עריכת הדף "חנוכת התורה/ב" (פסקה)

=={{גופן|4|וילנא|'''ב'''}}==
'''במדרש ''' רבה פרשת בא. שאל אבנימס הגרדי את רבותינו ארץ האיך נבראת תחילה. אמרו לו לך אצל יוסף הבנאי. הלך ומצאו וכו' אמר לו האיך נבראת הארץ תחלה. אמר לו נטל הקדוש ברוך הוא עפר מתחת כסא הכבוד וזרקו על המים ונעשית ארץ. וצרורות קטנות שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות עד כאן דברי המדרש. ויש לדקדק במדרש הזה הלא הגרדי לא שאל רק על הארץ האיך נבראת והוא השיב ללא שאלו במה שהשיב צרורות קטנות שהיו בעפר נעשו הרים וכו' הרים וגבעות מאן דכר שמי'. ועוד קשה למה אמר היאך נבראת הארץ תחילה מה דייק בתיבת תחילה והוא אך למותר ואין לו ענין להשאלה. וכדי להבין דברי חכמים וחידותם נקדים מאי דאיתא בגמרא במסכת עבודה זרה דבשביל התורה מתקיימים שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי וגו'. ואיתא גם כן במדרש ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי בששה בסיון היה כל הבריאה תלויה אם לא יקבלו את התורה יחזיר הקב"ה את העולם לתוהו ובוהו. לפי זה יובן דאבנימס הגרדי היה יודע שעל מנת כן ברא הקב"ה את השמים והארץ כדי שיקבלו ישראל את התורה. משום הכי שאל אותו שתי שאלות. א' היאך נבראת הארץ כפשוטו. ב' וגם תחילה ר"ל כיון דכל הבריאה היה על תנאי אם כן למה ברא אותם תחילה שמא לא יקבלו התורה ואז מוכרחין השמים והארץ לחזור לתהו. אם כן למה ברא אותם תחילה מהראוי היה שיקבלו התורה ואחר כך היה לו לברוא הארץ. וזה הוא שהשיב לו יוסף הבנאי שני תירוצים על שתי שאלותיו. דהנה איתא במסכת שבת דהקב"ה כפה עליהם ההר כגיגית ואמר להם אם תקבלו התורה מוטב ואם לאו פה תהא קבורתכם וכו'. אם כן זה הוא שהשיב לו מתחילה השיבו מהיכן נברא הארץ דלקח עפר מתחת כסא הכבוד וזרקו על פני המים. ודקשה לך למה ברא אותם מתחילה כנזכר לעיל תשובתו בצדו צרורות קטנות שהיה בהם נעשו הרים וגבעות. וכיון שכן יקבלו את התורה בעל כרחם דאם לאו יכפה עליהם ההרים כנזכר לעיל. והשתא מיושב כל הדקדוקים:
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:פרשת בא]]
</noinclude>