עריכת הדף "
שער אפרים/ביאורים לטור חושן משפט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==קנט== כתב הטור בסי' קנ"ג סעיף ח' והרמב"ם כתב אפי' אם אין בו טפח אם לא מיחה כו' וכתב הב"ח דלפי הטעם כיון דראה ולא עיכב עליו מסתמא מחל לו ואין חילוק בין טפח לפחות טפח כו' ע"ש וקשה דע"כ לא אמרינן אלא בדבר שמקפידין עליו אבל בפחות מטפח דאין מקפידין כפי רשב"ם בגמ' וכדאיתא לקמן גבי סולם למה יהא חזקה משום שלא מיחה דהא אין מקפידין ואם תרצה לומר דס"ל להרמב"ם דהוי דבר שמקפידין א"כ איך כתב הב"ח דזה כתב הרמב"ם לפי הטעם כיון דראה ולא עיכב מחל לו אפי' אם יסביר הרמב"ם דאין חזקה אלא בג' שנים נמי יכול לסבור דיש לו חזקה אחר ג"ש כיון דמקפידין והחילוק ביניהם נמי בבנין הוא: אמנם נלע"ד דאין זה תלוי בטעם חזקה לאלתר ומחילה אלא הרמב"ם מדין הגמ' דקאמר רב הונא דס"ל כוותי' דבעל החצר יכול למחות בבעל הגג אפי' בפחות מטפח משום זימנין דבעית והוי היזק ראיה הוי כמו זיז טפח דמודה רב יהודה נמי דהוי חזקה כמ"ש הרא"ש ה"ה פחות מטפח לרב הונא דזה תלוי בזה כיון שיכול למחות ולא מיחה ממילא הוי חזקה כמ"ש הרא"ש (ה"ה פחות מטפח לרב הונא דזה תלוי בזה כיון שיכול למחות ולא מיחה ממילא הוי חזקה) ואין חילוק ביניהם אלא בבנין כמ"ש הטור בשמו וע"ש בתוס' ועיין בסמ"ע מ"ש לפרש דברי הרמב"ם הנז' ונראה להוכיח דגם רשב"ם ס"ל כוותיה דהא הוא פי' נמי יש לו חזקה ואין בעל החצר רשאי לבנות להסיר תשמישו (וכן פירשב"ם כל הפרק) פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחו' בעל הגג לבעל החצר לבנות לבטל תשמישו כשיצטרך ע"ש ומדלא פירש אין לו חזקה שאם ירצה לחתוך הזיז משום היזק ראיה דזימנין דבעית כדאיתא בגמ' מוכח דס"ל דלזה יש לו חזקה כיון דלא מיחה תוך ג' אבל לענין לבנות קאמר דאין לו חזקה גם בהרא"ש ורי"ף לא מצאתי שום רמז דיחלוקו בזה על הרמב"ם דאפשר דגם אינהו ס"ל מדיכול בעל החצר למחות ולא מיחה הוי חזקה לאחר ג' שנים שאינו יכול לחתוך הזיז משום היזק ראיה ויש לתמוה על הטור מ"ש בס"ה לפיכך בין תוך ג' בין לאחר ג' יכול למונעו כל שעה שירצה וצריך להסירו כו' מוכח דאחר ג' מוכרח לחתוך הזיז כשירצה אפי' לא ירצה לבנות וכן מוכח לקמן ס"ח מדכתב והרמב"ם כתב כו' בלשון פלוגתא וכן הובאו דבריו בש"ע בהג"ה א"כ מנ"ל להטור דלמא גם הרי"ף והרא"ש מודו וכמ"ש ואפשר דס"ל להטור דאף דאמר רב יהודה דבעל החצר יכול למחות משום זימנין דבעית ואיכא היזק ראיה מ"מ אם לא מיחה לא הוי חזקה בשביל זה דהא יכול למימר איפכא הא דלא מחיתי משום שראיתי כל ג' שנים נשתמשת באהדורי אפי ולא איכפת לי ועכשיו אין אני רוצה דהא כל מקום שיש למערער טענה על שלא מיחה אין לשכנגדו חזקה כדאיתא לעיל סי' קמ"ו. ואחר כותבי זאת ראיתי מ"ש הרא"ש סוף פ' חזקת גבי חלון צורי וז"ל ראיתי ראיתי קצת מפרשים כל הני דאמר אין חזקה כו' אין יכול לכופו לסתום כו' ולא מסתבר כו' ומביא הטור וב"י לקמן סי' קנ"ד סי"ז ע"ש ונדמה דמשם למדו הטור ודוק ועיין בב"י סי' קנ"ד מ"ש שהריב"ש בתשו' סי' תצ"ו כתב וז"ל וכבר הוכחתי בתשובה ביטול סברת הרא"ש כו' ע"ש: '''ג"ז שם בסעיף י"א''' כתב הר' ישעיה דכל זה לא מיירי אלא בחצר חבירו כו' שהרי מחלונו רואה בו ומה יעשה לו היזק כו' ע"כ הנה מוכח מזה דאין שייך היזק ראיה בזיז שלפני החלון כו' הא לא שייך ביה היזק ראיה וא"כ איך קאמר הגמ' משום רב הונא דיכול למחות הלא בלא"ה רואה מחלונו ויש לישב דהר' ישעיה מיירי מחצר השותפים דיכול לפתוח כמה חלונות שירצה ועפ"י מ"ש לקמן סי' קנ"ד ס"ה בטור וב"י דהיינו שנתן לו רשות אז יש לו חזקה וא"כ אפי' איכא היזק ראיה טפי ע"י הזיז נמי שרי דהא יכול לפתוח אפי' חלון לכתחלה ואפשר דמיירי דאיכא היזק ראיה טפי ע"י הזיז והא דקאמר הר"י אם רצה להוציא זיז לפני חלונו משום הא דקאמר בתר הכי וגם לבנות נגדו כו' ומ"ש שהרי מחלונו רואה בו ומה יעשה לו היזק פירושו דהא אם ירצה לפתוח חלון הרשות בידו ויכול לראות בו וא"כ אינו עושה לו היזק ע"י הזיז דלא יהא חלון כך אנו יכולין ליישב דבריו וכל זה דוחק בעיני ודוק: '''ג"ז שם בסעיף כ' ''' כתב הב"ח ויש להקשות לפי' רשב"ם כו' וצ"ל כו' וזו היא דעת הרשב"ם כו' ולכאורה דבריו צ"ע דהא רשב"ם לא מיירי אלא כשלא מיחה דאין לזה חזקה ובאמת אם ירצה למחות מיד הרשות בידו כמו גבי זיז ויש לישב בדוחק וע"ל מ"ש ס"ח להוכיח כרשב"ם ודו"ק: '''ג"ז שם בסעיף כ"ב''' כתב הב"י סוף הסעיף וז"ל ובסוף סי' זה כתב רבינו בשם רבינו יונה שאם לא נתן תקרה אינו יכול לנעוץ במקומות אחרים כו' ונראה מדבריו כו' היכא שנתן עליהם תקרה ומעזיבה כו' עכ"ל ע"ש ולענד"ן פשוט דלרבינו יונה בגמ' מיירי נמי בלא נתינת תקרה כפשטא דגמ' ולא קאמר הר"י בלא נתינת תקרה אין לו חזקה אלא שאינו רשאי לנעוץ במקומות אחרים או להרחיב אותו חור דהוי כמו נעיצה במקום אחר ושאין לו באבנים אבל להכביד על הבנין רשאי וז"ש הגמ' אחזיק להורדי שהם קלים אחזיק לכשורי שהם כבדים כפירשב"ם וכך דייק לישנא דהר"י לקמן דלא מיירי מהכבדת הכשורי משום דלזה א"צ תקרה ומעזיב' ודו"ק ואין להקשות אם יעשה כשורי העבים ע"כ יצטרך להרחיב ז"א קושיא כלל דלא מיירי מעבים אלא מכובד דאם היה מתחלה קלים יכול להניח אח"כ כבדים אפי' של ברזל או אפי' עבים רק באופן שלא ירחיב דהיינו ישפיץ ויחתוך ויקצר קצהו עד שיכנס בחור הראשון או מיירי שחור הראשון היה מתחלה בריוח שיכול להכניס עתה הכבדים והעבים והוא פשוט בעיני:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף