עריכת הדף "מזרחי/במדבר/כח" (פסקה)

== יח ==

'''כל מלאכת עבודה אפי' מלאכה הצריכה לכם כגון דבר האבד המותר בחולו של מועד אסור בי"ט. ''' ובפ' אמור כתב כל מלאכות עבודה אפי' מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך שיש חסרון בבטלה שלהם כגון דבר האבד כך הבנתי מת"כ דקתני יכול אף חש"מ יהא אסור במלאכת עבודה וכו'. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואיננו נכון כלל כי מה טעם שיאמר הכתוב לא תעשה מלאכת דבר האבד ויבאו שאר מלאכות מק"ו וא"כ ראוי שיאמר אף בשבת כן ועוד שא"כ הרי חולו של מועד רמוז בתורה שמות' בדבר האבד והם אמרו לא מסרן הכ' אלא לחכמים שאין בתורה רמז איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת ול' עבודה כולל כל המלאכות והשמושים עובד אדעתו ישבע לחם ועבדך שש שנים ועבדת את אויבך ואינו משתמש בשום מקום בדבר האבד בלבד שאם לא תעשה היום לא תעשה למחר. ונ"ל שאין מכל אלו טענה כלל כי מה שטען מה טעם שיאמר הכתוב לא תעשה מלאכת דבר האבד ויבאו שאר מלאכות מק"ו הנה כמוהו ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה וערות בתו אתיא מק"ו כדגרסינן בפ' הנשרפין אמר אביי ק"ו ומה על בת בתו חייב על בתו לא כ"ש וכתיב השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו אפי' בקצהו וק"ו בגוף ההר עצמו כדאיתא במכילתא. ומה שטען א"כ ראוי שיאמר אף בשבת כן אינה טענה כי בי"ט שהותרה מלאכת אוכל נפש והיה עולה על הדעת לומר הואיל והותרה מכלל הותרה נמי בדבר האבד שיש בו חסרון כיס אם לא תעשה היום אבל בשבת היאך היה עולה על הדעת לומר שהמלאכה בדבר האבד תהי' מותרת עד שיצטרך לומר שגם היא אסורה ועוד שאין טענה למה לא אמר גם בשבת כלשון זה כי הכתוב מדבר פעם בל' א' ופעם בל' אח' שהרי בי"ט עצמו פעם כותב כל מלאכת עבודה לא תעשו ופעם כותב בו לא תעשה מלאכה. ומה שטען עוד שא"כ יהיה חולו של מועד רמוז בתורה שהוא מותר בדבר האבד והם אמרו לא מסרו הכתוב אלא לחכמים משמע שאין בתורה רמז איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת אינה טענה כי זה המדרש של ת"כ אינו אלא דרך אסמכתא בעלמא שכן כתבו כל גדולי המפרשים שכל אותן ברייתות דפרק אין דורשין אינן אלא אסמכתא בעלמא ולפיכך אמרו דאסור מלאכה דחולו של מועד אינו אלא מד"ת וא"כ אין ממה שפרש"י מלאכת עבודה היא מלאכת דבר האבד ראיה שיהא חולו של מועד מותר מן התורה בדבר האבד עד שיקשה עליו ממה שאמרו לא מסרן הכתוב אלא לחכמים ועוד מאן לימא לן דההיא דאין דורשין שאמרו לא מסרן הכתוב אלא לחכמים שאינה חולקת עם הברייתא הזאת של ת"כ שזו הברייתא סוברת שמלאכת דבר האבד מותרת מן התורה בחולו של מועד והברייתא דפרק אין דורשין סוברת שאין ההת' שלה אלא מד"ס שהכתוב מסרן לחכמים ומה שאמרו בריש מי שהפך אמר רב אשי לא מיבעיא ימי אבלו דמדרבנן הוא דשרי אלא אפילו חול המועד דאסור מדאורייתא שרי פירוש אפילו חול המועד דאסמכוה רבנן אקראי דאורייתא שרי ומה שאמר שהברייתא של ת"כ אינה שנוייה בלשון שכתב רש"י אלא כך היא שנויה בנסחאות המדוקדקות כל מלאכת עבודה לא תעשו הרי זה בא ללמד על ימי מועד שהך אסורין במלאכה יכול יהו אסורין בכל מלאכת עבודה תלמוד לומר הוא הוא אסור בכל מלאכת עבודה ואין ימי מועד אסורין בכל מלאכת עבודה דברי ר' יוסי הגלילי רע"א מת"ל אלה מועדי יי' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלו ימי מועד שהן אסורין בעשיית מלאכה וכו' לא ידעתי מי גלה לו שהנסחאות שמצא הוא מן המדוקדקות והנוסחאות של רש"י ז"ל הן משובשות אם מפני הטענות שטען על פרש"י ז"ל הבנוי על פי הנסחאות שהיו בידו הנה כבר השיבונו על כל טענותיו ולא נשארה עליו שום טענה כלל מכל מה שטען עליו ואם מפני שהברייתא של ת"כ שנו אותה בפ' אין דורשין שם שנו עוד אי מה שביעי עצו' מכל מלאכה אף ששה עצורין בכל מלאכה ת"ל השביעי השביעי עצור בכל מלאכה ואין הששה עצורים בכל מלאכה הא לא מסרן הכ' אלא לחכמים וחשב שמאחר שהבריתא של ת"כ סמוכה לאידך ברייתא דששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי עצור אף ששה עצורין וקתני בה אי מה שביעי עצור בכל מלאכה דכתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו אף ששה עצורין בכל מלאכ' משמע שגם הבריתא הסמוכה לה דת"כ צריך שיהא שנו בה כזה הל' שהיא יכול יהו אסורין בכל מלאכת עבודה שפירושו יכול יהו אסורין בכל מלאכה דאי כפי הנוסח של רש"י ז"ל שפירושו מלאכת הדבר האבד לא יהיו שתי הברייתות הללו של ת"כ ושל פ' אין דורשין שוות בפירושן ולמה הסמוך אותן סתמא דתלמודא זו אינה ראיה דא"ל שלא הסמיכן אלא לענין האיסור בכל הבריתות של פ' אין דורשין לא באו להודיע שימי חול המועד אסורין בעשיית מלאכה לא לענין הת' מלאכת דבר האבד והראיה על זה שהרי מהבריתא דת"כ לא הביא סתמא דתלמודא רק החלק המורה על איסור לא החלק המורה על ההתר: