עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/יא" (פסקה)

==ט==

ט) הרא"ש והרשב"א כשחולקים כתב הרב ויקרא אברהם נר"ו דף קי"ט אות ד"ן דהלכה כהרא"ש והאריך בזה ותקשה על הרמ"א דבא"ח סתפ"ז סי"א כתב ונהגו כהרשב"א משמע דאי לאו המנהג היה לנו לפסוק כהרא"ש ואילו בח"מ סי' ק"מ פסק כהרשב"א בחזקות בהכ"ן דאפי' בלי כסף ובלי מחיר מחזקים בהם כל שישב שם ג' שנים משא"כ להרא"ש כלל ה' דוקא בטענה דמכרת או נתת לי וכמ"ש הרדב"ז ח"ב סי' תרכ"ח על דבריו ואולי מחמת שהטור שם פסק כן לכן פסק הרמ"א כהרשב"א אך העיקרא י"ל אלמלי פליגי הרשב"א והרא"ש בזה לא היה הטור מניח דעת אביו ופוסק כהרשב"א ואיה"ש אשוב אראה בענין זה עכ"ד והעתקתי לשונו לפי שאין הס' מצוי ובעניותי לא הבנתי כונתו דמ"ש בשם הרמ"א בא"ח סי' תפ"ז לא ידעתי איזה ט"ס יש כי שם לא ראיתי שכ"כ. ומ"ש דבח"מ סי' ק"מ פסק כהרשב"א והוליד מחלוקת בין הרשב"א והרא"ש דלהרשב"א מהני חזקה בלא טענה דמכירה או מתנה הנה מתשובות הרשב"א שהעתיק מרן הב"י שם במחודשין נראה דמיירו בבא בטענה דמכירה או חוב ועליהם היתה תשו' הרשב"א ומשמע דבלא טענה לא מהני וכ"כ מרן החבי"ב שם אות ה' בשם רש"ל ומ"ש דהטור פסק כהרשב"א הנה הרואה דברי הריב"ה שם יראה דלא הזכיר בענין מקומות בהכ"ן את הרשב"א כלל רק הביא בסי"ו תשו' הראש דאף אם לא הלך לפרקים לבהכ"ן מהני החזקה ושוים הם בזה הרשב"א והרא"ש עי"ש בכנה"ג הגב"י אות כ"ג וזהו הדין שפסק הרמ"א שם ס"ח בשם הטור כיעי"ש ולא ראיתי שום הוכחה בדבריו דמיירי בלא טענה ונראה לקוע"ד דמסתמא היינו בבא בטענה דחזקה שאין עמה טענה אינה חזקה ואם היה הדין במקומות בהכ"ן דמהני חזקה בלא טענה היה לו לפרש ומסתמא היינו בכל החזקות ולמה שציין לדברי הרמ"א א"ח סי' תפ"ז סבור הייתי לומר דאולי הוא סי' תפ"ז סי"א דשם הביא מרן מחלוקת ודעת הרשב"א להחמיר כהיש מי שאומר כמ"ש בב"י וסיים הרמ"א דהכי נהגו עי"ש אלא דלא הונח לי דא"כ מאי משני לההיא דח"מ סי' ק"מ דמשום דהריב"ה סובר כהרשב"א פסק כמותו הלא גם בההיא דסי' תס"ז איכא קצת גדולים שהביא הרא"ש שאוסרים ובכל זאת לא פסק כהרשב"א אלא שכך נהגו כמו שדקדק הוא נר"ו ומה גם דבד"מ כתב בשם מוהרי"ל לאסור ושכן נוהגים עי"ש. ולעד"ן דכונת הרמ"א לאשמועינן דכן המנהג וכלומר דמלבד מה שהוא מן הדין אף גם מצד המנהג הוא כן ומעין זה עיין למרן חיד"א בברכ"י א"ח סי' רע"ג אות ח'. ובעיקר כללין עיין להגאון בית מאיר בחיו"ד הנד"מ בהשמטה השייכה לסי' של"ד שכתב ולו יהי המשיב הרשב"א מאחר שהרא"ש חלק עליו בפניו הלכתא כבתראי וכו' ע"כ ועיין בש"ע א"ח סי' ר"ב ס"י וסי"א: