עריכת הדף "שפת אמת/פרשת ויצא/תרמח" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ח'''}}}}===

ב"ה

ויפגע במקום דרשו חז"ל שתיקן תפלת ערבית. ועמ"ש בפרשת חיי שרה מענין הג' תפלות שתקנו אבות כל אחד לפי מדתו. וכמו שהוא בכל יום כן הוא בסדר הדורות שאברהם אבינו הי' הראשון בחי' אהבה והוא רמז לביהמ"ק שבנה שלמה המע"ה. ובית שני לא הי' בהתגלות אהבה רק בבחי' היראה. ויעקב אע"ה הוא בחי' אמת שאין לה הפסק כמ"ש שם ותיקונו נמשך עד שיהי' בית האחרון. ויעקב קראו בית שהוא בנין קבוע יותר מהר ושדה. ובכל יום יש הארה מכל סדר הדורות. כי כך כל מעשה הבורא ית' נכלל בכל דבר מעין הכל. וב' התפלות שחרית ומנחה הם קבועים לתפלה והם עת רצון כמ"ש בזוה"ק בלק הלכו חשכים שבזמן התפלה מתגרש החושך וז"ש ונאספו וגללו האבן כמ"ש גולל חושך מפני אור שכשמתגלה התלהבות ונעשה עת רצון כשהצבור מתפללין. בורח הסט"א. אבל ת"ע אין לה קבע והתיקון צריך להיות בתוך התערובות ויעקב אבינו שהוא איש אמת יכול לבוא לעומק הטוב גם כשהוא מעורב. זהו ויפגע במקום פי' בפנימיות המקום והוא ענין קפיצת הארץ כמ"ש במ"א דאיתא אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום ושעה זו יוכל כל עובד ה' למצוא תמיד כשעוסק בתורה לשמה. ומצינו ביעקב שהי' לו קפיצת המקום והזמן כי בא השמש שלא בעונתו לכן כתיב ביעקב ויגל שגילה אמיתיות הבאר תוך ההסתר עצמו:

במדרש וידר יעקב נדר ח"א מסורסת הפרשה וחד אמר אם יתקיים בי התנאים כו'. ובודאי הכל אמת כי יעקב אבינו רצה שמצד עצמו יתקיימו בו התנאים ומוכן היה לזו התפלה גם מקודם שהבטיחו. והגם כי כבר הבטיח לו הקב"ה. הוא עשה את שלו. וזה עצמו ענין אין מאוחר בתורה. ונתקבל הנדר כאלו הי' נודר מקודם. ויובן עוד עפ"י מ"ש חז"ל נדר לאמר שיהיו נודרין בעת צרה. שהי' נדר ותפלה זו הכנה לדורות. ולכן הגם שנתקבל תפלתו כענין שנאמר טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים כו'. מ"מ גמר תפלתו בפועל כדי שיהי' נשאר לדורות להיות נודרין בעת צרה הגם כי הוא כבר יצא מן הצרה שכבר הבטיחו הקב"ה מ"מ נדר לאמר כו':

בפסוק וירא והנה באר כו'. לכאורה וירא מיותר מאחר שהי' באר כולם ראו. אכן ודאי הגם כי באר זו רומזת לכמה ענינים כדאיתא במד'. מ"מ אמת שהי' באר כפשוטו ג"כ. אכן יעקב אבינו ראה באר זו שכתובה בתורה. ובכח זה שנעשה ממנה פרשה בתורה. וזה ענין כל המעשים הכתובים בתורה הקדושה דכתיב גדולים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם. ובודאי נמצא בכל מעשה בראשית סודות התורה. אך הצדיקים שמתגלה להם אלה הסודות מוציאים מכח אל הפועל שנעשה מזה פרשיות בתורה. וז"ש חז"ל לתת שכר טוב לצדיקים שמקיימים העולם שנברא בעשרה מאמרות שמכירין כח הפועל בנפעל ומבררין האותיות שנברא בהם מעשה בראשית. ובאר רומז לברית מילה לכן אבן גדולה ע"פ הבאר שבכל מקום שיש פנימיות יש מכסה לעוור עיני הרשעים ובנ"י זכו לבריתו של אאע"ה וניתן להם מצות מילה להסיר הערלה ונתגלה להם חותם אות ברית קודש:

בפסוק כאשר ילדה רחל את יוסף כו' פרש"י לפי שבית יוסף להבה כו'. כבר כתבתי במ"א כי יוסף נקרא ע"ש ב' בחי' אסף את חרפתי ועל שם יוסף לי. וכמו כן השבת הוא ע"ש שביתה וע"ש השבתה דכל סט"א אתעברית. וכמו כן באות ברית יש הסרת הערלה והתגלות אור זרוע לצדיק. ולכן הי' לו ב' שבטים. מנשה ע"ש כי נשני. ואפרים ע"ש התוספות. והם בחי' זכור ושמור. והנה רבקה אמרה ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך. וכשנולד יוסף בחי' הזכרון. ממילא כשזה קם זה נופל. ונפל השכחה לעשו ולכן אמר שלחני כו':


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>