עריכת הדף "לחם משנה/שחיטה/יד" (פסקה)

== יד ==

'''השוחט צריך ליתן וכו'.'''  מימרא דרבי זירא שם בריש פרק כסוי הדם {{ממ|חולין דף פ"ג:}} ונראה משם דהיכא דלא אפשר למטה נעביד למעלה דהביאו שם ברייתא רבי נתן ברבי יוסף אומר שחט חיה ואחר כך שחט בהמה פטור מלכסות בהמה ואחר כך חיה חייב לכסות. ויש תימה למה הוזכר בדברי רבינו. ועוד יש תימה על בעל הטורים בסימן כ"ח ביורה דעה שכתב דין זה בשם בעל העיטור והיא ברייתא מפורשת בגמרא והרב בית יוסף הרגיש זה שם וכתב שרבינו לא עיין לבקש דין זה בגמרא ואי אפשר שנאמר על הרב בעל הטורים כך. ועוד יש תימה על ההגהות מיימון שכתבו שאם שחט תרנגולת כשרה ושוב שחט ונתנבלה בידו חייב לכסות ע"כ. והוא הפך הברייתא שהזכרתי דשם אמר שחט חיה ואחר כך בהמה אינו חייב לכסות והרב בית יוסף עמד גם על זה ותירץ תירוץ דחוק מאד. ועוד יש תימה על מה שכתוב בכלבו בשם ר"מ דדם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות ואינו צריך לגרדו אלא מכסהו במקומו דזה נראה הפך מה שאמרו שם בגמרא דשם אמרו דגריד ליה ומכסי ליה, גם על זה עמד שם הרב בית יוסף והניחו בצריך עיון. ואני אתרץ הכל לע"ד דכל אלה החכמים ורבינו והרב בעל הטורים ור"מ בר נתן ובעל העיטור כלם הוקשה להם הקושיא העצומה שהקשו בתוספות על ההיא ברייתא דרבי נתן בר יוסף דליגרדיה וליכסייה וכן בהמה ואחר כך חיה לגרדיה ולכסייה כדם הניתז ושעל הסכין והם הניחו הדבר בתימה והם תירצו דודאי רבי נתן בר יוסף פליג אמתניתין דלא ס"ל גרידה וכי פריך גמרא מעיקרא מי לא תני רבי נתן בר יוסף וכו' הכי פריך לא מיבעיא דמקשינן לך ממאן דס"ל גרידה דהוא סתמא דמתניתין דדם הניתז דהכין הלכתא דודאי קשה לך טובא הגרידה אלא אפילו מדרבי נתן ברבי יוסף דלא בעי גרידה קשה לך דהיכא דלא אפשר למעלה ניעביד למטה וכשתירץ לו דברי רבי נתן ברבי יוסף חזר והקשה לו מסתם משנה דהכי הילכתא ולגרדיה ולכסייה מי לא תנן וכו' כלומר דהלכה כסתם משנה ולכך הרב בעל הטורים ורבינו סבירא להו דלית הלכתא כרבי נתן ברבי יוסף אלא כמתניתין ורבינו לא הביא דברי רבי נתן ברבי יוסף אלא כתב שצריך עפר למטה ועפר למעלה על כל פנים וממילא משמע דבדם הניתז ושעל הסכין בעי גרידה דלא כרבי נתן ברבי יוסף דעל כל פנים שני עפרים בעינן והוא הדין לדין שחט בהמה ואחר כך חיה וכו' דהוא דברי רבי נתן דדינא הכי הוא דנגרדיה ונכסייה וכן הרב בעל הטורים לא ס"ל כרבי נתן ברבי יוסף ולכך סתם וכתב למעלה שחט ולא היה עפר צריך לגרוד הדם ויתנו בעפר תיחוח וכו' דמשמע דאפילו כגוונא דרבי נתן דהוא שחט חיה ואחר כך בהמה או בהמה ואחר כך חיה צריך לגרוד ולכך כתב אותו הדין בשם בעל העיטור דליה לא ס"ל וכן הגהות מיימון שכתבו היכא דשחט תרנגולת כשרה וכו' לא סבירא להו כרבי נתן ברבי יוסף ובעל העיטור פסק כרבי נתן ברבי יוסף וכן ר"מ ברבי נתן שכתב דדם הניתז ושעל הסכין לא בעי גרידה וטעמייהו דסבירא להו דכשאמרו במסקנא יצא זה שמחוסר שפיכה וגרידה וכסוי אידחי הא דאמרינן לעיל דדם שעל גבי הסכין גריד ומכסי ליה אלא פירושא דמתניתין הוא שמכסה במקומו ואף על פי שיש לחלק בין מוקדשים לדם הניתז כדחילקו התוספות מכל מקום כיון דחזינן לרבי נתן ברבי יוסף דאמר בפירוש דלא בעי גרידה אנו מפרשים מתניתין כוותיה ולא נפרש שמחלוקת יש ונימא דמתניתין לא בעי גרידה והכי קיימא לן ולכך לדעתם דם הניתז מכסהו במקומו: 

'''אבל לא ישחוט בכלי וכו'.'''  פירוש אפילו בענין דליכא למיחש למינות כגון על גבי הכלי אי נמי אפילו דאיכא למיחש למינות קאמר הכא דזולת האי טעמא דהוא דרבנן מדאורייתא אסור: