העשי'. ויש בחי' מעשה דיבור ומחשבה. ובנ"י להם כח הדיבור. וז"ש אלה הדברים שבכח הדיבור הם שולטין על העשי' כנ"ל:

במדרש ואל מי תדמיוני כו' א"כ יאמר קדוש שאו מרום עיניכם כו' מי ברא אלה. בזכות מי עומדין. בזכות אלה שמות בנ"י. ואלה בזכות מי בזכות אלה החוקים כו'. כי הנה הקב"ה רם ונשא ואיך יוכל להיות כח אלקות במעשה גשמיות. אך הוא ע"י התורה ובני ישראל כמ"ש בראשית בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית. והתורה יש לה דביקות בהקדוש ברוך הוא ובני ישראל בהתורה וכל העולם בבני ישראל ועל ידם נמשך אלהות לכל מעשה בראשית. זה שכתוב ראו מי ברא אלה שידע איש ישראל כי כל העולם כולו תלוי בו. ואיתא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות. אם כן על ידי התורה והמצות מזדככין נפשות בני ישראל שיוכלו לקבל אלקות. ובזכות זה העולם עומד ויש להם דביקות בו ית' על ידי התורה ובני ישראל. ולזה זכו בני ישראל ביציאת מצרים כמ"ש {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טו#מא|במדבר טו מא]]}} אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים שיוכלו לקבל אלקות:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>