עריכת הדף "שיחת משתמש:תורה לשמה" (פסקה)

== הגהותי באדרת אליהו ==

מר שליט"א שאלני והביאני לחזור בי מהגהתי שאכן היתה '''מסברא''' באדרת אליהו שבע(ה) ושלש(ה). העזתי להגיה כי בד"כ אלו טעויות הנובעות מכך שבכתיבה המקורית היה כתוב '''ז'''' תיבות ופתחו בר"ת באופן לא מדוקדק [עד כדי שלהוותנו מצאנו בספרי רבנו הרמח"ל (שודאי היה בקיא בדקדוק לשון הקודש) שיבושים שאין טועים בהם אפילו מה שאינו מדקדק בלשונו, כדוגמת 'שנים עשרה'...]

בייחוד שבדקתי זה עתה באדרת אליהו שיצא לאור מחודש ומוגה ומוער ע"י מוהר"ק, אשר נראה שעשו עבודה עצומה ונפלאה [ובאמת מכאן קריאה אולי יסכימו להגיה הדפים שבכאן ע"פ הנוסח שבידם. מעלת הספרים עצמם תמיד תישמר, מה גם שהם מלאים הערות מחכימות, וגם ערוכים וסדורים בטוב טעם ודעת].

עם זאת השארתי ההגהות האחרות בחלוקת הפסקאות, שלכאורה נראה דהיא טעות ברורה:

1. 'והנה בפסוק הראשון' וכולי - הוא ודאי התחלת ענין חדש, וחוזר על כל הפסוק.

2. 'ורז"ל אמרו מדת יום ומדת לילה' - במוהר"ק הניחוהו בתור המשפט האחרון של הפיסקא הקודמת, ואח"כ התחילו ד"ה '''יום''' יש לו שני פנים בהבנתו כו'. איני יודע אם חילוק הפסקאות מקורו בכת"י או מסברא, אבל על פניו נראה שיש שם ערבוב, כי הכניסו בין הדברים מה שנמצא בלקוטי אד"א מכת"י. והיה נראה לי שמשפט זה מתאים יותר להבינו כפתיחה למה שהולך ומבאר להלן, וצ"ע. 


עוד זאת שלישיה. '''הפירוש ע"ד הרמז''' הוא מהלך שלם רציף, ולכאורה אין מקומו בסוף כל פסוק בפנ"ע אלא כחטיבה נפרדת ועומדת לעצמה [בסוף הענין].

כמו כן ראוי לבטל רווחים מיותרים הנמצאים בעיקר בדיבורי המתחיל, לפני הנקודה.
:{{א|אלעי|יישר}} כח על תגובתך המנומקת. אני סבור שבמידה ואכן בדפוסים ישנים או כת"י מופיע ז' וג' שיש לפותחם כראוי, במקרים אחרים מעניין מה דעת {{א|מערכת}}, ושאר החברים בדבר. טעויות מוכחות, אכן ראוי לתקן, ורצוי לפרט בדף השיחה על כך, כדי שהמעיינים הבאים יבינו מה היה התיקון [כמובן שבשינויים מוכרחים ומזעריים, אין צורך בזה, אלא רק בשינוי משמעותי יותר]. יישר כחך [[משתמש:תורה לשמה|תורה לשמה]] ([[שיחת משתמש:תורה לשמה|שיחה]]) 13:56, 30 באפריל 2023 (IDT)