עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כ" (פסקה)

==י==

יו"ד) ונלע"ד דמילתא דמספקא להר"ן בחידושי' פשיט' לי' לרבינו להרמב"ם שכ' פ"ב מה' מילה ה"י עושי' כצ"מ בשבת מלין ופורעי' ומוצי' וחוזר על ציצין המעכבי' אעפ"י שפירש ועל ציצין שאי"מ כ"ז שלא פירש ונותן עלי' איספלני' ומדקתני לה רבינו הרמב"ם בתר ומוצצין דינא דציצין המעכבין ושא"מ חוזר כ"ז שלא פירש ולאח"ז קתני ונותן עלי' איספלני' ברור דס"ל דמציצה מצרכי מילה דמצו' היא וכ"ז שעוסק במציצ' מקרי עדיין לא פירש וחוזר על ציצין שא"מ וכדיליף לה בגמ' מריבוי' דעושי' כל צרכי מילה וכשעוסק בצרכי רפואה קתני אח"ז ונותן עלי' איספלני' דאז הו"ל פירש ואינו חוזר {{ממ|ועיי' יד מלאכי כללי הרמב"ם אות ג' דיש לדקדק ולפלפל בדבריו כאשר תוכל לדקדק בגמר' עצמ' עי"ש ובס' שארית יהוד' בשו"ת לאו"ח סי' יו"ד בשם אדמוה"ז בדע' הרמב"ם מסידור לשונו עי"ש}} ובס' הכל בו ג"כ כ' בסי' ע"ג עושין כצ"מ בשבת כגון להיות מוצץ ופורע ולחזור על ציצין המעכבי' אעפ"י שפירש ועל ציצין שא"מ אם לא פירשו נותני' עלי' איספלני' עי"ש ומוכח שיט' הכ"ב ג"כ דכל שעוסק במציצ' הו"ל לא פירש וידוע דהכ"ב הולך תמיד בשיט' הרמב"ם כדכ' בס' אלי' רבא סי' שט"ז סק"ו עי"ש ובתשו' יהוד' יעל' שם סי' רנ"ח הביא ד' הכ"ב בקצר' וכ' משמע נמי דמגוף מצו' מילה היא המציצ' ולא ביאר דבריו ועוד הביא שם שיט' הלבוש סי' רס"ו ס"ב שכ' ואפי' בזמנ' אינה דוחה אלא המצו' מילה עצמ' ופריע' ומציצה שכולם מעיקר המילה הם {{ממ|כמש"ל}} ושם סע"י כ' הלבוש לא התירה התורה בשבת אלא מילה דכתי' וביום הח' ימול דהיינו מילה פריעה מציצה עי"ש והביא עוד מס' התניא סי' צ"ו משמע שאחר המילה מברך להכניסו {{ממ|וכן הוא בס' שבולי הלקט הובא בקו' זכ"מ}} וע"כ משום דמציצ' מצרכי מצו' דמיל' היא עש"ה: