עריכת הדף "משך חכמה/ויקרא/ה" (פסקה)

== יא ==

'''עשירית ''' האיפה. מאכל לאיש אחד ביום אחד ראב"ע. וזהו כמו דאמרו בעירובין דף פ"ג האוכל במדה הזו ה"ז בריא ומבורך. ויעוין נו"ב מהד"ק סימן ל"ח. ולפ"ז יתכן הא דצותה התורה בלחם הפנים להביא כ"ד עשרונים משום דפר צבור קרב בכ"ד כהנים כמבואר סוף פ"ב דיומא ויהיה לכל כהן מאכל ליום אחד, כי קדשי קדשים נאכלין ליום ולילה, וע"כ דהיה בכל משמורה כ"ד כהנים בשביל הקרבת פר אם יארע להם ודו"ק.

'''ובתו"כ ''' רי"א חביבה מצוה בשעתה כו' ואין ממתינין לו עד שיעשיר כו' ר' אליעזר אומר חביבה מצוה בשעתה כו' שמיד בערכין הוא מביא סלע כו'. הנה ר"י לא רצה להביא ראיה מערכין, דסבר בערכין נ"ז דאם נדר כשהוא עני והעשיר נותן ערך עשיר, א"כ חשה התורה שמא יעשיר ויעני טרם נתינת הערך ושוב לא יוכל לקיים נדרו ודו"ק.

'''אל ''' תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד. בנו"ב מהד"ק מביא בשם ספרים שהשב על חטא שעשה פעמים רבים אינו צריך תשובת המשקל רק על ג' פעמים הראשונים יעו"ש. ורמב"ם בפירוש המשנה בנזיר גבי אל תשתה אל תשתה כתב דבידי שמים חייב על כל שתייה יעו"ש. והענין דעבר עבירה ושנה בה נעשית לו היתר שהרצון וההרגל מטעה אותו עד, שחושב שהוא מותר בלא מרד ובלא כונה והוי כמפעל בלא מכוון וגם זה צריך כפרה, אך לא חמורה כעל מרד. ולכן מצאנו שבטומאת מקדש וקדשיו, שהכונה טובה, שנתכון לדבר מצוה לאכול קדש או לכנס למקדש ורק מעשה לחוד יש בחיוב כרת, חלוק בין דל לעשיר ובין דלי דלות, ונמצא שעל הפעמים שעבר אחר שחטא שלשה פעמים בזה החטא יש חילוק בין עשיר לעני, וזה שאמר אל תזכר לנו עונות ראשונים, שכיון שאינו מזכיר הפעמים הראשונים שוב על העבירות שחטא אח"כ בהם יש חילוק בין עשיר לעני ומהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאוד ודו"ק.