עריכת הדף "
שפת אמת/פרשת ויגש/תרמז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ז'''}}}}=== ב"ה במדרש '''אחד באחד יגשו כו'.''' כי יהודה ויוסף אינם אנשים פרטיים אבל כל אחד הוא כלל המאחד נפשות בני ישראל. ולכן בהתיחדם כאחד נעשה כל תיקון הצריך כמ"ש בזוה"ק ויגש אליו תקרובתא דעלמא בעלמא. וביאור ב' מיני האחדות עפ"י מ"ש בזוה"ק תרומה כגוונא דמתיחדין לעילא כו' קוב"ה לא יתיב על כורסיא עד דאתעבידת ברזא דאחד. דיש יחוד בשורש הנשמות למעלה וכמו כן בנפשות בנ"י למטה. ויוסף הוא אחד לעילא ויהודה לתתא. לכן איתא שיהי' משיח בן יוסף ובן דוד יהי' לבסוף. כי יהי' גאולה מקודם בשורש למעלה. ואח"כ יגאלו נפשות וגופות למטה. ובאמת ב' אלו האחדות שייך בכל איש ישראל והוא רמז תפילין של יד לשעבד כחות הגוף וזהו בחי' יהודה. ותש"ר בחי' הנשמה זהו כחו של יוסף. ולכן דרשו במדרש על יהודה דולה מים מבורות עמוקים ע"י חבל בחבל משיחה במשיחה. שאחדות שבעוה"ז צריך עצות ויגיעות רבות עד שיכולין לקשר הכל בשורש האחדות. ובאמת כל השבטים היו הכנה לדורות עבור בני ישראל שיוכלו לחבר הכל אל השורש ע"י אלה הי"ב עמודים שכל שבט הוא דרך וצינור מיוחד כמ"ש במ"א. וזהו ג"כ רמז הי"ב תפירות שבתפילין שנמצא בקדמונים שרומז אל י"ב שבטים. והיינו שהם חתרו דרכים לתפור ולחבר התחתונים לעליונים. וגם בירידת יעקב אבינו ע"ה למצרים היה ע"י השבטים כמ"ש וישאו בני ישראל את אביהם בעגלות כו'. וכ"כ וירא כו' העגלות כו' ותחי רוח יעקב כו'. וכמו כן מצינו במשכן שהביאו נשיאי בנ"י שש עגלות וי"ב שוורים. והכל ענין אחד. שהי"ב שבטים הם דרכים להמשיך הקדושה על ידיהם ממקום למקום. וכמו כן בירידתם למצרים היו המה דרכים שתתגלה הקדושה על ידיהם גם במצרי'. וזה היה נחמת יעקב אע"ה שראה שיגמר הדרך ע"י השבטים כמ"ש ויסע בארה שבע ודרשו חז"ל לקצוץ ארזים שנטע יאע"ה למשכן ע"ש. ומאחר שתלה הכתוב הכל ביציאת מצרים כמ"ש הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. א"כ ירידת מצרים היה הכל באופן זה שמכוון להיות אח"כ השראת השכינה על בנ"י. וכן מצאתי ברש"י במדרש וירא את העגלות שהם העגלות של המשכן ע"ש והכל אחד. וכל זה ניתקן ע"י האחדות והשלום שנעשה עתה כמ"ש ויגש אליו יהודה כו': במדרש '''כי הנה המלכים נועדו כו'.''' וזה נאמר על ביהמ"ק יפה נוף כו'. והענין כי בירושלים וביהמ"ק נעשה שלום בין השבטים כדכתיב ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל. כי בודאי יש לכל שבט ענין ודרך מיוחד. ומ"מ כשמתגלה להם דעת עליון מתבטלין כולם להיות אחד כדכ' עושה שלום במרומיו מלאך של מים ואש נעשין אחד לעשות רצון קונם. וכמו כן בשבטים עבדי ה' נעשין אחד לעשות רצון אביהם שבשמים. וזהו עצמו העדות שכל מחלוקתם לשם שמים. לכן כשעלו למקדש מתאחדין להיות אחד על ידי הדעת ועדות. וז"ש המלכים נועדו כו' כן תמהו. מה שלכאורה דעה של כל אחד זה סותר לזה. ושם ראו שכולם אחדות אחד. ולכל שבט היה שער מיוחד בביהמ"ק. ולכן בכה יוסף על חורבן ביהמ"ק שזה המקדש עשה שלום ביניהם. ובאמת כשמתגלה הדעת נעשה שלום ביניהם וז"ש בהתודע יוסף אל אחיו. רק שאין יכול להתגלות תמיד רק בביהמ"ק. ובשבת קודש הוא מעין זה ונקרא שלום כמ"ש יעקב ובניו ינוחו בו. ובו מתאחדין כל הדעות. ולכן בתפלת מנחת שבת חשיב י"ב מנוחות מנוחה וקדושה כו' אהבה נדבה כו' שלום כו'. והוא כלל כל הי"ב שבטים. שנעשין אחד. וכמו בא"י וביהמ"ק גוי אחד בארץ: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף