עריכת הדף "מלאכת שלמה/כלאים/ד" (פסקה)

==ט==
'''הנוטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה כו'.''' הרש"ש ז"ל גריס שש עשרה אמה על שש עשרה אמה וגם בסיפא דקתני ר"מ ור"ש אומרים אף הנוטע את כרמו שמנה אמות על שמנה אמות מותר. ופי' כי היכי דמרוחקין השורות שש עשרה מצפון לדרום כך מרוחקין ממזרח למערב ועד ט"ז אמה מצטרפין להיות כרם ולא ט"ז בכלל והיינו כתנא דלעיל דבשלש שורות דאית ליה תבנית כרם כשאר כרמים שיעורה שש עשרה וכי תנינן שמנה אמות {{תוספת|*|'''הגה"ה.''' פי' מפ' ג"כ שמנה אמות דר"מ ור"ש דסיפא דמתני':}} היינו בשתי שורות כדלעי' ומש"ה תני הכא כרמו והרא"ש ז"ל כתב דתנא דלעי' כר"ש וכי ניים ושכיב אמרה: אמר ר' יהודה. קא מפ' ר' יהודה דהיינו בהיפך שער. בצלמון שם מקום ובס' שופטים כתוב הר צלמון גבי אבימלך. והיה הופך שער שתי שורות. שער היינו הענפים הנוטים והפכן לצד אחד כגון שאורך השורות מן המזרח למערב וסדורות זו כנגד זו מצפון לדרום והפך זמורות של שורה דרומית לצד צפון ושל צפונית לצד דרום נמצא אויר שבין שתי השורות מלא ושחוצה להם ריקם וכן עשה לכל הכרם ט"ז מלא ט"ז ריקם. וזרע את הניר. החרישה הריקנית דהוי ט"ז ריקנית אבל אם לא היה מהפך נמצא שכל שורה תופסין זמורותיה מאויר השש עשרה ואמרי' לקמן פ' איזהו עריס דתחת נוף הגפן אוסר להביא זרע לשם. הופך את השער למקום הזרע. שזרע בו אשתקד. וזורע את הבור. שהיה בור אשתקד מחרישה וזריעה. והתירוהו. משום דהיפך אבל אם לא היפך דבציר ליה אויר שש עשרה אסור דהוי כרם כדרב נחמן כך פי' רבינו שמואל המשנה הזאת בפרק הספינה {{תוספת|*|'''הגה"ה.''' וגם כתב שם א"ר יהודה סייעתא לת"ק ע"כ:}}. ובעל הערוך ג"כ דעתו כדעת רשב"ם ז"ל בערך סער אבל ר"ש ז"ל פי' דלאו משום איסור עשה כן דלעולם אפי' לא היפך היה יכול לזרוע כל שנה ושנה בין השורות רק שירחיק ששה טפחים מכל שורה ושורה אלא שהיה דרכן להניח השדה שורה אחת בורה שמתוך כך טוענת פירות יותר עכ"ל ז"ל. וכתב הח' ה"ר יהוסף ז"ל. א"ר יהודה וכו'. נראה דר"י בא לחלוק על ת"ק שאמר מותר לכתחלה להביא זרע לשם ובא ר"י למימר שאסור הוא לזרוע אלא שכך היה המעשה שהתירו חכמים את הזרע אבל לא אמרו שמותר לזרוע. ור"מ ור"ש באו לומר שאפי' שמנה אמות מותר אפי' לזרוע כנ"ל ואם לא תאמר כן א"כ קשה מה בא ר"י לומר הרי אין חולק ע"ז שט"ז אמות מותר ע"כ:

'''ר"מ ור"ש אומרים כו'.''' פי' הרמב"ם ז"ל דס"ל לר"מ ור"ש שאם יהפך הענפים אפי' אם אין בין שורה לשורה על ענין זה לבד משמנה אמות מותר על זו הדרך ע"כ. וכתב הר"ש ז"ל דמסקנת הירושלמי דאפילו לכתחלה מותר לזרוע ולא תימא הזרע מותר אבל אסור לזרוע. ונלע"ד דשדה ניר נקראת שדה החרושה כלומר שכבר עבר עליה עול הפרות. עול מתרגמינן ניר. עולו ניריה:
{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}