עריכת הדף "עבודת המלך/עבודה זרה/ו" (פסקה)

== ט ==

'''הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה וכו' הרי זה לוקה.''' ובה"י כתב רבנו אסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש וכו' הרחקה יתירה היא שנא' כל עץ, והנה רבותינו ז"ל נתלבטו בדברי רבנו הרבה מאד עי' כ"מ כאן ובפ"א מהל' בית הבחירה ובמרכבת המשנה ובסדר משנה ובמשנת חכמים, ותמהו למה השמיט רבנו דבונה בית ג"כ עובר בלא תעשה כמו שמבואר בספרי שם מנין לנוטע אילן ובונה בית בהר הבית שהוא בל"ת, גם למה כתב רבנו באכסדראות דאסור לעשות של עץ וכו' והרחקה יתירה הוא ומשמע דהוא רק מדרבנן, גם למה כתב רבנו רק בעזרה והרי בספרי איתא להדיא בהר הבית, והאריכו בזה לומר דר' אליעזר בן יעקב שם פליג את"ק בתרתי וס"ל לראב"י דדוקא נטיעת עץ אסור ולא בנין וגם דרק בעזרה אסור ולא בהר הבית, ופסק רבנו כראב"י נגד הת"ק דמשנתו קב ונקי.

''' ובאמת ''' בספרי בנוסחא הישנה איתא ר' אלעזר ולא ר' אליעזר בן יעקב (במדרש תנאים עמ' 89 הגירסא ראב"י) ובגמ' דילן בתמיד כ"ח ב' איתא ראב"י וגם בזה אין הנוסחאות שוות, עי' ביראים סי' ס"ו ובחדש סי' שע"ו שגרסתו היתה בגמ' ר"א ולא ראב"י וכבר מצאנו לרבנו גרשום מאור הגולה ז"ל שג"כ היתה גרסתו בגמ' ר"א ולא ראב"י ולפי"ז בודאי דברי רבותינו דחוקים מאד, אבל באמת בנוסחא הישנה בספרי איתא מנין לנוטע אילן בדברי ת"ק ולא נזכר שם בונה בית כלל, וכן הוא להדיא ג"כ במכלתא הובאה במדרש תנאים עמ' 89 ומדויק בזה מה דמקשה בגמ' דתמיד ממשנתו של ראב"י או של ר"א ולא מת"ק שעל יסוד זה בנו המחברים ז"ל דבריהם להוכיח דהלכה כראב"י מדהביאו בתמיד להקשות ממנו ולא מת"ק, וליתא לפי"ז דמת"ק לא היה יכול להקשות שהרי לא הזכיר בנין כלל וראב"י או ר"א אינו חולק על ת"ק כלל אלא דמוסיף איסור גם באכסדרה, וכן איתא להדיא גם בפסקתא זוטרתא שופטים אצל מזבח ה' מכאן אמרו אין נוטעין אילן בהר הבית, וגרסא זו מוכרחת דאם נימא דת"ק ס"ל דגם בנין אסור בלא תעשה בכל הר הבית וכמ"ש רבותינו ז"ל א"כ מה יאמרו להא דתנן במדות פ"ב לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים והעתיקו רבנו בפ"ה מהל' בית הבחירה והוא היה של עץ כמ"ש כל הראשונים ז"ל והרי כל עץ אסור בהר הבית בלא תעשה (ועי' מ"ש הראב"ד ז"ל בפ"א דתמיד חילוק אם היה לצל אם לא ואכמ"ל בזה) ועל כרחך דת"ק לא אסר בנין כלל וראב"י האוסר הוא דוקא בעזרה והוא רק מדרבנן.

''' אלא ''' דצ"ע למה כתב רבנו בנטיעת עץ רק בעזרה ולא הזכיר הר הבית והוא מבואר להדיא בספרי, ועי' בהשגות הראב"ד ז"ל בפ"א מהל' בית הבחירה דעתו שם דאסור רק בעזרת ישראל לפנים משער ניקנור ואפילו בעזרת נשים מותר (עי' במל"מ שם הגהתו והוא מוכרח) ועל כרחך צ"ל דכיון דכתיב אצל מזבח ה' ודאי רק בעזרה הוא דאסור ועי' בזבחים ס' דפריך בשירי מנחה דכתיב יאכלוה מצות אצל המזבח, דלמה נקיט אצל המזבח והרי נאכלת בכל העזרה ומשני ע"ז ומבואר דכל העזרה נקראת עכ"פ אצל המזבח אבל הר הבית האיך זה נכלל בלא תעשה דאצל מזבח ה' ועי' בחינוך מצוה תצ"ב כתב להדיא אף הנוטע בכל העזרה לוקה שכל העזרה נקראת אצל המזבח עי"ש ועי' מנחת חינוך שם, ועל כרחך כוונת הספרי בלשון מנין לנוטע אילן בהר הבית הוא ע"פ מאי דקי"ל דיכולין בי"ד להוסיף על העזרות כמבואר במשנה ריש סנהדרין ובשבועות י"ד וט"ז, והנה רבנו כתב בפ"ו מהל' בית הבחירה ה"י דבי"ד שרצו להוסיף על ירושלים או להוסיף על העזרה מוסיפין ויש להם למשוך העזרה עד המקום שירצו, מהר הבית ולמשוך חומת ירושלים עד מקום שירצו, הרי מבואר בדברי רבנו דכל הר הבית הוא מקום שיוכל להיות עזרה אבל לא יותר והדברים יבוארו במקומם אי"ה, וזה אמרם לא תעשה לנוטע אילן בהר הבית, ר"ל דכל הר הבית נכלל בגדר ל"ת זו דלא תטע לך כל עץ אבל בתנאי אם יהיה אצל מזבח ה' דהיינו עזרה וזהו דעת רבנו והראב"ד ז"ל ואין מקום לכל הדחוקים עוד.