עריכת הדף "מזרחי/בראשית/מה" (פסקה)

== יב ==

'''והנה עיניכם רואות בכבודי ושאני אחיכם שאני מהול ועוד כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש. ''' אין כוונת הרב במאמר והנה עיניכם רואות בכבודי שרצה לאמת להם בזה שהוא אחיהם דאדרבה רוב כבודו היא ראיה שאינו אחיהם כי רחוק הוא מאד שיעלה העברי שהוא שנאוי מאד למצרים כדכתיב כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם במעלה גדולה כזאת וכ"ש בהיותו עבד. אבל כונת הרב בזה הוא שרצה יוסף לאמת מה שהבטיח לאביו רדה אלי וכלכלתי אותך וביתך וכל אשר לך כשהוא אדון לכל מצרים ושהוא בנו הנרמזים בפסוק כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים כי מצד שהוא אדון יש יכולת בידו לכלכל אותו ואת ביתו ואת כל אשר לו ומצד שהוא בנו ויש לו חבת הבן לאב יכלכלנו לא אותו לבדו אלא אותו וביתו וכל אשר לו מרוב חבתו בו ואלו היה אדון לכל מצרים ולא היה בגו לא יכלכל אפי' אותו לבדו כ"ש אותו וכל אשר לו ואלו היה בנו ולא היה אדון למצרים אעפ"י שחבתו על אביו היא גדולה לא היה ספק בידו לכלכל ברעב גדול כמוהו וכ"ש לכלכל אותו וביתו וכל אשר לו לפיכך הוצרך להודיעו בשהוא אדון והוא בנו ורצה יוסף לאמת אלה השנים הנזכרים ואמר והנה עיניכם רואות שפירושו את כבודי ושאני אדון לכל מצרים ואינכם צריכים ראיה על זה וזהו שפי' רש"י והנה עיניכם רואות בכבודי אח"כ אמר כי פי המדבר אליכם ופירש"י ושאני אחיכם שאני מהול ועוד כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש פי' על אומרו שאני אדון לכל מצרים איני צריך להביא ראייה כי עיניכם רואות בכבודי אבל על אומרי שאני אחיכם ושאני בנו של אביכם הנה הראייה על זה היא שאני מהול כמובן מלשון גשו נא כדלעיל ולא הוצרך להזכיר זה פה רק אמר ועוד חוץ מהמילה שהראיתי לכם הנה פי מדבר אליכם בלשונכם ומה שהוצרך להוסיף בהבטחת רדה אלי וכלכלתי אותך וגו' ראיית כי פי המדבר אליכם ולא הספיק להם ראיית המילה שהראה להם שהוא מהול בעת התודעותו לאחיו הוא מפני שאין ראיית המילה לבדה ראייה גמורה כי אף על פי שהמילה מיוחדת לאומה הישראלית הבאה מזרעו של יעקב ולא לישמעאל ואם הוא מזרע אברהם שנצטוו בו ולא לעשו ואם הוא מזרע יצחק כמו שאמרו בסנהדרין אתה וזרעך אחריך יצא זרע ישמעאל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ויצא עשו במאמר יצחק ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך כו' מכלל שהוא לבדו זרעו של אברהם כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק עשירי מהלכות מלכים ומלחמות וכ"ש שאינה לשאר האומות מ"מ יש לחוש שמא הוא מבני קטורה שחייבין במילה מפני שלא נתמעטו מקרא דכי ביצחק יקרא לך זרע אלא זרעו של ישמעאל שכבר בא לעולם אבל לא זרעם של בני קטורה שעדיין לא באו לעולם ואעפ"י שראית הלשון ג"כ אינה ראייה גמורה מפני שהלשון הזה לשון בני ארץ כנען הוא ומסתמא רבים במצרים היו יודעים אותו כי ארץ כנען ומצרים קרובות הן מאוד וכ"ש המושל שדרך המושלים והמלכים לדעת הלשונות מ"מ בהתחבר ראיית המילה עם ראית הלשון היא ראייה גדולה בלי ספק מפני שבני קטורה שהם הנימולים הם רחוקים ממצרים מאד שהרי מקום דירתם היה קדמה אל ארץ קדם שהוא מזרחה של ארץ כנען וארץ כנען היא מזרחה של ארץ מצרים ונמצא שמקום בני קטורה רחוק מאוד מארץ מצרים ולא ימצא מהם בארץ מצרים רק מעט מן המעט ואפי' אותו מעט מן המעט לא יהיה יודע הלשון מפני שלשון הקדש לשון של בני ארץ כנען הוא ורחוק הוא מאד מאד שיבא במצרים ממקום בני קטורה שהוא רחוק מאד ממצרים וגם שיקרה שיהיה יודע הלשון של בני ארץ כנען שאינם מבני עמו ולכן חבור המילה והלשון יחד הוא ראייה גדולה בלי ספק ומה שכתב הרמב"ן כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש בלא מליץ זהו דעת המפרשים והוא תרגום אנקלוס ויתכן שיאמר להם ככה לאמתלא ולפיוס כי איננה ראיה שידבר אדם אחד במצרים בלשון הקדש כי הוא לשון ארץ כנען ורבים במצרים יודעים אותו כי קרוב הוא אינה טענה כלל כי אין כל מה שיצדק בהרכבה יצדק בהפרדה גם מה שטען עוד ויותר היה להם ראיה בהזכירו שמו ומכירתו במצרים במאמר אני יוסף אשר מכרתם אותי מצרימה אינה טענה שאף את"ל שראיית שמו ומכירתו יותר גדולה מראיית הלשון והמילה יחד מכל מקום חבור הראיה הראשונה עם האחרונה יותר גדולה מהראשונה לבדה ומה שחשש פה בהבטחת רדה אלי וכלכלתי אותך וגו' להוסיף על ראיית המילה ראיית הלשון להיות כל אחת מהן בלתי שלמה ובחבורן תהיה שלמה ולא חשש בזה בהתודעותו עם אחיו אבל הספיק לו עם ראיית המילה לבדה הוא מפני שבענין ההתודעות אם ימצא שקרן לא הפסידו כלום ואין צורך לאמת אותו בראיה גמורה אבל בענין ירידתו למצרים במאמר רדה אלי וכלכלתי אותך שם שצריך להוריד את כל יוצאי יריכו ע' נפש למצרים ולהעתיק כל צאנם וכל בקרם וכל רכושם לבא במצרים מהלך י' ימים אם ימצא שקרן יהיה טורח גדול והוצאה רבה והפסד גדול בחנם וכ"ש בהצטרף לזה פחדו מהירידה הזאת פן יעכבוהו שם ולא יניחוהו לחזור למקומו וראוי שיתאמתו לו הדברים בראיה גמורה או קרוב לה כדי שיסכים לרדת ולהוריד כל אשר לו למצרים ולכן הוצרך להוסיף פה תוספת ראיית הלשון מפני שבחבורה עם ראיית המילה היא ראיה גדולה מאד קרובה להיות גמורה כדי שיסורו ממנו כל הספקות ולא ישאר שום ספק בלבו כלל ואע"פ שכל המצרים היו מהולים שנמולו בעת הרעב כדפירש"י גבי כל אשר יאמר לכם תעשו אין לחוש שמא זה אחד מהם מפני שאותה הגזרה שנגזרה עליהם שימולו אינה אלא לאותם שהיו כפופים לקנות שבר לביתם והיו מוכרחים בו אבל זה שהיה שליט ומושל מי יכריחנו על זה וכ"ש שמסתמא נשמע הקול שהוא היה הגוזר עליהם הגזרה ההיא אחר שהוא היה המשביר לכלם: