עריכת הדף "מזרחי/שמות/יח" (פסקה)

== יא ==

'''מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר. ''' אינו רוצה לומר שעכשיו מכירו יותר ממה שהיו מכירו לשעב' שהרי אינו מובן מן המקרא הזה אלא שעכשיו מכירו בלבד אלא הכי פירושה דמדקאמר עתה ידעתי כי גדול יי' מכל האלהי' מכלל שכבר היה מכיר את זה השם לשעבר דאס"ד שלא היה מכירו מתחל' הל"ל עתה ידעתי את יי' וכי הוא גדול מכל האלהים אלא עכ"ל מכירו היה לשעבר אבל לא היה מכיר גודל פעולותיו על פעולות כל האלוהו' רק עכשיו אחר כל המעשי' הללו וכאילו אמר מכירו הייתי לשעבר ועכשיו בעניין היתרות אבל במכילתא לא דרשו זה שאמרו מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר אלא בקרא דבדבר אשר זדו עליהם וכונתם לומר שמזה הפועל שנפרע מהם המקום כפי מחשבתם שחשבו לאבד את ישראל הכיר יתרותו יתברך על כל האלוהות ואם כן מה שכתב רש"י המדרש הזה בקרא דעתה ידעתי הוא מפני שזה המקרא מורה על מאמר יתרו זה ומה שכתב אותו המכילתא בקרא דבדבר אשר זדו עליהם הוא מפני שזה המקרא מורה על הבנת יתרותו ית' על כל האלוהות: 

'''מלמד שלא הניח עבודת כוכבים שלא עבדה. ''' במכילתא דאל"כ מנא ידע זה אבל דוד ע"ה אמר עתה ידעתי אלא אני ידעתי כי גדול יי' מכל האלהים ומלת אני אינה מורה על הזמן. ויש לומר שידע זה בראיות מופתיות וכיון שידעו בדרך המופת אין זה צריך חפוש עד שנצטרך לומר שלא הניח עבודת כוכבים שלא עבדה אבל ביתרו שאמר עתה המורה שע"י כל המעשים הללו שעשה יי' לפרעה ולמצרים נודע לו זה שזהו בדרך החפוש הוכרחו רז"ל לומר מלמד שלא הניח עבודת כוכבים שלא עבדה: 

'''ורבותי' דרשוהו לשון ויזד יעקב נזיד בקדרה שבשלו בה נתבשלו. ''' אבל בשמות רבה לא אמרו רק בקדרה שבשלו בה נתבשלו ולא ידעתי מהיכן הוציא רש"י ז"ל לומר שרז"ל דרשו זדו מלשון ויזד שבא בו הנח תמורת הדגש והיה ראוי להיות ויזד בדגש עי"ן הפועל ולא מלשון כי אל יי' זדה גערת זדים ארורים גם מזדים חשוך עבדך שהוא מלשון רשע אם מפני שאמרו לשון קדרה ובשול למה לא נאמר שלא כיונו בזה אלא משל בעלמא כי היה נהוג אצלם בימים ההם לומר על כל מי שחשב מחשבה אחת לעשות לזולתו ונכשל בה בקדרה שבשל בה נתבשל על דרך חופר גומץ בו יעול ומפני שפיר' כי בדבר אשר זדו עליהם הוא שנפרע מהם המקום עם אותה המחשבה עצמה שחשבו לעשות כדאית' במכילתא וכמו שתרגם אנקלוס אמרו עליהם רז"ל דרך משל בקדרה שבשלו בה נתבשלו לא שפי' זדו מורה על זה: