עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/יא" (פסקה)

== יא ==

'''ושקץ יהיו. ''' לרבות את עירובן {{תוספת|מ|ר"ל אם נתערב דג טמא בתוך דגים טהורים כולם אסורים, משום דבריה אפי' באלף לא בטל, ועיין באור דרשה זו בר"ש פ"י מ"ח דתרומות, ודין תערובת בריה ביו"ד סי' ק'.}}. (שם).

'''ושקץ יהיו לכם. ''' א"ר אבהו כל מקום שנאמר לא יאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, והרי שרצים דרחמנא אמר (פ' מ"א) שקץ הוא לא יאכל ותנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינים טמאים מותרין למוכרן לנכרים, שאני התם, דאמר קרא לכם – שלכם יהא, אי הכי אפילו לכתחלה נמי, אמר קרא יהיו בהווייתן יהיו {{תוספת|מא|מבואר מזה דכל השקלא וטריא הוא לענין איסור והיתר הנאה, ולא רק קנין ומכירה, ומה שתפס את המשנה ציידי חיות ועופות מותרים למוכרה, הוא משום דמשמע ליה דכיון דמותרים למוכרם ממילא מותרים בהנאה בכלל. ומבואר לפי"ז דמצוה מה"ת להתרחק מהנאת שרצים וממילא בכלל שאסור לסחור בהם, ויש להעיר למה לא כתבו הפוסקים מפורש דהיתר הנאת שרצים הוא רק בדיעבד היינו שהעדר ההנאה תגרום לו היזק, אבל לכתחלה אסורה בהנאה, וכמו שעולה מסוגיית הגמ', ולמה זה כתבו רק הפרט ממסחר ואין בכלל זה שארי הנאות, עיין ברמב"ם פ"ח הט"ו ממאכלות ויו"ד סי' קי"ז. –

גם קשה לפי המבואר במש"כ הרשב"א ח"א סי' ש"א וח"ג סי' רכ"ג טעם על איסור סחורה בשרצים שמא יבא לאכלו, וטעם זה קשה, דאפשר לפי"ז למעטי בדברים שאין חשש שמא יאכלם, וגם ל"ל כלל טעם זה, אחרי כי כפי המבואר ענין זה בכלל מצוה מה"ת להתרחק לכתחלה מהנאתם. וע"ע לקמן פ' ל"ה מש"כ בדברי הרשב"א.

אף לא נתבאר לי מה שהגיה הגר"א בירושלמי שביעית פ"ז ה"ח במש"ש על הפ' וטמאים יהיו לכם אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה, כל דבר שאסור מה"ת אסור לעשות בו סחורה, והגיה הגר"א ואחד איסור סחורה, ולכאורה טעם הגהתו פשוט, דא"א לגרוס ואחד איסור הנאה, משום דקיי"ל שרצים מותרים בהנאה, אבל לפי מש"כ הלא גם לפי הגמרא שלנו מבואר דלכתחלה מצוה מה"ת להתרחק מהנאתן, והיא היא כונת הירושלמי וצע"ג. –

וע' בת"י בסמוך פ' י"א שכתב וית נבלתהון תשקצון ומן הנייתהון תתרחקון, והנה בודאי אין הכונה שאסורין ממש בהנאה, שזה מפורש נגד הגמרא ותו"כ, אלא כונתו כמש"כ דלכתחלה מצוה להתרחק מהנאתן. וע"ע מש"כ לקמן פסוק ל"ה לענין סחורה בדברים האסורים.}}. (פסחים כ"ג א').

'''מבשרם. ''' מבשרם ולא מן העצמות ולא מן הסנפרנין {{תוספת|מב|עיין מש"כ לעיל בפ' ח' בענין זה וצרף לכאן.}}. (תו"כ).

'''מבשרם לא תאכלו. ''' ת"ר, ממשמע שנאמר אכול את שיש לו, שומע אני אל תאכל את שאין לו, ולמה שנאן – לעבור עליו בעשה ולא תעשה {{תוספת|מג|עיין מש"כ לעיל פ' ד' בדרשה אך את זה לא תאכלו וצרף לכאן.}}. (חולין ס"ו ב').

'''ואת נבלתם תשקצו. ''' לרבות את הדרנים שבבהמה {{תוספת|מד|הם התולעים הנמצאים בין עור לבשר בבהמה. ויתכן בטעם הריבוי הזה, משום דכיון דבדגים איירי דלא שייך בהו שחיטה, ממילא לא שייך בהו כפל המלות מבשרם ואת נבלתם, דרק בבהמה ששייך בה שחיטה שייך בה גם נבילה, אבל לא בדגים, וא"כ למה נאמר בהו מבשרם ואת נבלתם, וא"כ בהכרח צ"ל דקאי גם על תולעים שבדגים טמאים, ולפי"ז ממילא מתרבו גם תולעים שבבהמה, וכדמפרש בגמרא כיון דלא מהני להו שחיטה באיסורייהו קיימי. ובתו"כ הובא כאן דרשה לרבות את היבחושין שסננם, ולפנינו יובא זה לקמן בפ' מ"א.}}. (שם ס"ז ב').