עריכת הדף "שפת אמת/פרשת וארא/תרמח" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרמ"ח'''}}}}===

במדרש כי מה האדם שיבא אחר המלך כו' אשר כבר עשוהו כו' ע"ש. כי הקב"ה וב"ש הראה למרע"ה כי הגלות במצרים לא הי' במקרה אבל התגלות שם הוי' ב"ה וב"ש תלוי' בזה. כי לאבות לא נודע בשמו הגדול. והטעם כי זה השם הוא הי' הוה ויהי'. ובנ"י שנבראו לברר שמו הגדול ית' בעולם. צריכין לעבור כל המקומות. כי הם עדים. כמ"ש אתם עדי. וצריכין להעיד כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ. כמ"ש אתה הראת לדעת כו'. ולכן אחר הגאולה כתיב וידעתם כי אני ה'. וכמו שזה השם כולל מה שהי' ועתיד להיות. כן צריכין בני ישראל לברר כל המקומות. והנה כל הבריאה עלתה לפניו במחשבה קודם שנברא העולם כמ"ש אתה יצרת עולמך מקדם. והוא הציור שהוא הפנימיות והתכלית מכל הבריאה. והוא מ"ש בראשית ברא ודרשו חז"ל בשביל התורה ובשביל ישראל שנק' ראשית. היינו הפנימיות והתכלית שהם כוללין כל הפרטים וכל הדורות. וז"ש אשר כבר עשוהו. כי כבר הוכן סדר לכל התהלוכות. וכל זה היו צריכין בנ"י להוציא מכח אל הפועל. כי הכל תלוי באדם. כדכ' נעשה אדם כו'. וירדו בדגת הים כו'. כמ"ש בזוה"ק שם. שבנ"י שנק' אדם כמ"ש אדם אתם. היו צריכין לירד עד עומק התהום ואח"כ לעלות עד השמים להיות עדות שלימה. והנה הקב"ה גילה זאת לבנ"י לידע כי התגלות שמו ית' תלוי בזה העבדות. וכשנודע זה צריכין לקבל הגלות בלב שמח. אבל רוב עבודה הקשה משכח עיקר המכוון כמ"ש ולא שמעו אל משה. ולכן אמר מרע"ה הן בנ"י ל"ש. ואיך ישמעני פרעה. כי ידע מרע"ה שזה מפתח של הגאולה שצריכין בנ"י מקודם לקבל דברים אלו לעשות עבודתן לשם שמים. וכ"כ ויצום אל בנ"י ואל פרעה שהקדים הכ' בנ"י שזה הי' התחלה ושורש של הגאולה כנ"ל. ואיתא כי זה א' מעשרה ק"ו שבתורה. שהוא לימוד לידע כי מקודם צריך להיות נגאלין בנפש לשמוע דבר ה' וזה מפתח של הגאולה:

בפסוק וארא כו' וגם הקמותי כו' לתת להם כו'. שמשה רבינו ע"ה שאל למה הרעותה והי' התשובה כי כן הוא סדר שסידר השי"ת כדאיתא בזוה"ק כי מקודם הי' צריך להיות א"י תחת הכנעני ואח"כ לצאת משם. וכמו כן היו בנ"י צריכין מקודם להיות משועבדין לפרעה. אח"כ להכניסם להיות עבדי ה'. וכדאיתא במד' מסעי אמר הקב"ה יכול הייתי לברוא לכם ארץ חדשה כו' רק כח מעשיו הגיד כו'. וכמו כן יכול הי' הקב"ה לבראות בנ"י להיות נקיים כמלאכי השרת. אבל התיקון בעוה"ז צריך להיות כברייתו של עולם מעיקרא חשוכא והדר נהורא. וכ"כ והארץ היתה תהו. אח"כ יהי אור. והכל עדות על הש"י. לכן נשלחו נשמות בנ"י שהגם שיתלבשו באלה הגופות עכ"ז יזכו לגאולה ולהעלות כל אלה המקומות. וכמו שנגאלו בנ"י ממצרים ונזדככו בכור הברזל להיות כסף צרוף כמו כן נזדכך ארץ ישראל להיות נחלת ה'. וכ' ארץ מגוריהם אשר גרו כי האבות הי' תשוקתם להוציא א"י מת"י הכנעני אבל הם היו קדושים מאוד ולא היו יכולין לירד במקומות אפילים כאלו ונתקן ע"י בנ"י. והנה באמת האבות הכינו כל אלה התיקונים. רק ע"י בנ"י נגמר הכל מכח אל הפועל. וכתיב באזנינו שמענו אבותינו ספרו כו' פועל פעלת בימיהם בימי קדם כו'. וכ' רש"י ז"ל שהתנבאו על לעתיד. כי הלא בני קרח היו בשעת הנסים הללו ע"ש בתהלים סי' מ"ד. אבל יתכן לפרש כפשוטו כי אבות הראשונים סיפרו להם מה שיעשה להם הקב"ה כל אלה הנסים. וכבר הכין הקב"ה הכל בימי האבות. וז"ש פועל פעלת כו'. וז"ש במד' אשר כבר עשוהו. ואל תתמה על זה שהרי החכמים מגידין מה שיעשה לנו הקב"ה בימות המשיח. מכ"ש שהאבות והשבטים גילו לבנ"י מה שיעשה הקב"ה להם בגאולת מצרים וכניסתם לא"י. וכמו שצריכין אנחנו לספר מה שעשה עמנו הקב"ה מאז. כן דורות הראשונים סיפרו על לעתיד. וכבר כתבנו במ"א כי משה רבינו ע"ה אמר למה הרעותה כי ראה שאותו הדור א"צ לסבול כל כך בעצמותם. אבל הי' הכנה לדורות שאח"כ. כדאיתא ד' לשונות של גאולה רמז לד' גאולות שלדורות. ולכן נאמר להם זו הפרשה הגם שלא שמעו כו'. רק שהי' דיבורים השייכים לדורות שאחריהם. והש"י השיבו כי מה שהוא רואה שבנ"י שבאותו הדור מוכנים לגאולה. גם זה אין מכחם רק בכח האבות. וכמו שהאבות הכינו להם. כך צריכין הם להכין על דורות שאחריהם. והכל בנין אחד שהכין הש"י סדר כל הדורות כמ"ש אשר כבר עשוהו:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>